סוף הקיץ מביא איתו הרבה דברים: הילדים חוזרים לבית הספר, שוברי החג מהעבודה מגיעים לקראת ראש השנה, עונת המלפפונים בענפי הספורט מסתיימת, היתושים חוזרים מאיפה שהם היו כל הקיץ, וכמובן מופצות המהדורות החדשות למשחקי הספורט שיוצאים בכל שנה. תאהבו או תשנאו את הז’אנר הזה, בין אם זה בגלל ההערצה של הצרכנים לקבוצות ולשחקנים שהם רואים על המסך לבין ניהול הקזינו החוקי בתוך המשחק, מדובר באחד הז’אנרים הכי מכניסים בתעשיית הגיימינג, ובהחלט מגיע לו מקום של כבוד. אז למה אני חופר לכם על הדבר הזה? בעיקר מכיוון שהמהדורה החדשה של K2NBA הגיעה אלינו לטובה (או לרעה?), וכמו תמיד אני כאן כדי לספק לכם את הדעה הכנה שלי על המשחק.

לפני כן צריך לחזור למשחק שיצא בשנה שעברה, NBA 2K24. לומר שהמשחק שהציג את קובי בראיינט על העטיפה היה אכזבה יהיה בלשון המעטה; הוא היה פשוט מתסכל. שחקנים כמו ג’ייסון טייטום היו יכולים להחטיא ליי-אפ קל במתפרצת מול אוויר בהגנה בזמן שמחשב היה תופר שלשת סטף קרי מחצי מגרש בתנועה עם בן סימונס (בהנחה שהוא לא פצוע). והכי גרוע? הוצאת בית המכירות הפומביות מה־MyTEAM.

החדשות הטובות הן שהחברים ב־ Visual Concepts שמעו את התלונות ולקחו אותן לתשומת ליבם. השחקנים נעים על המגרש בצורה הרבה יותר זורמת מאשר במהדורה של השנה שעברה, והרבה מזה ניתן לייחס למערכת ה־ProPLAY system, שעברה מקצה שיפורים במהדורה הנוכחית. לדברי המפתחים, נוספו יותר מ־3,000 אנימציות חדשות שנועדו לתת ייחודיות לכל שחקן במשחק – וזה באמת מורגש. אם בעבר צעד ראשון עם ג’ה מוראנט היה דומה מאוד לצעד ראשון עם טי ג’יי מקונל, רק מהר יותר, השנה זה ממש לא המקרה, ובאמת אפשר להרגיש את ההבדל בין כל שחקן על המגרש.

אחת התלונות הכי נפוצות לגבי המהדורה הקודמת היא כאמור ביטולו של ה־Auction House במוד ה־MyTEAM. טענה זו טופלה והפיצ’ר המדובר חזר (ותודה על ניקולה יוקיץ’), ואפשר לומר שכל מוד ה־MyTEAM עבר שיפוץ רציני. הפרסים על ניצחונות קטנים ולא משמעותיים לעיתים וכן, המוד הזה עדיין מעודד אותך להוציא כמה שיותר כסף, אבל הוא נעשה נגיש יותר וברור יותר. ליד כל מוד משחק מצוינת רמת הקושי שלו, כמות השחקנים במשחק (5 על 5 או 3 על 3) ואם הוא מתאים לשחקנים מנוסים או מתחילים.

מוד ה־MyCAREER עבר גם הוא שינוי שנועד לגרום לו להיות ידידותי יותר למשתמש. במקום סיפור אחד מובנה ולינארי שהשחקן מחויב לעבור עד שהוא מגיע לשחק בליגה הטובה בעולם, אפשר לקפוץ בין נקודות זמן שונות בחייו של השחקן שלכם. רוצים לשחק במשחק התיכונים הראשון שלכם ומייד לאחר מכן לצאת לעיר, ללכת לאולם של הקבוצה שלכם ולשחק במשחק NBA? זה לגמרי אפשרי. העיר עצמה גם השתנתה. כבר לא מדובר בכיכר מרכזית שמסביבה יש ארבעה רובעים שונים, אלא בשדרה ארוכה שכל הפעילות מתרחשת לאורכה. האם זה משנה יותר מדי? לא ממש. חוץ מהמראה, יש כאן את כל מה שהיה במשחק שיצא בשנה שעברה.

מוד נוסף שחוזר בכל שנה הוא MyGM. באפשרותכם להתחיל בעונה הנוכחית או בשנים קודמות. כל תקופה קודמת נקראת “עידן” (Era), והשנה נוסף לעידנים הקיימים גם העידן של סטף קרי – משנת 2016 עד לשנה הנוכחית. טיפה תמוהה בעיניי שהתחילו את העידן הזה ב־2016, השנה שבה זכה באליפות הראשונה, בהתחשב בעובדה שקרי מיצב את עצמו בתור סופרסטאר בשנת 2014, שבה גם התחילה התקופה שלו תחת סטיב קר, שהפך אותו לכוכב שהוא. לחובבי משחקי תפקידים נוסף יש היבט חדש לחוויה של MyGM. השנה תוכלו לשפר את הדמות שלכם בכל הקשור לרמה הניהולית. לדוגמה: רוצים שיהיה לכם קל יותר לסגור חוזים? תשפרו את הכריזמה שלכם. דבר שפחות עובד כאן הוא שהמשרד שלך נראה יותר כמו אופן ספייס תל אביבי מאשר משרד של קבוצת ספורט מקצוענית.

המוד האחרון שארצה להתייחס אליו הוא The W של ליגת ה־WNBA. אם בשנים הקודמות קיבלנו את התחושה שה־WNBA הוזנח וקיבל תשומת לב פחותה מהמקבילה הגברית שלו, השנה המצב שונה. The W עמוק יותר ומשמעותי יותר מאשר בשנים קודמות, גם מבחינת ההצגה והאינטראקטיביות שלו וגם מכיוון שסוף־סוף שומעים את השחקניות מדברות במסיבות העיתונאים שלאחר המשחק.

NBA 2K25 הוא שיפור ענק מקודמו, ובסופו של דבר נותן לנו את חוויית המשחק הכי טובה בכותר האהוב זה שנים. התלונות שהועלו לגבי המשחק הקודם טופלו ושופרו, וזה ניכר בכל היבט השנה. המשחק אומנם לא מושלם אבל בהחלט מספק.