
פוליוואג
דו־חיים הם יצורים פרימיטיביים בסולם האבולוציה בעולם האמיתי, ומתוכם צפרדעים הן הידועות ביותר. פוליוואג הוא פוקימון בדמות ראשן במצב ביניים. הבסיס שלו הוא כדורי, יש לו שתי רגליים, זנב בצורת משוט, שתי עיניים גדולות ושפתיים עבות ורודות שיכולות לסייע לו להיצמד לסלעים כמו רפידת ואקום. העור שלו, דקיק וגמיש למדי, מכוסה בשכבה רירית המקשה את ניקוב הרקמה. על הבטן שלו ישנה רקמה בצורת ספירלה בכיוון השעון. זוהי למעשה מערכת העיכול שלו, והיא ניתנת להבחנה דרך העור הדק והשקוף בבטנו. אם הוא חולה או אוכל משהו בעל פיגמנט גומיננטי – זה יתבטא בשינוי צבע בדוגמת הבטן. הרגליים שלו לא מפותחות די הצורך להליכה. למעשה, הוא יכול לעלות ליבשה על אף הסיכונים, וניתן לאלף אותו כך שיוכל ללכת, אבל לרוב הוא ישחה.
הם בוקעים מביצים ג’לטיניות במים, בדומה לדגים, ואוכלים כמחצית ממשקל גופם בכל יום. הם נושמים במים באמצעות זימים, ובדומה לדגים פרימיטיביים, כמו כרישים, השלד שלהם לא בנוי מעצמות אלא מסחוס בלבד. לכאורה מדובר בפוקימון די חסר אונים שיכול לנוע במים לאט למדי (ורק בזכות הזנב הפחוס שלהם), והיכולת שלו לשלוט בכיוון שאליו הוא מתקדם היא מוגבלת, בלשון המעטה. זו הסיבה שהם נעים לרוב בלהקות, בניסיון להתחמק מטורפים. כשטורף מתקרב הם יתפזרו לכל הכיוונים ולרוב ינסו לטפס על היבשה ברגליים שלהם, בתקווה שמדובר בפוקימון כמו גולדין ולא גולדאק שפשוט יעלה על היבשה במרדף אחריהם. אף על פי כן, הם יבלו את רוב חייהם במים, מכיוון שאין להם ריאות. המים שבגופם מקיימים את כל יכולת הנשימה שלהם, ואם הם משתמשים בהם למתקפה – הם חייבים לחזור למים מהר כדי שיוכלו לנשום.
אם אתם זוכרים חלק מהקרבות של מיסטי, אתם ודאי תוהים למה החוקים האלה לא מתקיימים באנימה. ובכן, ראשית אני חייב לומר שכל הילדים האלה לא יודעים להילחם כמו שצריך וחסר להם המון ידע וניסיון. שנית, יוצרי האנימה לא באמת עשו שיעורי בית.
להתראות בפוקימון הבא!
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:

פוליוואג
דו־חיים הם יצורים פרימיטיביים בסולם האבולוציה בעולם האמיתי, ומתוכם צפרדעים הן הידועות ביותר. פוליוואג הוא פוקימון בדמות ראשן במצב ביניים. הבסיס שלו הוא כדורי, יש לו שתי רגליים, זנב בצורת משוט, שתי עיניים גדולות ושפתיים עבות ורודות שיכולות לסייע לו להיצמד לסלעים כמו רפידת ואקום. העור שלו, דקיק וגמיש למדי, מכוסה בשכבה רירית המקשה את ניקוב הרקמה. על הבטן שלו ישנה רקמה בצורת ספירלה בכיוון השעון. זוהי למעשה מערכת העיכול שלו, והיא ניתנת להבחנה דרך העור הדק והשקוף בבטנו. אם הוא חולה או אוכל משהו בעל פיגמנט גומיננטי – זה יתבטא בשינוי צבע בדוגמת הבטן. הרגליים שלו לא מפותחות די הצורך להליכה. למעשה, הוא יכול לעלות ליבשה על אף הסיכונים, וניתן לאלף אותו כך שיוכל ללכת, אבל לרוב הוא ישחה.
הם בוקעים מביצים ג’לטיניות במים, בדומה לדגים, ואוכלים כמחצית ממשקל גופם בכל יום. הם נושמים במים באמצעות זימים, ובדומה לדגים פרימיטיביים, כמו כרישים, השלד שלהם לא בנוי מעצמות אלא מסחוס בלבד. לכאורה מדובר בפוקימון די חסר אונים שיכול לנוע במים לאט למדי (ורק בזכות הזנב הפחוס שלהם), והיכולת שלו לשלוט בכיוון שאליו הוא מתקדם היא מוגבלת, בלשון המעטה. זו הסיבה שהם נעים לרוב בלהקות, בניסיון להתחמק מטורפים. כשטורף מתקרב הם יתפזרו לכל הכיוונים ולרוב ינסו לטפס על היבשה ברגליים שלהם, בתקווה שמדובר בפוקימון כמו גולדין ולא גולדאק שפשוט יעלה על היבשה במרדף אחריהם. אף על פי כן, הם יבלו את רוב חייהם במים, מכיוון שאין להם ריאות. המים שבגופם מקיימים את כל יכולת הנשימה שלהם, ואם הם משתמשים בהם למתקפה – הם חייבים לחזור למים מהר כדי שיוכלו לנשום.
אם אתם זוכרים חלק מהקרבות של מיסטי, אתם ודאי תוהים למה החוקים האלה לא מתקיימים באנימה. ובכן, ראשית אני חייב לומר שכל הילדים האלה לא יודעים להילחם כמו שצריך וחסר להם המון ידע וניסיון. שנית, יוצרי האנימה לא באמת עשו שיעורי בית.
להתראות בפוקימון הבא!