ערפדים מנצנצים? מתוך "דמדומים"
הערפד הוא יצור מיתולוגי דמוי אדם שניזון מדם של בני אדם או בעלי חיים, לרוב בעל כוחות על־אנושים ועל־טבעיים, רגיש לאור השמש, יכול לשנות צורה ובעל ניבים חדים. מיתוסים על ערפדים קיימים אלפי שנים. במיתולוגיות השונות יש יצורים הדומים לערפדים, אך הערפדים המוכרים ביותר מבוססים על מיתוסים מזרח אירופאיים. את נוכחות הערפדים זיהו בעבר באמצעות מוות לא ברור וגופות שלאחר שהוצאו מקברן התגלה כי הציפורניים והשיער שלהן המשיכו לצמוח לאחר המוות. כדי להימנע מערפדים אנשים נקטו אמצעים מוזרים לעיתים, שנעו בין פתרונות דתיים כגון הנחת צלב בארון הקבורה, לבין מסמור הבגדים לארון, הנחת בלוקים מתחת ללחי של הגופה או חיבור מנעול לגופה לפני הקבורה כדי שלא תוכל להתעורר ולצאת מהקבר.
בלה לוגוסי בתור הרוזן דרקולה
בתרבות המערבית לערפדים כבר יש מקום של כבוד. אומנם הם ניזונים מדם, אבל כיום הם גם לא מזדקנים, חזקים במיוחד ובעלי חסינות מפציעות רגילות, ולפעמים אפילו יכולים לשלוט במחשבות של אנשים. סממן מובהק לערפד הוא היעדר צל והשתקפות בראי, ואם במקרה הגעתם לבית של ערפד – תוכלו לזהות אותו לפי ארון הקבורה שבו הוא ישן במהלך שעות היום. גם הדרך שבה הופכים לערפדים בתרבות המערבית שונה: כיום צריך להינשך על ידי ערפד אחר, ובהנחה שהערפד הנושך לא שאב יותר מדי דם והרג את הקורבן, האחרון ישתנה ויהפוך לערפד בעצמו בתוך כמה ימים. אופציה נוספת (שקיימת בחלק מהמקרים) היא להיוולד להורים ערפדים או לערפד ובת אנוש (מה שיוצר ערפד למחצה), או להצליח להינשך בחודש התשיעי להיריון.
אם נתקלם בערפד ואתם לא מעוניינים לבדוק את תיאוריית הבאת הילדים עימו, ניתן לנסות לנעוץ בליבו יתד מכסף או מעץ. תוכלו גם לחשוף אותו לאור השמש, אלא אם כן הוא ערפד מהסוג של “דמדומים”, ואז הוא סתם ינצנץ. אם אין לכם גישה לאופציות הללו, תמיד אפשר לנסות לזרוק עליו שום או מים קדושים, או לירות בו קליעי כסף ולברוח ממש מהר. אם כל אלה לא עבדו, מומלץ לזכור כי כל עוד הערפד לא הוזמן לבית מסוים, הוא לא מסוגל להיכנס אליו, אז אפשר לנסות לברוח לבית. אולי זה יעבוד.
ערפדים השתנו גם בין תרבויות. לדוגמה, במיתולוגיה הסינית הערפדים היו חזקים יותר ככל שהירח היה מואר יותר. ערפדים מהרי הרוקי מצצו את דמו של הקורבן דרך אוזנו, והערפדים מברזיל, במטרה לפתות ולמשוך מינית קורבנות, טיפחו בקפידה את רגליהם מכוסות הקטיפה.
הערפדים מככבים בטלוויזיה ובספרות כבר שנים, החל מהערפד האלמותי הרוזן דרקולה, שהגיע מטרנסילבניה ויכול לשנות צורה. הוא זכה לעשרות עיבודים קולנועיים, שבהם הצטייר הערפד כיצור שמשתוקק לדם ולא מסוגל לשלוט בעצמו. מאז הערפדים השתלטו על כל מדיה אפשרית, והופקו סרטים, סדרות וספרים המוקדשים במיוחד עבורם. בשנים האחרונות דמות הערפד עברה רומנטיזציה, ומדמות מפחידה למדי שמככבת בסרטי אימה הערפדים החלו לככב גם כמושא להערצה ולמשיכה. לעיתים חוסר הרגישות של ערפדים נלקח אפילו שלב אחד קדימה, וב”דמדומים”, למשל, הערפדים לא רגישים לשמש בכלל (רק מנצנצים קצת, ככה בקטנה), מקיימים חיי משפחה נורמליים לחלוטין עם הורים מאמצים (ערפדיים, כמובן) ולימודים בבית ספר, והם אפילו “צמחונים” (עד כמה שערפדים יכולים להיות) וצורכים רק דם מבעלי חיים במקום דם מבני אדם.
בראד פיט וטום קרוז ב”ראיון עם הערפד”
בסדרה “באפי ציידת הערפדים” באפי מתאהבת בערפד אנג’ל שלא מסוגל להיחשף לשמש, מה שמקשה על מערכת היחסים ביניהם. אה, ובשלב מסוים הוא מאבד את הנשמה שלו, מה שגם יכול להיות קצת בעייתי. “דמדומים” וגם “יומני הערפד” התמקדו בעיקר במערכת היחסים הרומנטית בין בת אדם וערפד והובילו את בהלת הערפדים בסביבות שנת 2010 (יחד עם “דם אמיתי”). הערפדים לא רגישים לשום או לצלבים, מה שמקל על מערכת היחסים ולא מחייב אף גיבורה ראשית לצחצח שיניים או לוותר על שרשרת הצלב שלה. בקולנוע, מעבר לקלאסיקות (“ראיון עם ערפד”), ניתן לראות צד קצת שונה של ערפדים בסרט “מורביוס”. הערפדים האלה מתקשים מאוד עם הערפדיות שלהם, וממש לא מככבים כפנטזיה או כמושא אהבה של אף בחורה.
אהבה לא ממומשת. “באפי ציידת הערפדים”
הערפדים, אגב, מעולם לא עזבו את ספרות הפנטזיה. החל משנות האלפיים ועד היום מתפרסמים ספרים שבהם מככבים ערפדים, לעיתים שמם המפורש מוזכר ולעיתים הם נזכרים בשמות קצת שונים (שלום, “דם ואפר”), אבל תמיד עם אלמנט משמעותי אחד – נשיכה של ערפד היא דבר כיפי מאוד, עד כדי כך שאנשים רוצים להינשך על ידו. אה, והם כמובן המלכים של חיי הלילה, וכמעט תמיד ניתן למצא אותם במועדונים הטובים ביותר, שם לערפדים כמעט ואין שום מגבלות, וגיבורה מפוחדת שתנסה לשלוף צלב או שום כנראה תופתע מערפדים שצוחקים עליה – עד שבסוף היא תתאהב באחד ותגלה שזה בעצם די נחמד. ערפדים, הכוונה, לא להיות מושא ללעג.
בכל מקרה, לא משנה באיזה מדיום בוחרים, ניתן למצא עשרות אם לא מאות כותרים שונים הכוללים עשרות סוגים של ערפדים, שהדבר היחידי שמשותף להם הוא התשוקה לדם וההעדפה לשעות הלילה.
“נוספרטו” (2024) יוקרן בהקרנת בכורה חגיגית בסינמטק חולון ובשיתוף גיקלופדיה ביום שלישי, 31.12.24 בשעה 22:30. לחצו כאן לרכישת כרטיסים.
קוד קופון להנחה: GEEK
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: יוניק נאנס
ערפדים מנצנצים? מתוך "דמדומים"
הערפד הוא יצור מיתולוגי דמוי אדם שניזון מדם של בני אדם או בעלי חיים, לרוב בעל כוחות על־אנושים ועל־טבעיים, רגיש לאור השמש, יכול לשנות צורה ובעל ניבים חדים. מיתוסים על ערפדים קיימים אלפי שנים. במיתולוגיות השונות יש יצורים הדומים לערפדים, אך הערפדים המוכרים ביותר מבוססים על מיתוסים מזרח אירופאיים. את נוכחות הערפדים זיהו בעבר באמצעות מוות לא ברור וגופות שלאחר שהוצאו מקברן התגלה כי הציפורניים והשיער שלהן המשיכו לצמוח לאחר המוות. כדי להימנע מערפדים אנשים נקטו אמצעים מוזרים לעיתים, שנעו בין פתרונות דתיים כגון הנחת צלב בארון הקבורה, לבין מסמור הבגדים לארון, הנחת בלוקים מתחת ללחי של הגופה או חיבור מנעול לגופה לפני הקבורה כדי שלא תוכל להתעורר ולצאת מהקבר.
בלה לוגוסי בתור הרוזן דרקולה
בתרבות המערבית לערפדים כבר יש מקום של כבוד. אומנם הם ניזונים מדם, אבל כיום הם גם לא מזדקנים, חזקים במיוחד ובעלי חסינות מפציעות רגילות, ולפעמים אפילו יכולים לשלוט במחשבות של אנשים. סממן מובהק לערפד הוא היעדר צל והשתקפות בראי, ואם במקרה הגעתם לבית של ערפד – תוכלו לזהות אותו לפי ארון הקבורה שבו הוא ישן במהלך שעות היום. גם הדרך שבה הופכים לערפדים בתרבות המערבית שונה: כיום צריך להינשך על ידי ערפד אחר, ובהנחה שהערפד הנושך לא שאב יותר מדי דם והרג את הקורבן, האחרון ישתנה ויהפוך לערפד בעצמו בתוך כמה ימים. אופציה נוספת (שקיימת בחלק מהמקרים) היא להיוולד להורים ערפדים או לערפד ובת אנוש (מה שיוצר ערפד למחצה), או להצליח להינשך בחודש התשיעי להיריון.
אם נתקלם בערפד ואתם לא מעוניינים לבדוק את תיאוריית הבאת הילדים עימו, ניתן לנסות לנעוץ בליבו יתד מכסף או מעץ. תוכלו גם לחשוף אותו לאור השמש, אלא אם כן הוא ערפד מהסוג של “דמדומים”, ואז הוא סתם ינצנץ. אם אין לכם גישה לאופציות הללו, תמיד אפשר לנסות לזרוק עליו שום או מים קדושים, או לירות בו קליעי כסף ולברוח ממש מהר. אם כל אלה לא עבדו, מומלץ לזכור כי כל עוד הערפד לא הוזמן לבית מסוים, הוא לא מסוגל להיכנס אליו, אז אפשר לנסות לברוח לבית. אולי זה יעבוד.
ערפדים השתנו גם בין תרבויות. לדוגמה, במיתולוגיה הסינית הערפדים היו חזקים יותר ככל שהירח היה מואר יותר. ערפדים מהרי הרוקי מצצו את דמו של הקורבן דרך אוזנו, והערפדים מברזיל, במטרה לפתות ולמשוך מינית קורבנות, טיפחו בקפידה את רגליהם מכוסות הקטיפה.
הערפדים מככבים בטלוויזיה ובספרות כבר שנים, החל מהערפד האלמותי הרוזן דרקולה, שהגיע מטרנסילבניה ויכול לשנות צורה. הוא זכה לעשרות עיבודים קולנועיים, שבהם הצטייר הערפד כיצור שמשתוקק לדם ולא מסוגל לשלוט בעצמו. מאז הערפדים השתלטו על כל מדיה אפשרית, והופקו סרטים, סדרות וספרים המוקדשים במיוחד עבורם. בשנים האחרונות דמות הערפד עברה רומנטיזציה, ומדמות מפחידה למדי שמככבת בסרטי אימה הערפדים החלו לככב גם כמושא להערצה ולמשיכה. לעיתים חוסר הרגישות של ערפדים נלקח אפילו שלב אחד קדימה, וב”דמדומים”, למשל, הערפדים לא רגישים לשמש בכלל (רק מנצנצים קצת, ככה בקטנה), מקיימים חיי משפחה נורמליים לחלוטין עם הורים מאמצים (ערפדיים, כמובן) ולימודים בבית ספר, והם אפילו “צמחונים” (עד כמה שערפדים יכולים להיות) וצורכים רק דם מבעלי חיים במקום דם מבני אדם.
בראד פיט וטום קרוז ב”ראיון עם הערפד”
בסדרה “באפי ציידת הערפדים” באפי מתאהבת בערפד אנג’ל שלא מסוגל להיחשף לשמש, מה שמקשה על מערכת היחסים ביניהם. אה, ובשלב מסוים הוא מאבד את הנשמה שלו, מה שגם יכול להיות קצת בעייתי. “דמדומים” וגם “יומני הערפד” התמקדו בעיקר במערכת היחסים הרומנטית בין בת אדם וערפד והובילו את בהלת הערפדים בסביבות שנת 2010 (יחד עם “דם אמיתי”). הערפדים לא רגישים לשום או לצלבים, מה שמקל על מערכת היחסים ולא מחייב אף גיבורה ראשית לצחצח שיניים או לוותר על שרשרת הצלב שלה. בקולנוע, מעבר לקלאסיקות (“ראיון עם ערפד”), ניתן לראות צד קצת שונה של ערפדים בסרט “מורביוס”. הערפדים האלה מתקשים מאוד עם הערפדיות שלהם, וממש לא מככבים כפנטזיה או כמושא אהבה של אף בחורה.
אהבה לא ממומשת. “באפי ציידת הערפדים”
הערפדים, אגב, מעולם לא עזבו את ספרות הפנטזיה. החל משנות האלפיים ועד היום מתפרסמים ספרים שבהם מככבים ערפדים, לעיתים שמם המפורש מוזכר ולעיתים הם נזכרים בשמות קצת שונים (שלום, “דם ואפר”), אבל תמיד עם אלמנט משמעותי אחד – נשיכה של ערפד היא דבר כיפי מאוד, עד כדי כך שאנשים רוצים להינשך על ידו. אה, והם כמובן המלכים של חיי הלילה, וכמעט תמיד ניתן למצא אותם במועדונים הטובים ביותר, שם לערפדים כמעט ואין שום מגבלות, וגיבורה מפוחדת שתנסה לשלוף צלב או שום כנראה תופתע מערפדים שצוחקים עליה – עד שבסוף היא תתאהב באחד ותגלה שזה בעצם די נחמד. ערפדים, הכוונה, לא להיות מושא ללעג.
בכל מקרה, לא משנה באיזה מדיום בוחרים, ניתן למצא עשרות אם לא מאות כותרים שונים הכוללים עשרות סוגים של ערפדים, שהדבר היחידי שמשותף להם הוא התשוקה לדם וההעדפה לשעות הלילה.
“נוספרטו” (2024) יוקרן בהקרנת בכורה חגיגית בסינמטק חולון ובשיתוף גיקלופדיה ביום שלישי, 31.12.24 בשעה 22:30. לחצו כאן לרכישת כרטיסים.
קוד קופון להנחה: GEEK
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: יוניק נאנס
