לדרקון, היצור המיתי, יש פינה חמה בלב של כולנו. זה התחיל בסרט “הדרקון הראשון שלי”, המשיך עם הדרקונים בסרטי “הארי פוטר”, ובשנים האחרונות חזינו בהם בסדרות “משחקי הכס” ו-“בית הדרקון”. אין כמעט אף חובב פנטזיה שלא היה מוכן לרכב על דרקון בעת קרב. בסדרת הספרים Fourth Wing החלום הקולקטיבי הזה מתגשם.

עלילת הספרים מתמקדת בוויולט סורנגייל, צאצאית למשפחה קרבית: אמה גנרלית, אחותה רוכבת דרקונים מפורסמת ונחשבת ואחיה (שהיה גם הוא רוכב דרקונים) נהרג במהלך קרב והותיר אחריו מורשת בלתי אפשרית. לעומתם, ויולט הייתה אמורה לחיות חיים שקטים בתור פקידה, מוקפת בספרים ובהיסטוריה. אבל לגנרלית המפקדת של “בסגניה”, קולג’ המלחמה (אמא של ויולט), יש תוכניות אחרות: היא מורה לוויולט להצטרף למאות המתמודדים שמנסים להפוך לאליטה של נברה ולהצטרף לרוכבי הדרקונים. אבל ויולט נתקלת בכמה בעיות. הבעיה העיקרית היא שדרקונים לא מתחברים לרוכבים חלשים או קטנים כמו ויולט, שמתוארת כשברירית. נוסף על כך, מספר הדרקונים קטן ממספר המתמודדים, ולכן רובם ינסו להרוג את ויולט בשביל סיכוי גבוה יותר להצליח ולהיבחר על ידי דרקון. השאר, כמו זיידן ריורסון, ה־Wingleader החזק והאכזרי ביותר בקולג’, כנראה יהרגו אותה רק בגלל הייחוס המשפחתי שלה.

מדובר בספר מצוין שמשלב פנטזיה ואווירת קולג’ – יש שיעורים, חדרי שינה, דינמיקות בין חברים, אויבים וכמובן עלילה רומנטית. רק שבקולג’ הזה אף אחד לא חסין ממוות. בניית העולם כאן מדהימה, ואף על פי שמדובר בספר פנטזיה – משמע עולם חדש לחלוטין עם חוקים שאנחנו לא מכירים  וכמובן (כמו שתמיד חייב להיות בעולם הפנטזיה) שמות ארוכים ומבלבלים – הסופרת מצליחה להכניס את הקורא לתוך העלילה בקלות. מושגים חדשים מוסברים, שמות (ועובדות היסטוריות מומצאות) חוזרים על עצמם כמה פעמים, ולקהל הישראלי, שמכיר את מבנה הצבא והדרגות אין קושי להבין את הקונספט של טירונות/קולג’. תחליפו דרקונים בנשקים, תוסיפו טירונים שונים שמנסים להרוג אתכם ושיעורי קרב מגע מעט יותר כיפיים – ויש לכם טירונות ממוצעת (מינוס כובעי הטמבל והחום הישראלי היוקד). הכתיבה של רבקה יארוס קולחת, ובניגוד לספרי פנטזיה אחרים, שבהם יש טוב ורע מוחלטים, בספר הזה רוב הדמויות יכולות להיות גם וגם, ויש להן מניעים שאנחנו לא תמיד מבינים, אבל הגיוניים בסופו של דבר.

רבקה יארוס

הספר מתרכז בעיקר בעלילה הפנטסטית ולא בעלילה הרומנטית, ובכך מבדל, ובעיקר ממתג את עצמו, כספר שמתאים גם למי שפחות מחבב את הז’אנר. מובן שהעלילה הרומנטית נוכחת, אבל היא לא העיקר. ויולט, הדמות הראשית, מתחילה את הסיפור כשהיא לא בכושר, וכמו בספרים דומים, היא צריכה לעבור שלב של אימונים. אך בניגוד לספרים אחרים, ההתקדמות שלה  שפויה, והיא לא הופכת ביום אחד לדמות החזקה ביותר. נקודת החולשה של ויולט היא דבר מוכר בז’אנר. היא כל כך שונה ומיוחדת, אבל תוך כדי הקריאהלומדים לחבב את המאפיין הזה באישיות שלה.

לעומת ויולט, זיידן, הדמות הגברית הראשית, הוא הגבר שנשים חולמות עליו. אומנם הוא צעיר יחסית אבל גם בוגר מאוד לגילו, ויש לו סיבות טובות שנעוצות בעבר שפרטים עליו יתגלו באיטיות לאורך הספר. החלקים בספר בהם מוזכרים קרבות הם כיפיים לקריאה, מסודרים ובאמת ברורים כך שלא הולכים בהם לאיבוד, למרות הקצב המהיר. לא תיאלצו לחזור ולקרוא אותם שוב ושוב רק כדי להבין מי עשה מה ואיזו דמות נפלה מהדרקון שלה אל מותה (או שלא?).
הסמאט (סצנות מיניות מפורטות יותר או פחות) לוהט. אומנם אין הרבה ממנו, ואפילו ניתן לדלג עליו די בקלות אם תרצו אבל הוא מפורט ומצוין, ורבקה יארוס מצליחה לשמור על היחס הנכון בין סצנות לוהטות לעלילה.

ההייפ על הספר בעולם ברור ומובן לחלוטין. במקרה הזה בנות ה־Booktok צודקות, ומדובר בסדרה שאתם תרצו להמשיך לקרוא ותתקשו לעזוב (שני ספרים כבר קיימים באנגלית, והשלישי יצא בינואר הקרוב). הספר צפוי להיות מתורגם לעברית על ידי הוצאת סיקרט.