תודה רבה לחברת הקובייה משחקים על עותק הביקורת.

ברוכים הבאים לעיר קרקסון שבדרום צרפת, עיר המכילה אחוזות, דרכים סלולות, שדות, ונמלים. אומנם העיר כבר קיימת מאות שנים, אבל לכמה רגעים נתגייס כולנו לבניית העיר המפוארת, אריח אחר אריח, כדי להיות הראשונים שיצברו את הניקוד הגבוה ביותר ויוכרזו בתור בוני העיר היעילים ביותר.

“קרקסון” הוא משחק הנחת אריחים אסטרטגי שמטרתו לבנות מפה מרשימה של העיר. המשחק נוצר ע”י קלאסו יירגן וורדה, והוא מיועד ל־2–5 שחקנים בגילאי 7 ומעלה. הוא נחשב לאחד המשחקים הוותיקים ביותר שיצאו לאחר “קטאן”, אי שם בשנת 2000. השנה זכינו לתרגום רשמי לעברית למשחק הבסיס ולשתי הרחבות קטנות רשמיות: “הנהר” ו”אנשי הדת”.

באדיבות הקובייה משחקים

מהלך המשחק

משחק הבסיס מכיל 84 אריחי קרקעות של דרכים, ערים ואחוזות (בהרחבות גם נהרות וגינות). תחילה מניחים את אריח הפתיחה, שגבו כהה (לשאר אריחי המשחק גב בהיר). כל שחקן מקבל 8 מיפלים, רכיבי עץ אדם (meeple = my people), שבאמצעותם השחקנים השונים ישלטו באזורים שונים ברחבי המפה ויצברו ניקוד בתורם. לאחר שכל שחקן בחר אחד מחמשת הצבעים במשחק – אדום, ירוק, צהוב, כחול, או שחור – אחד המיפלים יונח על לוח הניקוד כדי לסמן את הניקוד של אותו שחקן. כל שחקן בתורו שולף אריח מקופת האריחים ומניח אותו בצורה תקנית היכן שהוא רוצה, בהתאם לאיורים המופיעים על האריחים, וכך לצבור ניקוד לאט־לאט. לא אפרט במדויק איך לנקד כל סיטואציה, אבל דעו שכדי לנקד דרך יש למקם ערים או אחוזות בין צידיה ולספור את כמות האריחים שיצרה הדרך. כדי לנקד אחוזה, עליה להיות מוקפת מכל הכיוונים בשמונה אריחים בסך הכול. כדי לנקד עיר יש לסגור את העיר ולחשב את כמות האריחים שיוצרים את העיר. לאחר הנחת האריח כל שחקן בתורו יכול להניח עליו מיפל כדי לעזור לו לנקד את השטח שעליו ישלוט – בין מדובר בדרך, באחוזה או בעיר. ברגע שניתן לחשב את הניקוד, השחקן מחזיר את המיפל אל המאגר שלו. ישנם עוד חוקים למקרה של שוויון בניקוד, ואת כל הפרטים המדויקים ניתן לראות בסרטוני ההסבר. המשחק מסתיים כאשר נגמרו אריחי המשחק בקופה, והשחקן בעל הניקוד הגבוה ביותר מנצח.

איכות ההפקה

קופסת המשחק בינונית, אריחי המשחק עשויים קרטון עבה, וגם איכות המיפלים במשחק גבוהה. לוח הניקוד המתקפל עשוי קרטון עבה וגם איכותו גבוהה. המשחק מגיע עם ארגונית צבעונית נוחה לשימוש מקרטון. בסך הכול איכות ההפקה מאוד מספקת.

איורים

אומנות פשוטה למדי, צבעונית ואירופאית. הרקע המפריד בין ההרחבות או אריח הפתיחה (רקע כהה) לבין אריחי המשחק הרגילים (רקע לבן) מעט מבלבל, והייתי שמח שיימצא פתרון אחר. כמו כן, רוב האריחים דומים מאוד זה לזה – לגיטימי, אך הייתי מעדיף שכל אריח יהיה ייחודי.

הבנת המשחק

המשחק אינו מסובך: שלוף אריח, מקם אותו במפה, הנח מיפל כדי להשתלט על אזור ונקד בהתאם. יחד עם זאת, חוברת ההוראות סובלת מבעיית ה”שמאל לימין” – טעות דפוס שתתוקן במהדורות הבאות – וההוראות להרחבות מופיעה בדף נפרד שמכיל הוראות שמתייחסות זו לזו. לא התחברתי כל כך לקונספט, וזה הקשה מעט את לימוד המשחק. אציין לחיוב שחוברת ההוראות מספיק צבעונית ומפורטת בדוגמאות עזר להבנת חוקי המשחק.

רמת קושי

המשחק לא תלוי שפה אך אסטרטגי ומאתגר, בעיקר כשמשחקים בהרכב גדול וכשמוסיפים את ההרחבות השונות, שכן נוספות אפשרויות ורמת הקושי עולה קצת. מומלץ לעשות זאת רק כאשר השחקנים כבר מרגישים מנוסים מספיק ורוצים לפלפל את העניינים במשחקים הבאים. אפשר תמיד להוסיף רק הרחבה אחת או את כולן.

רכיבי המשחק. באדיבות הקובייה משחקים

אורך המשחק

זמן המשחק הוא חצי שעה עד שעה ורבע, כתלות בפרמטרים של מספר שחקנים, מספר ההרחבות ופרק הזמן שנדרש לשחקנים ללמוד את המשחק.

רמת האינטראקציה

עקיפה מאוד. אומנם השחקנים לא חוסמים זה את זה או מזיקים זה לזה, אך מכיוון שכמעט בכל תור צוברים ניקוד, ייתכנו מהר מאוד פערים בין השחקנים, ולכן השחקן המוביל ביותר כנראה ינצח ולא יהיה ניתן לגשר על הפער.

תפעול המשחק

נדרש זמן מועט להתרגל לניקוד, בעיקר כאשר מוסיפים את ההרחבות, אך מעבר לשיטת הניקוד שמצוינת תמיד בחוברת ההוראות, המשחק קל מאוד לתפעול. רצוי להשתמש בשולחן גדול שאפשר להתפרס עליו.

מספר השחקנים

ככלל, יותר שחקנים שווה יותר כאוס, והמשחק מסתיים מהר יותר כי אריחים נשלפים בקצב מהיר יותר מהרגיל. הייתי ממליץ לשחק בהרכב של 3 שחקנים לחוויית משחק אופטימלית.

משחקיות חוזרת

גבוהה מאוד, גם ללא הוספת הרחבות נוצר מתח תמידי בין השחקנים. המשחק עצמו מציע הרחבות נוספות שטרם תורגמו לעברית, אבל בשל חוסר התלות בשפה אני לא רואה סיבה שמכורי המשחק לא ימשיכו להרחיב את האפשרויות במשחק, אף על פי שעבורי גרסת הבסיס מספיקה כפי שהיא.

שורה תחתונה

פספוס בהדפסת חוקי המשחק, האומנות הממוחזרת ופערי הניקוד הגדולים שעלולים להיווצר בין השחקנים הם נקודות החולשה של המשחק. יחד עם זאת, החוזקות של המשחק – קלות התפעול והגיוון (עם ובלי ההרחבות) – גורמות למשחק להיות אהוד.