בשנות ה־30 בתל אביב נמצא מהנדס מצליח מת במגדל המים העירוני. דוד תדהר, הבלש הפרטי הראשון בארץ ישראל הישנה והקטנה, נרתם לפענח את תיק החקירה של הרצח המסתורי. כעת המקרה שהסעיר רבים מגיע אל המסכים כסרט דוקו בלשי מרתק בשם “רצח במגדל המים”, ששודר בערוץ כאן 11, ולוקח אותנו אל תל אביב של שנת 1937 ואל לב ליבה של החקירה שעד היום לא נפתרה. בעזרת טכנולוגית בינה מלאכותית מתקדמת, במאי הסרט דניאל נחנסון ועודד פרבר הצליחו לשחזר בצורה מפורטת את האווירה המיוחדת של תל אביב באותה התקופה ואת זירת הפשע. התוצאה היא סרט דוקומנטרי מרתק המשלב היסטוריה, בלשות וחוויה קולנועית עוצמתית וחדשנית שטרם נעשתה בארץ.

בריאיון עם דניאל נחנסון (חצי מצמד הבמאים), ותמיר נעים שניצח על מערך הבינה המלאכותית, הם מספרים על תהליך העבודה על הסרט, על האתגרים שאיתם התמודדו ועל הכלים שבהם השתמשו. עוד הם מסבירים למה בכלל צריך להשתמש ב־AI, משערים איך לדעתם עולם הקולנוע והטלוויזיה ישתנה עם כניסת הטכנולוגיה הזו ונותנים מסר לכל מי שמפחד להתנסות בכלים של בינה מלאכותית.

“הרצח במגדל המים” הוא סיפור “פשע אמיתי” היסטורי מ־1937″, מספר נחנסון ומרחיב על יצירת הסרט “הרעיון הוא שיש בלש פרטי, הראשון מסוגו בארץ, שחוקר פרשת רצח מאוד גדולה. הסרט מספר את ההשתלשלות של פרשת הרצח, שאני, דניאל הבמאי, חוקר בהווה ומנסה להבין מה היה. החזון מהרגע הראשון היה שכל מה שקרה בעבר, כלומר המשפט, הפרוטוקולים, היומנים, כל מה שהבאנו מ־1937 – יהפוך לסצנות קומיקס בלשיות. זה היה הרעיון, ודי מהר הבנו שיצירת אנימציה באיכות גבוהה ובהיקף ששאפנו לעשות, שזה כמעט חצי סרט, לא אפשרית בארץ, בעיקר משיקולי תקציב. כשהבינה המלאכותית הגנרטיבית פרצה לחיינו, אמרנו, ‘הו, הנה הזדמנות לנסות’. השותף שלי עודד אובססיבי לבינה מלאכותית, והתחלנו להתנסות בכל מיני כלים ראשוניים מאוד של בינה מלאכותית, ועשינו כל מיני טסטים וניסיונות. הטסט הראשון היה בכלל בקליפ AI של מוזיקה שלי. אחרי שלמדנו איך להשתמש בו ביחד, שכנענו את התאגיד שזה אפשרי ויצאנו לדרך לעשות את זה בכלי בינה מלאכותית”.

למה מלכתחילה רציתם לשלב אנימציה?

דניאל: “החלטנו שכל מה שקורה בהווה הוא בלייב אקשן, וכל הסצנות שמתרחשות בעבר הן מצוירות. הרי אי אפשר לצלם משהו שקרה בעבר. האפשרויות שלנו הן ליצור שחזורים תקופתיים עם שחקנים, להשתמש בחומרים ארכיוניים או לספר על זה ולא להראות כלום – או אנימציה. מכיוון שמדובר בסרט בלשי שעוסק בדמות הבלש הפרטי הראשון, וגם יצאו הרבה מאוד חוברות בלשיות כאלה, וגם הפילם נואר הבלשי היה בשיא שלו בשנות ה־40, התחברנו מאוד לרעיון של יצירת סרט שהוא לייב אקשן אבל גם קומיקס, כלומר מספר מה קרה בעבר כמו אנימציית קומיקס כזאת, בסגנון שלה, בווייב שלה, איך שהיא זזה על המסך”.

תמיר: “אף על פי שלא היו סיכויים של 100% שנגיע לרמה שאנחנו שואפים אליה. זה משהו שלא נעשה מעולם, בכלים שלא השתמשו בהם, שמשתנים כל הזמן, ושום דבר לא היה בטוח. לא מדובר בלעשות דברים עם AI שעד אותו רגע עשו לטיקטוק, דברים חמודים כאלה, אלא לעשות AI באנימציה שעובדת לפי כל פרמטר איכותי טכני לברודקאסט ולקולנוע שאפשר לראות על המסך הגדול, וזה היה אתגר שכל המשתתפים די הימרו עליו – והימרו נכון.

דניאל: האתגר הגדול בעיניי היה לעשות אנימציה בבינה מלאכותית שתביע רגש, כי עד אז לא היה את זה. אף אחד לא עשה בינה מלאכותית שמייצרת רגש. היו פרצופים גנריים, אבל לא משהו שבאמת מצליח להעביר סנטימנט. למדנו איך עושים את זה תוך כדי עבודה, כלומר איך מצליחים ללמד את הבינה המלאכותית מצד אחד ליצור אנימציה מגניבה שאנחנו עומדים מאחוריה ומקובלת בסטנדרטים של שידור, של נראות, של אנימציה, אבל גם מצליחה לשמור על הרגש ועל המשחק שלנו, אלמנט חשוב כיוצרי קולנוע”.

דניאל נחנסון

למה לעשות אנימציית בינה מלאכותית ולא להשתמש באנימציה קלאסית, למשל?

דניאל: “בבינה המלאכותית אפשר לעשות פול אנימציה ב- 24 פריים לשנייה. הבינה המלאכותית פתחה בפנינו את האופציה לעשות מאה אחוז אנימציה, ולא רק תמונה שגורמת לעיניים לזוז“.

תמיר: “זה היה תהליך שנמשך מספטמבר 2023, כשהתחלנו את העבודה על הפוסט פרודקשן, ועד למאי 2024, כשפחות או יותר סיימנו את העובדה בשביל ההקרנה לפריממירה בפסטיבל דוק-אביב. השינויים הטכנולוגיים שנכנסו ועזרו לסרט להתקדם היו עצומים. זה לא שמלכתחילה השתמשנו באותם כלים, פשוט התפתחנו יחד עם עולם הבינה”.

דניאל: “החזון מלכתחילה היה דוקו שמשלב בתוכו אנימציה, לא משנה באיזה כלי, כלומר אנימציה קלאסית או בינה מלאכותית. זה לא הדוקו אנימציה הראשון בעולם, ובארץ היה גם את “ואלס עם באשיר”, אז לא הטרידה אותי המחשבה שאנשים לא יתחברו. יכול להיות שאנשים לא יתחברו לסרט באופן כללי, אבל אני לא יכול לשלוט במה שאנשים מרגישים. אני יכול לעשות מה שאני חושב שהוא הכי טוב, ואני חושב שכדי לספר סיפור בלשי מ־1937 הכלי הזה של קומיקס אנימציה הוא הכלי הכי טוב שיש לי, ונראה לי שזה עובד, כלומר אנשים אוהבים קומיקס ואנימציה”.

רציתם שלסרט יהיה מראה קומיקסי, אז בהתאם לכך יצרתם את הסגנון של האנימציה, או שהתחלתם בסגנון אחד והחלטתם לשנות באמצע התהליך?

דניאל: “הסגנון הספציפי שהגענו אליו בסוף זה כמעט הדבר שנדרש לו הכי הרבה זמן. במשך חצי שנה ערכנו טסטים על הסגנון הסופי, ואת הפריווילגיה הזאת של לעשות כל כך הרבה טסטים קיבלנו בזכות המערך שתמיר הקים לנו. יש לנו אולי מאה פרצופים של טלי שרון בכל מיני סגנונות, סצנות שעשינו, וזה היה תהליך ארוך מאוד, וזה באמת קרה בזכות המערך הזה.

תמיר: “ברגע שדניאל ועודד נכנסו אלינו לפוסטודיו ואמרו שהם מחפשים דרך לעזור לדבר הזה לקרות, היה ברור שאנחנו צריכים להשיג שיתוף פעולה של חברת מחשבים, כלומר בקבוצה נוספת של אנשים שיאמינו בדבר הזה שהוא לא טריוויאלי בכלל. פניתי לכל החברות הגדולות, והיחידים  שלא רק שלא נבהלו מצד המילים “AI” אלא נרתמו לכך ישר היו LENOVO. הם בנו עבורנו במיוחד תחנת עבודה ייעודית מסדרת הדגל שלהם, ה ThinkStation PX – לצורך העניין אלה תחנות עבודה שעובדים איתן באולפנים גדולים ונעזרו בהן בסרטים כמו “קונג פו פנדה 4″. המערכות האלו אפשרו לעודד, לדניאל וגם לי לשחק עם האופציות ולמתוח את הגבולות של הכלים שהיו ברשותנו עוד ועוד, כי הן היו מסוגלות להכיל את זה, וזה גם מה שקיצר המון את הזמנים. המערכות עבדו 24/7 ופשוט רינדרו ועיבדו כל שוט וכל תמונה בקצב מטורף – 36 דקות, 900 אלף פריימים”.

איך ניגשים לתהליך הזה?

דניאל: “הבנו שסוג העבודה של הבינה המלאכותית שאנחנו מתכוונים לעשות הוא וידאו לווידאו, כלומר אנחנו לא מייצרים אנימציה מטקסט או מתמונה. השלב הראשון היה לצלם סצנות וידאו ובכלל זה לגייס שחקנים (ורצינו את הטובים ביותר שיש – טלי שרון, יחזקאל לזרוב, מיקי לאון ועוד), לבנות איתם את הסצנות, לצלם, לערוך, ולהפוך אותן לסצנות סינמטיות מבחינת הדרמה והרגש. אחר כך בדקנו איך נראים שוטים סגורים, שוטים פתוחים, למדנו בשוטינג מה עובד טוב עם בינה מלאכותית – פחות או יותר תאורה, פיקס פריים, תנועת מצלמה, זום וכולי. ואז יצאנו לצילומים. עשינו המון טסטים כדי לבדוק מה אפשר לעשות עם לוקיישן. כלומר כמה אני צריך שהלוקיישן ירים לבינה המלאכותית וכמה אני יכול לסמוך עליה שתהפוך לי חדר ברוטשילד ב־2024 לבית של מישהי במונטיפיורי ב־1937. גם לזה יש כל מיני כלים וכללים שאפשר לעשות. גילינו שהכי טוב להפריד רקע ותמונה ולעשות הכול בנפרד. זו באמת הייתה כמות מטורפת של טסטים, ורק אחר כך נכנס בכלל העניין של הסטייל. גם שם הייתה איזושהי דינמיקה עדינה מאוד בין הסטייל שאנחנו רוצים לבין הפנים של השחקנים והרגש שאנחנו רוצים לשמור. אם אנחנו הולכים רחוק מאוד עם האנימציה, קשה יותר לשמור שטלי שרון תישאר טלי שרון ושהרגש יעבור בעיניים שלה. היינו צריכים למצוא איזון כדי לייצר את הלוק ואת הרגש”.

תמיר: “רמה שמאפשרת לאנימציית AI להביע רגש של שחקנים וליצור דברים שלא היו שם בהתחלה היא רמה מאוד גבוהה של יכולות בינה מלאכותית ואני לפחות לא שמעתי על תקדים לזה”.

תמיר נעים מעביר הרצאה מטעם פוסטודיו לקידום השימוש בבינה מלאכותית בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. קרדיט: עילי הימל

מה הייתם אומרים לכל מי שרוצה להיכנס לתחום של AI?

תמיר: “הקהילה של ה־AI בארץ היא פיצית. הקהילה של ה־GEN AI היא אפילו קטנה יותר מזה, אולי כמה עשרות אלפים, ואני מגזים. לעומת זאת, יש קהילה בין־לאומית גדולה מאוד שמפרסמת כל הזמן כלים ואופציות שונות. מדובר בכלים ופלטפורמות בקוד פתוח, כך שכולם יכולים להיכנס, להשתמש, לחקור וליצור משהו חדש וכך להמשיך את השרשרת הזאת, לקחת משהו שמישהו עשה ולשפר אותו, וככה בונים קהילה תומכת. גם בסרט הזה הקהילה העולמית תמכה המון, אנשים מחמש מדינות שונות לפחות, מניו יורק ועד הודו, עזרו לזה לקרות. בלי הקהילה זה משהו שהיה קשה מאוד לעשות. עם זאת, אנשים מחוץ לקהילה הזו מתים מפחד מזה ואני מבין אותם, כי זה מתקדם בקצב היסטרי ולא יודעים מאיפה ואיך להתחיל”.

דניאל: “AI זה מפחיד קצת, כי אנשים לא כל כך מכירים את זה. יש את ה־AI של ה־OPEN SOURCE שאנחנו עשינו עם האנימציה, שמצריך מאיתנו להבין איך עושים וורק פלואו, וזה סוג אחד של AI קצת קשה והוא טכנולוגי ובכל מקרה מדובר בקהילה קטנה. אבל יש סוג נוסף של בינה מלאכותית – כל ה־AI שקצת בא מוכן: ElevenLabs, RUNWAY, Pika. יש מיליארד כאלה. הכלים האלה מדהימים לדברים מסוימים. בסרט שלנו אנימציית הבינה המלאכותית נעשתה ב־Open Source, אבל עשינו שימוש בעוד עשרים כלים אחרים של בינה מלאכותית שלא רואים – עבודת סאונד, החייאת תמונות, שחזורים של דברים באיכות נמוכה, מוזיקה, שיר בסרט שהוא כל כולו AI. הכלים האלה הם מקום טוב להתחיל בו בעיניי, גם אם אתה לא אדם טכנולוגי”.

תמיר: “אני חושב שצריך לדעת את הבסיס, חשוב לדעת מה זה AI, מה זה GEN AI, ממתי זה נמצא איתנו ואיך זה יכול לשרת אותנו. יש כלים שיכולים להקל בצורה משמעותית על עבודה של המון אנשים בכל תחום אפשרי, רק צריך להתמקד במה מעניין אותך. אתה רוצה לתכנן טיול? אחלה, תחפש את הכלי שיעזור לך לעשות את זה בעשר דקות במקום לשוטט בגוגל במשך שלושה ימים. כלים חדשים צצים כל הזמן, ואני, בתור בן אדם שהוא לא גרפיקאי, מוצא את עצמי עושה את זה מבחינה גרפית ויוצר אנימציה. מה לי וליצירת אנימציה? אני מוצא את עצמי מפתח קוד. מה לי ולפיתוח קוד? אין לי שום קשר לדבר הזה, אבל ה־AI נותן לי לחשוב מה אני רוצה לעשות ואת הכלים לעשות את זה, כל עוד אני באמת רוצה. אני חושב שזה מקסים ומגלה המון כישרונות חדשים ונותן להרבה אנשים לפרוץ, וזה פתח את השוק להרבה אנשים שלפני זה לא ממש ידעו מה לעשות עם עצמם. בסופו של דבר, כרגע נראה ש־AI לא יחליפו יחליף בני אדם, אלא אנשים שיודעים לעבוד עם AI יחליפו אנשים שלא יודעים לעבוד עם AIהכלי הזה”.

איך לדעתכם ישתנו הקולנוע והטלוויזיה?

דניאל: “הטכנולוגיה הזו כבר נכנסה, בעיקר בכל הכלים השקופים, ואני לא חושב ששמעתי על הפקה בחצי שנה האחרונה שלא עשתה שימוש בכלי AI כלשהו”.

תמיר: “בשנה האחרונה מתעסקים הרבה במידול של קול, . כלומר לקחתלוקחים קול של מישהו, ולגרום וגורמים לו להגיד מה שאנחנו רוצים לצרכי העריכה בשלבי הפוסט פרודקשן, כלומר זה לא משהו שיוצא לשידור. אז בשנה האחרונה הייתי גיא זוהר, והייתי ביבי והייתי גם גולדה. אפשר לעשות עם זה הרבה דברים. במידולים של קול הממשק הידוע ביותר הוא של ElevenLabs. יש חוץ מזה מעבר לכך יש את HEYGEN, שזו תוכנה שיוצרת אווטארים ועושים בה הרבה שימושים”.

דניאל: “זה פותח עוד אפשרויות נוספות. בדוקו זה עולם שלם של סיפורים שלא יכולת לספר ופתאום נפתחו, או רעיונות חדשים. בעיניי זה יהיה בכל מקום. “.דוקאביב שלנו הוא הדוקאביב הראשון שהשתמש ב־AI, ובדוקאביב הבא יש סרט אחד שלא השתמש. אנחנו נראה את זה בכל מקום.

“רצח במגדל המים” אינו עוד סרט דוקומנטרי על פשע שכבר ראינו רבים כמותו, אלא סרט שנעשה בדיוק מופתי באמצעות טכנולוגיה חדשנית שמצליחה להחיות את הפרשה הישנה. דניאל נחנסון ועודד פרבר מביאים סגנון ייחודי לסיפור הפשע, אך גם נותנים דחיפה ענקית לקולנוע ולדרך שבה ניתן לעשות קולנוע. השילוב בין משחק אנושי ואנימציית הבינה המלאכותית פותח עולם חדש ומשאיר אותנו לתהות עד לאן הטכנולוגיה יכולה להגיע ביכולות שלה. כנראה עד אין־סוף.

הסרט זמין לצפייה בכאן 11 ובכאן BOX.