אז חזרנו אל קטאן, המשחק שלא צריך שום הקדמה או פירוט. הרוצח השקט של מונופול כבר נמצא כמעט בכל בית בישראל. אם כבר התחלתם למצות את הגרסה הרגילה ומחפשים אותה חוויה אבל גם הרגשה הרבה יותר אפית וגדולה – ברוכים הבאים ל”קטאן: שחר האנושות”, שבו נשחק אנשי מערות במסע לגילוי ארצות חדשות תוך איסוף משאבים ופיתוח טכנולוגיות. המשחק מיועד ל־3–4 שחקנים בני 12 ומעלה, והוא אורך כ־90 דקות.

תודה להקובייה משחקים על עותק הביקורת.

מהלך המשחק

תחילה נבחר בצד המתאים של הלוח לשלושה או לארבעה שחקנים. לאחר מכן נסדר את הלוח, את המשאבים ואת מסלולי הטכנולוגיות השונים. המשאבים במשחק הפעם שונים, והם עור, עצם, אבן צור ובשר. לאחר בחירת צבע השחקן, כל שחקן מניח את המחנות והסיירים שלו במקום הקבוע המתואר בספר ההוראות ביבשת אפריקה ומקבל מראש שני משאבים קבועים – עור ועצם. במהלך המשחק נעבור בין יבשות שונות (אפריקה, אסיה, אמריקה ואוסטרליה), ובכל מעבר נתרחב באמצעות הסיירים, נזיז ונבנה מחנות נוספים, נתקדם במסלולי הטכנולוגיות השונים, וכמו תמיד – הראשון שיגיע לעשר נקודות ינצח. כמובן שהמשא והמתן מתקיים כרגיל, אך יש שינוי בהוראה לגבי הספרה 7. פרטים נוספים על מהלך המשחק ניתן ללמוד לעומק בסרטון המצורף מחברת הקובייה, שכן מהלך המשחק שגרתי פחות עבור שחקנים חדשים.

לסרטון ההוראות המצוין בעברית:

איכות ההפקה

איכות ההפקה של המשחק מדהימה כמו תמיד: לוח ענק דו־כיווני, מיניאטורות פלסטיק באיכות גבוהה, שלל סמנים עשויים קרטון איכותי וקוביות סטנדרטיות למדי. ההפתעה המהנה ביותר באיכות ההפקה היא ארגונית הפלסטיק שבה שמים את כלל קלפי המשאבים. בהחלט לא ציפיתי לכך. איכות ההפקה לא אכזבה, כראוי לגרסת קטאן חדשה.

איורים

האיורים מגוונים מאוד, ומפת המשחק מדויקת ככל האפשר ומסתירה בחובה הפתעות כגון חיות פרה־היסטוריות, אך לא הרגשתי שיש משהו יוצא דופן באיורים בהשוואה לכל גרסת קטאן אחר.

הבנת המשחק

המשחק לא ברור מספיק ממבט ראשוני. חוברות ההוראות אומנם כתובה היטב, אבל אני ממליץ לצפות בסרטון המשחק בהנחיית אבישי מהקובייה, שעושה סדר בחוקי המשחק. ישנה עקומת למידה למשחק, במיוחד לשחקנים כמוני, שמעולם לא התעניינו בהרחבות מלכתחילה.

רמת קושי

על הקופסה כתוב שהמשחק מיועד לאוהבי קטאן ולמתחילים כאחד. לגבי החלק של המתחילים אני לא מסכים. בעיניי רמת הקושי של המשחק תלויה נטו בידע של השחקנים בהשוואה למשחק המקורי והניסיון עם ההרחבות. שחקנים שמעולם לא שיחקו בקטאן לפני כן הרגישו תסכול ובהלה, שחקנים שכבר הכירו את המשחק רצו להיאחז במוכר ובידוע, ושחקנים שכבר יש להם רזומה צנוע או מכובד במשחק המקורי הביעו יותר עניין וסקרנות ואף פליאה שרמת האסטרטגיה מגוונת יותר ממה שהם רגילים אליה.

אורך המשחק

משחק ראשון לא אורך שעה וחצי בוודאות (בניגוד למה שכתוב על גבי הקופסה) – יותר לכיוון שעתיים וחצי, בעיקר בגלל האיטיות הראשונית של המשחק ועקומת הלמידה. אחרי כמה משחקים עדיין נדמה היה שהמשחק אורך כשעתיים ולא כשעה וחצי.

רמת האינטראקציה

כמו בכל גרסת קטאן, רמת האינטראקציה גבוהה, גם במישרין וגם בעקיפין. הסחר עם השחקנים משפיע כמו תמיד, הפעלת השודד קצת פחות שגרתית (כמוסבר בסרטון החוקים) אך ה”עידון” שלו מבורך הפעם לשם שינוי, שכן המשחק מורכב יותר מהרגיל.

תפעול המשחק

כאמור, שחקני קטאן רגילים ימצאו שתפעול המשחק לא שגרתי, אבל בכל זאת אשמח לתת טיפים ולהצביע על דברים שיש לשים לב אליהם. למשל, אם פועלים לפי הדוגמה המומלצת בחוברת ההוראות במשחקים הראשונים, השחקן בצבע הכחול מקבל חיסרון משמעותי בהתקדמות בהשוואה לצבע האדום והצבע הלבן. כחול הוא הצבע האהוב עליי וזה שתמיד אבחר בו, ולכן חוויתי תסכול. טיפ נוסף הוא לוודא שהתפלגות המספרים גבוהה יותר ופרוסה בצורה אחידה יותר על גבי הלוח. נוסף על כך, בסרגלי ההתקדמות למיניהם רצוי להתמקד בשניים המתמקדים בתזוזה ובציד יותר מאשר בבנייה או בביגוד. טיפ אחרון הוא לא להתרחב מדי לקצוות המפה בכל ארבע היבשות – התזוזה לשם איטית מאוד ולא תמיד מועילה.

מספר השחקנים

המשחק מיועד ל־3–4 שחקנים. לא הרגשתי הבדל רב במשחק בהרכב של 3 שחקנים או 4 שחקנים בהשוואה לגרסה הרגילה. כפי שציינתי בטיפים הקודמים, ובהנחה שמשחקים בדרך המומלצת המצוינת בחוברת ההוראות, ללבן ולאדום יש יתרון משמעותי על פני הכתום והכחול, ולכן השחקנים שבחרו בצבעים הללו צריכים לתת פייט רציני כדי לצמצם את הפער.

משחקיות חוזרת

בניגוד לגרסה המקורית, שבה לדעתי האסטרטגיה הטובה ביותר היא להתמקד בעיקר בקלפי הפיתוח, כאן קלפי הפיתוח לא קיימים כלל, וההתקדמות במשחק וצבירת הנקודות נובעות בעיקר מהתרחבות וגילוי במפה או מהתקדמות בסרגלי ההתקדמות או במסלולי הטכנולוגיות השונים. כך שרמת המשחקיות נעשית גבוהה יותר ממשחק למשחק, כי כל שחקן רואה דרך אחרת להתקדם בה.

שורה תחתונה

במשך שנים שיחקתי רק בגרסה המקורית עם קבוצות רבות ומגוונות של אנשים וגילים. בין אם הם רימו במשחק לשם הצחוק ובין אם לא, לכולנו היו ברורים החוקים. בשל אורך ומורכבות המשחק לא אמהר לחזור לשחק בגרסת “שחר האנושות”. המשחק דורש שולחן גדול הרבה יותר, יש הרבה פרמטרים לשים לב אליהם ובקיצור – המשחק לא מתאים למתחילים, אלא למכורי קטאן.

בעיניי זוהי הגרסה האולטימטיבית לשחקנים שלא רוצים לשלב את גרסת הבסיס עם גרסת “יורדי הים” וגרסת “ערים ואבירים”. מפתחי המשחק הצליחו לדחוס לקופסה אחת משחק שהתמה שלו מעניינת ומציאותית מהרגיל, שכן השחקנים לא מיישבים אי דמיוני, אלא ממש את מדינות העולם.