“כבר לא עושים סרטים מקוריים” הוא אחד המשפטים הכי נפוצים בשיחות חנונים של קולנוע. הוא לא נכון, אבל הוא גם לא מנותק מאוד. כך למשל, הסרט ההוליוודי המקורי הכי מצליח בשנה שעברה, “חברים דמיוניים”, הגיע למקום ה־30 ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר. אי אפשר להתעלם מהשינויים לטובת IP, בטוח על פני סיפור חדש או עיבוד למקור לא מפורסם. אבל אף על פי שאנחנו מתבאסים, וגם בהוליווד לועגים לסירוב לקחת סיכונים (עיינו ערך סת’ רוגן ב”הסטודיו”), הליינאפ של וורנר ל־2025 נראה ממש מבטיח. נכון, אפשר למצוא שם את “מיינקראפט”, שהרוויח קרוב למיליארד דולר וגרם לסדרנים מכל העולם להתפטר, וגם סרט נוסף בזיכיון של “יעד סופי” ושל “לזמן את הרוע”, אבל אם מישהו בהוליווד לקח סיכון השנה – אלה הם. אז הנה הליינאפ:

אלטו נייטס

סרט פשע בכיכובו של רוברט דה נירו. בניינטיז התיאור הזה היה ממלא אולמות. השנה? הוא הפסיד לרימייק של “שלגייה”. וורנר שפכו על הסרט הזה תקציב בינוני של 50 מיליון דולר, שנחשב לסיכון גדול יותר מתקציב נמוך (אין הפסדים כבדים) ומתקציב גבוה (יש סקייל או IP שיכולים למשוך קהל). אה, ופאן פאקט: דה נירו עושה פה תפקיד כפול. זה לא מנע מהסרט להתרסק בקופות ולהגיע מהר לסטרימינג של אפל טי וי.

מיקי 17

קומדיית מד”ב, אומנם לא מקורית אבל מבוססת בחופשיות על הספר “מיקי 7”. גם פה השחקן הראשי (רוברט פטינסון) עושה תפקיד כפול. IF I HAD A Nickel. צריך לפרגן לוורנר: הסרט עלה 118 מיליון דולר – סכום ענק למותג כמעט מקורי. הם אפילו נתנו לבמאי בונג ג’ון הו (זוכה האוסקר על “פרזיטים”) את זכות הווטו על הקאט הסופי. תופתעו כמה פעמים אולפנים משנים את הסרט בפוסט פרודקשן עד כדי כך שהתוצאה לא מזכירה את מה שהבמאי רצה לעשות – בייסיקלי כמו ש”וורנר” עשו בעצמם לכל סרט ביקום של די סי. הסרט נכשל בקופות וירד מהאקרנים אחרי חודש וחצי, אבל הוא שווה צפייה, לפחות בשביל הגאונות של פטינסון.

חוטאים

ומשני כישלונות – להצלחה מפתיעה. סרט האימה “חוטאים” של ריאן קוגלר, שבו מייקל בי ג’ורדן משחק בתפקיד כפול (נהרס המשפט של דופנשמירץ) הצליח הרבה יותר מכפי שמישהו ציפה. מדובר בסרט ללא שחקנים מושכי קהל ענק שצולם בפילם ומשלב אימה מבדרת עם ביקורת חברתית וגם קיבל דירוג R – ואיזה כיף שנתנו לזה צ’אנס. הוא אחד הסרטים המקוריים הכי רווחיים ב־15 השנים האחרונות, ואפילו עקף בענק את “תברח” של ג’ורדן פיל, שהיה גיים צ’יינג’ר מטורף.

פורמולה 1

בסופ”ש האחרון יצא סרט המרוצים “פורמולה 1”, הפרויקט הראשון של ג’וזף קוסינסקי אחרי ההצלחה המטורפת של “טופ גאן: מאווריק”. הפעם המטוסים וטום קרוז מפנים מקום למכוניות ולבראד פיט. תחרויות המרוצים של פורמולה 1 זוכות להמון רייטינג בארה”ב (ממוצע של בערך 6.5 מיליון צופים בעונת 2024), ואפילו סדרת הדוקו שעוקבת אחריהן, “פורמולה 1: המרוץ לניצחון”, שוברת צפיות בנטפליקס. קשה לתרגם את זה לארצישראלית, אבל אם הוא יצליח אצלנו – זה יקרה כנראה הודות לפופולריות המטורפת של פיט. בינתיים הסרט רשם את הפתיחה הכי חזקה לסרט מקורי מאז הקורונה עם תקציב שעולה על 200 מיליון דולר – סכום מטורף לפרויקט ריסקי. נחזיק אצבעות.

סופרמן

בקרוב מאוד אנחנו עומדים לקבל את דרמת האינדי “סופרמן”. טוב, לא אינדי. IP סופר פופולרי. אז למה הוא ברשימה? כי גם הוא ריסקי. תראו, אני מאמין במאה אחוז שהסרט יצליח בענק: יש לו באזז טוב, ג’יימס גאן מביים אותו, וורנר משווקים את האימ-אימא שלו והכי חשוב – כשמארוול בקרשים, זו הפעם הראשונה זה המון שנים שדי סי יכולים להוביל את המרוץ. ופה טמון הסיכון – המון מונח כאן על הכף, וג’יימס גאן יודע שאסור לו לדפוק את זה. שאר הסרטים ברשימה? הם פינטס. וורנר לא בונים עליהם לפרנצ’ייז. אבל אם דייוויד זאסלב היה יכול להכריח אתכם ללכת לסרט אחד מהרשימה פה – הוא ירד על הברכיים ויתחנן שתבחרו, שוב, באיש הפלדה.

“נשקים”

באוגוסט אנחנו נקבל את סרט האימה “נשקים” של זאק קרגר, הבמאי של “ברברי”. אני קורא לזה “נשקים”, כי אני מסרב להתייחס לתרגום העברי, “שעת הנעלמים”. אז אחרי שהצליח עם “ברברי” בתקציב של 4 מיליון, וורנר הציעו לקרגר כמעט פי עשרה כדי שיעבוד אצלם. העלילה מספרת על מחנכת שכל התלמידים שלה נעלמים מסיבה לא ברורה. לסרט יש אתר עם תיעודים מזויפים של היעלמותם, והטריילר שלו כרגע עומד על 18 מיליון צפיות.

קרב אחד אחרי השני

בספטמבר: ההימור הגדול. ה־Final Boss. פול תומאס אנדרסון (“מגנוליה”, “לילות בוגי”, “זה ייגמר בדם”) ביים וכתב את “קרב אחד אחרי השני”, סרט מרדף קומי פוליטי בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו. מצד אחד הוא הפרונט ראנר במרוץ לאוסקר, והטריילר מקבל רק אהבה, אבל התקציב עומד על 140 מיליון דולר. רק לשם השוואה, הסרט השני הכי יקר של אנדרסון עלה מאה מיליון פחות. זו לא הבריכה שהוא רגיל לשחות בה. רוב הסרטים שלו נוטים לכיוון האומנותי, הנישתי, הקטן. מדובר בחתיכת הימור לתת לאנדרסון לקפוץ אל בריכת הבלוקבאסטרים. אבל פאק, כמה שכחנו ששוברי קופות יכולים גם הם להיות אומנותיים.

2025 אולי תיזכר כשנה שבה ההימורים של וורנר גבו מחיר, אבל אולי גם כשנה שבה הם הוכיחו שאולפן גדול יכול לקחת סיכונים, להאמין ביוצרים ולהזכיר לנו למה התאהבנו בקולנוע מלכתחילה. כי לפעמים הסיפורים הכי גדולים מגיעים מהמקומות שאף אחד לא היה מוכן להמר עליהם. היי, זה מה שסת’ רוגן אמר.