טוב, בזמן שהסרט “מואנה 2” עושה את דרכו אל האקרנים בסוף השבוע הנ”ל, נראה שכולם עסוקים דווקא בצילומי גרסת הלייב אקשן לסרט שאמורה לצאת מתישהו ב-2026. עדיין לא ברור למה אנחנו צריכים את סרט ההמשך ללהיט של דיסני מ-2016, במיוחד מאחר שקווי הדמיון בינו לבין הראשון מאוד מאוד מאוד ברורים. זו כמעט אותה עלילה, רק שהפעם יש לנו נבל ברור שרק פתח לנו את התיאבון ודי הראה לנו עד כמה דיסני מוכנים למחזר עוד ועוד.

עם פתיחה חריפה שכזו, בטח תהיתם לעצמכם אם “מואנה 2” הוא סרט רע. ובכן, לא בדיוק. יש בו כמה בעיות אבל יש בו גם כמה דברים שעובדים. למשל הומור שהילדים יעופו עליו (כמו בכל סרט של דיסני, לא?). בנוסף, יש שירים יחסית טובים, שחלקם – אם נודה באמת – מרגישים מועתקים מהראשון, והאנימציה טובה. אז איפה הבעיה? בעיקרה, נראה שהיא נמצאת בין העריכה לבין התסריט. משהו קצת השתבש שם.

לאחר שקיבלה קריאה מאבותיה הקדמונים, מואנה (אאולי’אי קרוואליו) יוצאת למסע נוסף והפעם כדי לחפש אחר קהילות נוספות באוקיאניה. הפעם היא עושה זאת עם צוות תמיכה: מוני (הולאלאי צ’אנג), שמכיר את ההיסטוריה של השבט ומעריץ גדול של מאווי; לוטו (רוז מטפאו), מהנדסת שאחראית על בניית הקאנו; קלה, חקלאי מבוגר וזועף (דייויד פיין), וכמובן מאווי (דווין “דה רוק” ג’ונסון), שחוזר עם הכרס והקרס.

במסע שלה, מואנה צריכה להתרגל להיות בחברת צוות ולהנהיגו. זה קצת דומה למה שקרה בסרט הראשון (מינוס הצוות) אז מה בכל זאת השתנה? יש נבל – נאלו, אל הברקים והסופות, שמוזכר הרבה הרבה, אבל מקבל מעט מאוד זמן מסך. כולל הסצנה שאחרי הקרדיטים.

אחת הבעיות הבולטות ב”מואנה 2″ היא שהדמויות בו אינן מתפתחות במקביל למה שקורה על המסך. מישהו בדיסני החליט שהצופים מספיק חכמים כדי להשלים את כל המידע החסר ואת כל החורים בעצמם. וזו חתיכת חריקה, לא ברור אם זה משהו בתסריט הבעייתי או בעריכה המוזרה. בעיה נוספת ובולטת בנוכחותה. וסליחה על הצרפתית, אבל מי לעזאזל שם את דיסני לייצג את כל הילידים שבעולם? ובכל זאת, אפשר למצוא בסרט כמה רגעים מרגשים. גם כשמבינים את הסיבוב המסחרי שדיסני עושה – מתרגשים. כי כמו תמיד, המוחות הקודחים בדיסני יודעים איך ללחוץ, איפה ועל מה.

הפסקול של “מואנה 2” טוב, אבל הוא גם מרגיש מועתק אחד לאחד מהראשון ובחלקים מסויימים אף משלים אותו. האנימציה, כאמור, טובה, ואולי כאן אפשר לומר שהיא התעלתה לגמרי על הראשון בקטע היצירתי והמגניב שלה.

אז מה פסק הדין? קצת יותר מעל האמצע, כי דרך משקפיים של ילדים, מואנה ומאווי הם אחלה. חצי האל הזה הוא באמת התוסף שצריך כדי להתניע את הסרט הזה, גם אם הוא מרגיש ונשמע מבוגר יותר. בקיצור, כדאי לחכות לרגע שבו דיסני תקלוט את הפוטנציאל שקיים בקעקועים, ותתחיל להזרים לנו שורטים מגניבים על הדמות המקועקעת, שלגמרי גונבת את ההצגה.