ז’אן פול סארטר אמר שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. את ההיסטוריה הזאת סדרת המשחקים Civilization מבית Firaxis Games מאפשרת לנו כבר 34 שנה לכתוב תוך כדי שאנחנו גורמים לגנדי להפציץ את יוון עם פצצת אטום. למען האמת, התרגשתי כאשר Civilization VII, המשך למשחק המעולה מ־2016, הוכרז לראשונה כבר בפברואר 2023. שנתיים עברו מאז וקיבלנו את המשחק הנוכחי, שאם לומר את האמת, מאכזב כמו לקבל נעלי Bike מ־Temu במקום האייר ג’ורדנס שרצית.

בנג’מין פרנקלין, הקיסר הרומאי ממקסיקו

מי שקרא את הביקורת הקודמת שלי על Sniper Elite Resistance אולי זוכר שהתלוננתי על ההעתקה הבוטה מהמשחק שקדם לו. כאן אנחנו מקבלים את ההפך הגמור. מחלקת החדשנות עבדה יותר מדי ושינתה את המשחק, החל ממערכות הבסיס של המשחק ועד הדרך שבה אתה מנצח בסופו של דבר. הכול שונה, ויכול להיות שיותר מדי דברים השתנו.

השינוי הראשון שראוי לציון הוא שהמנהיגים כבר לא כבולים לציוויליזציות שמהן הגיעו. במשחק הקודם, לדוגמה, היית בוחר את טדי רוזוולט ואיתו היית גם בוחר לשחק בתור ארה”ב, וכך היה נשאר המצב לכל אורך המשחק עד לסיומו. ב־Civ 7, לשם השוואה, אתה בוחר את המנהיג שאותו תרצה לשחק, אבל הציוויליזציה שאיתה תשחק תשתנה לאורך הדרך. במשחק הראשון בחרתי בבנג’מין פרנקלין, התחלתי בתור האימפריה הרומית, המשכתי בתור ספרד ובסוף הייתי עם מקסיקו. האם זה מדויק מבחינת ציר הזמן? בהחלט. האם זה מהנה מבחינת המשחקיות? פחות.

הערים של הציוויליזציה שלכם יתפתחו בצורה שונה מאשר המשחקים הקודמים בסדרה. ב־Civ 6, לדוגמה, הערים היו גדלות באופן עצמאי בכל פעם שמספר התושבים היה גדל לאחר כמה תורות. ב־Civ 7 השחקן בוחר איך העיר שלו תגדל ובהתאם לכך מקבל את המשאבים שנמצאים על אותה משבצת. זו הסיבה שבמשחק הנוכחי אין בנאים, שהיו כלי בסיסי והכרחי כל כך לפיתוח הערים במשחקים הקודמים.

אבל ההבדל הכי משמעותי, לפחות מבחינתי, הוא התקדמות ציר הזמן. במשחקים הקודמים אפשר היה לפרק חבורה של אנשי מערות עם טנק, אבל כאן אין את האפשרות הזאת. כל השחקנים מתקדמים על ציר הזמן באותו הקצב, ובמעבר בין כל עידן גם היחידות על המפה משתדרגות כדי להתאים לעידן שבו הן נמצאות. ציר הזמן מחולק הפעם לשלושה עידנים שונים – העידן העתיק, עידן התגליות והעידן המודרני – ואין לשחקנים אפשרות להתקדם בקצב שלהם ולהחליט בעצמם איך הם רוצים לנהל את קצב המשחק שלהם. אם לומר את האמת, זה מוציא את כל הכיף מהמשחק הנוכחי.

ינעל שורלק ואחותו, איזה מחזה מרהיב!

מבחינה גרפית בהחלט רואים את ההתקדמות של תשע השנים האחרונות. המפה כבר לא שטוחה עם כמה בליטות כמו השטיח של המטבח שלכם אחרי שהכלב החליט להתכרבל עליו (אני מדבר מניסיון, וכן, ויווי, אני מדבר עלייך), אלא מלאה בגבעות, עמקים, הרים וצוקים שנראים נפלא. כל מחצב טבע מקבל עיצוב משלו בהצגה שהיא חגיגה לעיניים. לצערנו, העיניים שלנו נסגרו יותר מדי פעמים בעצבים מכל הפעמים שהמשחק נפל וחזרנו לעמוד הראשי של ה־PS5 שבו שיחקנו את המשחק. לא הצלחנו לסיים ישיבה אחת על המשחק בלי שהוא ייפול לנו בכל חצי שעה ודרש מאיתנו להיכנס אליו שוב כדי להמשיך לשחק. בשאר הזמן הכול רץ בצורה חלקה לחלוטין, אבל היו לא מעט פעמים שפשוט ויתרנו ושיחקנו במשהו אחר במקום.

החברים ב־Firaxis הלכו רחוק מדי מהנוסחה שאנחנו מכירים, ויותר מדי דברים השתנו. נדמה ש־Civ 7 מנסה להידמות למשחקים עדכניים יותר כמו Humankind מאשר להישאר נאמן למקורות שעליהם גדלה הסדרה, וכך נשארנו עם משחק מאכזב. לפי הדיווחים, המפתחים כבר הבינו שהלכו רחוק מדי, וכיום הם עובדים על תיקונים שיגרמו למשחק להידמות יותר למשחקים הקודמים בסדרה. לנו רק נותר לקוות שהדבר אכן נכון.