מתוך "דרגון בול"
בארדוק היה לוחם רגלי פשוט של כוכב וג’יטה, עולם הבית של כל הסאיינים, ששועבד למרותו של פריזה. ואם טרם הבנתם את המודל האסטרטגי – הם נשלחו לכוכבים בעלי נכסים שעניינו את לורד פריזה וכבשו או ניקו לחלוטין את הכוכבים האלו מיושביהם, ובכך הגדילו את האימפריה שלו. באחת ממשימות הכיבוש שלו נתקל בארדוק בלוחם על פלנטה בשם קנאסה, שברגעיו האחרונים טען שכל העם הסאייני עומד להימחק. הוא חנן את בארדוק ביכולות שכליות על טבעיות, כולל היכולת לראות את העתיד, ובעודו צוחק על כך שבארדוק עתיד לראות איך העם שלו מושמד כפי שטבח בכל יושבי כוכב קנאסה, בארדוק משחרר מתקפה אנרגטית שמפוצצת את הלוחם. רגע לאחר שהלוחם נהרג, בארדוק מתעלף.
בזמן זה בוחנים מדענים את בנו, קאקרוט, והנסיך וג’יטה (עדיין ילד) כבר מביס אויבים חזקים למדי. למעשה, הוא וראדיץ (אח של קאקרוט) נשלחים למשימות דומות תחת השגחתו של נאפה, שהיה הקצין הסאייני האחראי לחניכת השניים. המדענים שבחנו את קאקרוט היו חלוקים בדעתם: חלקם ראו בו פוטנציאל עצום, ואילו האחרים טענו בביטול שהוא בסך הכול הבן של בארדוק, חייל פשוט וחלש. אומנם ההחלטה לשלוח אותו להשמיד את יושבי כדור הארץ תגיע בהמשך, אבל אפשר לראות כבר מהשלב הזה שאילן היוחסין היה חשוב להם יותר מהמידע הנתון בידם. כשבארדוק המעולף מגיע לידיהם, הם מבחינים שיכולותיו וכוחותיו חזקים אפילו מאלה של הנסיך וג’יטה. בזמן שבארדוק מחלים הוא מתחיל לראות חזיונות שלפיהם בנו קאקרוט עתיד להיות חזק מאוד. כשבארדוק מתעורר הוא מתאכזב לגלות שלקאקרוט יש יכולות ממוצעות לגמרי ושהוא לא מראה כל הבטחה. הוא לא מבין שהחזיונות שלו הם שברי רגעים מהעתיד, ולכן מחליט שהם רק חלום.
בו בזמן פריזה והצמרת הפיקודית שלו כבר מבחינים שהסאיינים נעשים חזקים יותר מהחיילים שלהם ושבקרוב הם עלולים לאבד שליטה עליהם, ולכן הם מתכוננים למהלך הסופי. בארדוק, שלא מודע לכך, ממהר בנחישות לחבור לצוות שלו בכיבוש כוכב לכת נוסף. הוא מגלה שכל תושבי הכוכב נטבחו ושהצוות שלו נפל במהלך המשימה. אחד מחבריו, שנותר גוסס בשדה הקרב, מגלה לו שמי שהרג אותם היו למעשה אנשיו של פריזה, ושהוא מתכוון להשמיד את כל העם שלהם בהמשך.
בארדוק מסיר את התחבושת מחברו, שנכנע לפצעיו ומת, מנגב את הדם מהפנים שלו וקושר את התחבושת כסרט אדום על המצח, שעה שאנשיו של פריזה מגיעים למקום כדי להרוג גם את בארדוק. קרב אימתני מתחולל, ובמהלכו תשומת ליבו של בארדוק מוסחת מחזיונות נוספים שבהם בנו נלחם בנסיך וג’יטה בעתיד. בסופו של דבר הוא מצליח להתרכז ומביס את כולם, פרט לדודוריה, שמצליח להדוף אותו בקלות ועוזב את המקום. בארדוק, שמבין את מה שעתיד להתחולל, מחליט לחזור לכוכב וג’יטה ולהזהיר את כולם. בשעה שהוא מתקרב לפלנטה שלו, הוא חולף על פני הפוד של בנו, שנשלח לכדור הארץ. חזיונות נוספים תוקפים אותו ומאששים את חשדו. הוא מגיע לכוכב הבית שלו ומעביר את נבואת הזעם לאנשיו, ואלה מקבלים אותה בביטול. בזעם גדול בארדוק הפצוע חש שהצי של פריזה מתקרב לכוכב וג’יטה, ולכן ממריא לחלל כדי להילחם בצבא שלם לגמרי לבדו בכוחותיו האחרונים. הוא זועק לפריזה בדרישה להראות את עצמו ולהילחם בו בעצמו. כאשר פריזה מגיח, בארדוק ניגש לתקוף אותו, ופריזה מצידו שולח מתקפת סופר נובה בהינף אצבע. בארדוק והכוכב כולו נבלעים במתקפה, ובארדוק, שחוזה בפעם האחרונה בבנו מביס את פריזה, מת בחיוך.
מתוך "דרגון בול"
בארדוק היה לוחם רגלי פשוט של כוכב וג’יטה, עולם הבית של כל הסאיינים, ששועבד למרותו של פריזה. ואם טרם הבנתם את המודל האסטרטגי – הם נשלחו לכוכבים בעלי נכסים שעניינו את לורד פריזה וכבשו או ניקו לחלוטין את הכוכבים האלו מיושביהם, ובכך הגדילו את האימפריה שלו. באחת ממשימות הכיבוש שלו נתקל בארדוק בלוחם על פלנטה בשם קנאסה, שברגעיו האחרונים טען שכל העם הסאייני עומד להימחק. הוא חנן את בארדוק ביכולות שכליות על טבעיות, כולל היכולת לראות את העתיד, ובעודו צוחק על כך שבארדוק עתיד לראות איך העם שלו מושמד כפי שטבח בכל יושבי כוכב קנאסה, בארדוק משחרר מתקפה אנרגטית שמפוצצת את הלוחם. רגע לאחר שהלוחם נהרג, בארדוק מתעלף.
בזמן זה בוחנים מדענים את בנו, קאקרוט, והנסיך וג’יטה (עדיין ילד) כבר מביס אויבים חזקים למדי. למעשה, הוא וראדיץ (אח של קאקרוט) נשלחים למשימות דומות תחת השגחתו של נאפה, שהיה הקצין הסאייני האחראי לחניכת השניים. המדענים שבחנו את קאקרוט היו חלוקים בדעתם: חלקם ראו בו פוטנציאל עצום, ואילו האחרים טענו בביטול שהוא בסך הכול הבן של בארדוק, חייל פשוט וחלש. אומנם ההחלטה לשלוח אותו להשמיד את יושבי כדור הארץ תגיע בהמשך, אבל אפשר לראות כבר מהשלב הזה שאילן היוחסין היה חשוב להם יותר מהמידע הנתון בידם. כשבארדוק המעולף מגיע לידיהם, הם מבחינים שיכולותיו וכוחותיו חזקים אפילו מאלה של הנסיך וג’יטה. בזמן שבארדוק מחלים הוא מתחיל לראות חזיונות שלפיהם בנו קאקרוט עתיד להיות חזק מאוד. כשבארדוק מתעורר הוא מתאכזב לגלות שלקאקרוט יש יכולות ממוצעות לגמרי ושהוא לא מראה כל הבטחה. הוא לא מבין שהחזיונות שלו הם שברי רגעים מהעתיד, ולכן מחליט שהם רק חלום.
בו בזמן פריזה והצמרת הפיקודית שלו כבר מבחינים שהסאיינים נעשים חזקים יותר מהחיילים שלהם ושבקרוב הם עלולים לאבד שליטה עליהם, ולכן הם מתכוננים למהלך הסופי. בארדוק, שלא מודע לכך, ממהר בנחישות לחבור לצוות שלו בכיבוש כוכב לכת נוסף. הוא מגלה שכל תושבי הכוכב נטבחו ושהצוות שלו נפל במהלך המשימה. אחד מחבריו, שנותר גוסס בשדה הקרב, מגלה לו שמי שהרג אותם היו למעשה אנשיו של פריזה, ושהוא מתכוון להשמיד את כל העם שלהם בהמשך.
בארדוק מסיר את התחבושת מחברו, שנכנע לפצעיו ומת, מנגב את הדם מהפנים שלו וקושר את התחבושת כסרט אדום על המצח, שעה שאנשיו של פריזה מגיעים למקום כדי להרוג גם את בארדוק. קרב אימתני מתחולל, ובמהלכו תשומת ליבו של בארדוק מוסחת מחזיונות נוספים שבהם בנו נלחם בנסיך וג’יטה בעתיד. בסופו של דבר הוא מצליח להתרכז ומביס את כולם, פרט לדודוריה, שמצליח להדוף אותו בקלות ועוזב את המקום. בארדוק, שמבין את מה שעתיד להתחולל, מחליט לחזור לכוכב וג’יטה ולהזהיר את כולם. בשעה שהוא מתקרב לפלנטה שלו, הוא חולף על פני הפוד של בנו, שנשלח לכדור הארץ. חזיונות נוספים תוקפים אותו ומאששים את חשדו. הוא מגיע לכוכב הבית שלו ומעביר את נבואת הזעם לאנשיו, ואלה מקבלים אותה בביטול. בזעם גדול בארדוק הפצוע חש שהצי של פריזה מתקרב לכוכב וג’יטה, ולכן ממריא לחלל כדי להילחם בצבא שלם לגמרי לבדו בכוחותיו האחרונים. הוא זועק לפריזה בדרישה להראות את עצמו ולהילחם בו בעצמו. כאשר פריזה מגיח, בארדוק ניגש לתקוף אותו, ופריזה מצידו שולח מתקפת סופר נובה בהינף אצבע. בארדוק והכוכב כולו נבלעים במתקפה, ובארדוק, שחוזה בפעם האחרונה בבנו מביס את פריזה, מת בחיוך.
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: אביאם בן-דוד
