תודה רבה ל”משחקי ליאם” על העותק לביקורת.

בשנים האחרונות חלה עלייה ביציאת משחקי קופסה שיתופיים, בעיקר כאלה המעודדים הגבלת תקשורת בין השחקנים. במשחק “הצוות” או “החוש השישי”, לדוגמה, השחקנים מנסים ליצור רצפי מספרים שונים במכניקות קלפים שונות כדי לצלוח יחדיו את המשימה.

המשחק “האנאבי”, שמשמעותו ביפנית היא “זיקוק”, מיועד ל־2–5 שחקנים בני 8 ומעלה ואורך כחצי שעה. במשחק מוטלת עליכם המשימה ליצור יחד מופע זיקוקים מרהיב, אך לצערכם כל הרכיבים מפוזרים, ועליכם להעביר מידע ביניכם בצורה יעילה כצוות כדי ליצור את המופע בהצלחה.

מהלך המשחק

בהתאם להרכב השחקנים, כל שחקן מתחיל עם 5 או 4 קלפים, שאותם הוא מציג לשחקנים האחרים ומסתיר מעצמו. המשחק מכיל 50 קלפים ממוספרים בחמישה צבעים שונים (לבן, כחול, אדום, ירוק וצהוב) כאשר בכל צבע יש שלושה קלפים עם הספרה 1, שני קלפים עם הספרה 2, שני קלפים עם הספרה 3, שני קלפים עם הספרה 4 וקלף אחד עם הספרה 5. התפלגות קלפים זו חשובה מכיוון שעליכם להרכיב את כל חמשת הזיקוקים בכל חמשת הצבעים השונים באמצעות סידור חלקי הזיקוקים בסדר עולה של המספרים מ־1 עד 5.

במהלך המשחק כל שחקן יכול לבצע אחת משלוש הפעולות הבאות:

מתן אינפורמציה לשחקן אחר: לבזבז אחד משמונת הסמנים הכחולים, שהם משאב משותף שעל כל השחקנים לנהל יחדיו. אם אין אפשרות לשלם עם סמן כחול, לא ניתן לבצע פעולה זו. האינפורמציה שהשחקן מעביר לשחקן אחר חייבת להכיל רק תיאור של ספרה או צבע בלבד. לדוגמה: “שלושת הקלפים הללו הם ירוקים” או “על שני הקלפים הללו מוטבעת הספרה 1”.

זריקת קלף: לזרוק קלף מסוים מהיד ולהשלים אחד מהקופה. פעולה זו מחזירה סמן כחול אחד למלאי, כך ששחקנים אחרים יכולים להשתמש בו בהמשך. בכל רגע נתון ניתן להסתכל על חבילת הקלפים הזרוקים כדי להסיק מסקנות, אך היזהרו – אם זרקתם את הספרה 5 שבה מופיע כל צבע רק פעם אחת, ייתכן שאתם קרובים להפסד.

שימוש בקלף: להוריד קלף מהיד כדי ליצור רצף חדש או להוסיף קלף לרצף קיים. אם השחקן טעה והקלף שבו הוא רוצה לשחק אינו מתאים למצב הנוכחי, הוא מקבל את אחד מקלפי השגיאה, אך המשחק יכול להמשיך. זהירות – שלושה קלפי שגיאה שמצטברים במהלך הדרך שווים הפסד. השלמת זיקוק (כלומר הנחת קלף מספר 5 מתאים לרצף מסוים) מזכה אף היא בסמן כחול.

המשחק ממשיך עד שחבילת הקלפים נגמרת. במקרה כזה נערך סיבוב אחרון והמשחק נגמר. אם הצלחתם ליצור את כל חמשת מופעי הזיקוקים – ניצחתם ניצחון מושלם. אחרת, סכמו את הניקוד והשוו עם טבלת “איכות המופע”.

איכות ההפקה

המשחק מגיע בקופסה קטנה ומכיל חוברת הוראות דקה וקטנה בת שמונה עמודים עם כל ההסברים והתיאורים. איכותם של קלפי המשחק המצורפים למשחק גבוהה, וכך גם סמני הקרטון הכחולים. רק חבל שארגונית המשחק נראית זולה ולא נוחה כל כך. יחסית לכמות הרכיבים שיש בקופסה הייתי מצפה לקופסה קטנה יותר.

איורים

איורי המשחק היפהפיים מגיעים בצורות שונות. מתחת לכל ספרה בקלפים יש גם סמל מיוחד לכל זיקוק, כנראה מתוך התחשבות בעיוורי צבעים. לא יצא לי לשחק עם עיוור צבעים, כך שאני מניח ששימוש בסימנים במקום בצבעים הוא מאתגר יותר, אך אפשרי.

הבנת המשחק

המשחק לא מסובך להבנה וניתן לגמרי להבינו בקלות בעזרת חוברת ההוראות המצורפת.

רמת הקושי

ככל שיש יותר שחקנים התפזרות הקלפים בין השחקנים ורמת התקשורת בין השחקנים נהיות יותר ויותר כאוטיות. אין קושי ספציפי במשחק, אך ניהול משאב הסמנים המשותף בין השחקנים קצת מאתגר.

אורך המשחק

בכל הרכב השחקנים המשחק ארך כחצי שעה, ולפעמים זלג קצת בעשר דקות.

רמת האינטראקציה

השחקנים פעילים כל הזמן במהלך המשחק. כל שחקן יכול לאסוף את הרמזים השונים, גם לא בתורו, ולנסות לתקשר בצורה טובה יותר עם השחקנים האחרים כשמגיע תורו.

תפעול המשחק

המשחק אינו מסובך, מכיוון שכל שחקן בוחר רק אחת מתוך שלוש פעולות בסיסיות: מתן מידע, זריקת קלף או משחק בקלף באחד מהרצפים הקיימים. הקושי נובע אך ורק מניהול נכון של הסמנים ואופן התקשורת בין השחקנים.

מספר שחקנים

מצאנו לנכון ששלושה שחקנים זה ההרכב המושלם למשחק זה. בהרכב השחקנים המרבי המשחק היה כאוטי יותר, ובהרכב של שני שחקנים המשחק היה מוגבל מאוד באינפורמציה.

משחקיות חוזרת

המשחק מכיל גם את “אתגר הכתר”, שבמסגרתו השחקנים ממשיכים לשחק גם אם החבילה נגמרת ומתעלמים לחלוטין מטבלת “איכות המופע”, וכל השחקנים מנצחים, בין אם השלימו את כל חמשת הזיקוקים או לא. למען האמת, זוהי הגרסה היחידה שבה שיחקנו באופן טבעי, אף על פי שהיא מוגדרת כגרסה “למתקדמים”. אני באופן אישי שונא לספור נקודות ולהשוות לטבלת “סרגל מאמץ”. דווקא העובדה שהחבילה נגמרת ולא מספיק תור אחרון כדי לנסות לנצח גרמה לנו באופן טבעי להמשיך לשחק. בשלב מסוים גם אחרי “אתגר הכתר” אין משחקיות חוזרת נוספת או הצעת “חוקי בית” אלטרנטיביים, והיא נובעת אך רק מהרצון לנצח בצורה המושלמת.

שורה תחתונה

במבט ראשון “הנאבי” נראה כמו משחק קליל שאפשר לנצח בו כל הזמן ובכל הרכב שחקנים, אך האשליה הזו מתנפצת מהר מאוד תוך כדי משחק. הפעולות קלילות, והתקשורת המוגבלת וניהול הסמנים הופכים את המשחק למאתגר ומעניין. את טבלת “איכות המופע” אני לא אוהב באופן אישי, ואחרי זמן מה נדמה שהמשחקיות החוזרת מעט מוגבלת.