תודה רבה לעדלי יונייטד על עותק הביקורת!

משחק ההמשך ל־Hinokami Chronicles הגיע, והפעם נדמה כי המפתחים הביאו לתשומת ליבם חלק מהביקורות על הכותר הראשון. המשחק הקודם היה חוויה צבעונית ומרשימה מבחינה ויזואלית, והיא מתעצמת במשחק הזה בזכות המעבר ל־60 פריימים לשנייה – וההבדל משמעותי ומורגש. התוצאה היא חוויית משחק חלקה, מהירה וזורמת הרבה יותר שבזכותה כל מהלך, חיתוך חרב או תנועה מדויקים ומספקים.

עלילה שנלקחה היישר מהמקור (אבל האנימה עדיפה)

העלילה ב־Hinokami Chronicles 2 ממשיכה את האנימה ולמנגה שעליהן היא מבוססת ולוקחת אותנו מ־Entertainment District Arc עד ל־Hashira Training Arc ובעצם מדביקה את האנימה מבחינת עלילה. היא עוברת דרך אותם רגעים דרמטיים ואותם קרבות כמעט אחד לאחד. זה נהדר למי שמעוניין לשחזר את החוויה של הצפייה, אך חשוב לומר – המשחק לא באמת מחליף את חוויית האנימה. האנימציה, הבימוי והמשחק הקולי באנימה מעניקים רובד רגשי שקשה מאוד לשחזר במשחק וידאו, על אף הגרפיקה המרהיבה. לכן גם אם אתם מתכננים לשחק במשחק זה, מומלץ בחום לצפות באנימה קודם כדי להבין את ההקשרים המלאים ולהרגיש את העומק של הדמויות והאירועים.

חוויית משחק – פלואידיות משודרגת

אחד השדרוגים הבולטים ביותר הוא, כאמור, המעבר ל־60 פריימים. אם במשחק הקודם היו רגעים שבהם הרגשנו שהקרב היה מעט כבד או “תקוע” בתנועות מסוימות, כאן הכול קורה במהירות ובתגובה כמעט מיידית. הדינמיות הזו לא רק משפרת את התחושה הכללית, אלא גם נותנת יתרון טקטי – אפשר לבצע קומבואים מורכבים יותר ולהגיב לאויבים בדיוק רב יותר, ולשחק בתור זניטסו ולהשתמש בהתקפות החשמל שלו – חוויה של ממש.

לא רק שיפור טכני

מובן שהשדרוגים הטכניים הם רק חלק מהסיפור. אחד השינויים המשמעותיים כאן הוא הוספת דמויות רבות יותר לעומת הכותר הראשון. המשחק הראשון הושק עם 18 דמויות בסך הכול (31 כולל DLC), והמשחק החדש הושק עם יותר מ־40 דמויות שונות. הפעם יש הרבה יותר אפשרויות בחירה, ולכן הגיוון בקרבות רב יותר וכל שחקן יכול למצוא את הסגנון שמתאים לו. גם במצב הסיפור וגם במצבי מולטיפלייר המשחק רענן יותר לאורך זמן בזכות המגוון הזה.

כאן קבור הכלב

גם במשחק הקודם, כמו במשחק הנוכחי, יש חיסרון בולט – הקרבות יפים, צבעוניים וחלקים, אך מה שמחבר ביניהם… לא. מצב העלילה של המשחק ממקם אותנו באזורים ליניאריים להחריד וצרים עד קלסטרופוביה ונותן לנו “להשתעשע” בחצייתם, ובדרך למצוא חפצים שונים, לא מעניינים או מרגשים במיוחד. מצב זה לא רואה שינוי ולמרות זאת נדמה שהוא משמש ריפוד בלבד כדי להצדיק את עצמו. חלק ממה שניתן למצוא מפוזר בשלבים הללו הוא כסף של המשחק. במשחק הקודם לא ממש היה על מה להוציא את הכסף, ושחקנים ותיקים מצאו את עצמם עם קופה עצומה ללא יכולת להשתמש בה. במשחק החדש נמצא פתרון מעולה, וכעת החנות הפנימית של המשחק מפוצצת בדברים מעניינים יותר, כמו דמויות, יכולות וסקינים, וכן דברים שנקנה בעיקר כשאין לנו משהו אחר להשקיע בו, כמו ציטוטים ותמונות לכרטיס המשתמש שלנו במצב האונליין.

משחקי האנימה בשנים האחרונות לא מחדשים לנו יותר מדי את הנוסחה. מדי פעם נעשה ניסיון לשינוי מרענן, כמו שקיבלנו ב־Dragon Ball FighterZ, אך רוב משחקי האנימה בנויים באותה הצורה בדיוק וכולם שותפים לדבר אחד נוסף – האנימה עדיפה יותר. דמון סלייר החדש צבעוני ויפה, ובהחלט רואים שהמפתחים השקיעו בשיפור הנוסחה הקודמת. אם אתם אוהבים את הסדרה ורוצים להעביר את הזמן עם חברים, זה לחלוטין המשחק עבורכם. ביפן כבר יצא ה־Arc הבאInfinity Castle ומשחק המשך בלתי נמנע, ואם המפתחים ימשיכו להקשיב ולשפר – מחכה לנו חוויה מהממת.