צילום: יח"צ

המשחק Clair Obscur: Expedition 33 יצא באפריל האחרון והפך לתופעה ברחבי העולם אחרי שנמכרו בחודש הראשון ליציאתו יותר משלושה מיליון עותקים. בדומה לסיפור סינדרלה, מדובר בסטודיו קטן מצרפת בשם Sandfall Interactive שבמרכזו 30 אנשים בלבד, ואפילו בשיא הפיתוח מספר האנשים המעורבים, כולל שותפים חיצוניים, היה נמוך הרבה יותר מזה שיש בהפקות AAA טיפוסיות. אז מדוע המשחק הוא הצלחה מסחררת?

עלילה קולנועית מרתקת

תחילת העלילה, המשלבת עולמות של פנטזיה ומדע בדיוני, היא על האי הציורי והשקט לומייר. האופל מתגלה בהמשך כאשר מתברר שאחת לשנה מתקיים טקס בשם Gommage, שעליו שולטת “הציירת”, דמות מסתורית וחזקה. בכל שנה הציירת מקטינה מספר מסוים, וכל האנשים שגילם שווה למספר הזה או גדול ממנו נעלמים. העלילה מתחילה במספר 34, כאשר הטקס מוריד את הגיל ל־33. במרכז העלילה ניצב גוסטב, המתמודד עם מותה של אהובתו לשעבר באותו הטקס, ומתגייס לשורותיה של משלחת שמטרתה לעצור את התופעה הזו, שמנווטת את העלילה והדמויות תוך הצבתם בעולמות אפלים, מסקרנים ומסתוריים.

המשחק משתייך לז’אנרים Combat ו־RPG בגוף שלישי. לא מדובר בעולם פתוח, אלא ברצף לינארי של התרחשויות בעולמות שונים ורחבים שניתן למצוא במפה. העלילה הראשית היא חלק מהותי אך קטן משלל העולמות שאפשר להמשיך ולחקור בסיום המשחק, וכך להוסיף עוד עשרות שעות של הנאה והבנת העלילה לעומק. מכיוון שהעלילה מסועפת ומקבלת תפניות רבות, במהלך המשחק השחקן מוצא את עצמו מופתע מהנרטיבים השונים.

התפאורה המרשימה מלווה בקטעי וידאו שלא מביישים סרט הוליוודי עטור פרסים, הקפיצה בין העולמות מעוררת עניין, והקרבות מול הבוסים משתנים ומאתגרים. אפשר לומר שמדובר במשחק שמשלב בין שלושה משחקי דגל של סוני: Horizon (המפה, המרחבים והדמויות שנלחמים מולן), God Of War (העלילה הסוחפת והמרתקת וקטעי הסרט המדהימים) ו־Hogwarts Legacy (קרבות הכישופים). הסטודיו הקטן מצרפת עלה על הנוסחה המנצחת למשחק טוב שמשלב בין כל מה שמוצלח במשחקים שגיימרים אמיתיים אוהבים. ראוי גם לציין את המוזיקה, שהפכה לקאלט בקרב גיימרים רבים. הלחנים מרשימים, סוחפים ומרגשים, והם לגמרי מוסיפים עוד נדבך לאווירה.

 

 

קרבות בעלי מחשבה

הגיימפליי לא מחדש הרבה, שכן מדובר בקרבות אחד על אחד (שהופכים לבסוף לקרבות מרובים) עם יצורים מיוחדים. החידוש האמיתי הוא האתגר בלחימה מול הבוסים – הם משתכללים ככל שהקרב מתקדם, ובכך רמת הקושי עולה. ניתן לסחור בנשקים מיוחדים או לקבל כאלה כאשר נלחמים עם סוחרים ויצורים מסתוריים המסתתרים ברחבי העולם בפינות נידחות. לכל דמות ניתן להוסיף יכולות מיוחדות, שאפשר לאסוף בהתקדמות במשחק. אלה שמעוניינים להעמיק בעלילה יכולים ללקט יומנים של משלחות מהעבר, כמאה במספר, המגוללים את העלילה הפחות מוכרת והעקובה מדם של אלה שנכשלו במשימתם להציל את העולם.

בניגוד ל־God Of War ויותר בדומה ל־Hogwarts Lagacy, הקרבות דורשים תכנון, הקפדה ודיוק. לכל יצור שנלחמים בו ישנן חולשות שצריך לאתר, לעיתים באתגר מתמשך, ויש צורך בהבנה אילו כשפים רלוונטיים לגביו כדי להשמידו. לכל דמות בתורה יש את ההזדמנות להוכיח את כישוריה אל מול היריב, בהתאם לנשק, למיומנות וליכולות המיוחדות שנבחרו עבורה. ממד המחשבה בקרבות מוסיף המון, כי לא מדובר רק בלחיצת כפתורים אקראית, אלא בתכנון ממשי שלעיתים אורך זמן מה. קרבות מול הבוסים המאתגרים עלולים להימשך חצי שעה ויותר, אם לא נהרגתם בדרך.

היופי העיקרי במשחק הוא ההנאה המרובה בשיטוט בעולמות. הם יפים, מורכבים גרפית, לעיתים אף פסיכדליים וצבעוניים ברמה יתרה, שמוסיפים למסתוריות. נראה כי העולמות צוירו ביד אומן, שכן הם מזכירים לעיתים עבודות אומנות בעלות פרטים מרובים. ללא ספק הביטוי יצירת מופת מתאים למשחק הזה במלוא הדרו.

מועמד ראוי למשחק השנה

לאור שילוב העולמות הפנומנלי, העלילה המורכבת והמסועפת וקטעי הווידאו המרגשים, אין ספק שמדובר במועמד ראוי למשחק השנה. המשחק לא חווה קריסות, הגרפיקה אינה נתקעת ולא נמצאו בו באגים משמעותיים. עם זאת, יש נקודה אחת לשיפור – קשה להבין לאן ללכת במשחק. במשחקי AAA בולטים אחרים קל מאוד להבין מהי הדרך הנכונה להוביל בה את הדמות, וכאן הקושי הוא גדול. הדרכים בעולמות דומות מאוד זו לזו, כך שלעיתים קשה להבין מהי הדרך הנכונה להמשיך בה הלאה. ניסיונות הניווט גוזלים מהשחקן זמן רב ויקר, שיכול היה להיחסך אם היו מסמנים טוב יותר את המשך הדרך. על המפה המיקום די ברור, אבל כשנכנסים לעולם עצמו האתגר הוא גדול. יחד עם זאת, ייתכן שהבמאי רצה ליצור את אווירת הריחוף של השחקן בעולם פסיכודלי וצבעוני עד כדי אובדן.

קל להבין מה משך מיליוני שחקנים מרחבי העולם למשחק הזה, והתופעה הולכת ומתרחבת. ברחבי הרשת הוקמו קהילות למשחק, והשחקנים רעבים למשחקי המשך. בריאיון שנערך לאחרונה עם היוצר נרמז שמשחקים נוספים בסדרה עתידים לצאת, ואין בשורה משמחת יותר מזו. מרשים לראות סטודיו קטן מצרפת שמצליח בצורה כזו ומצליח לגעת בליבם של גיימרים רבים. בלי לגעת בספוילרים, מדובר באחת העלילות המרתקות והמורכבות שידע עולם הגיימינג, ואולי אחת הטובות ביותר שנראו. השחקן מוצא את עצמו חווה קשת רגשות רחבה במהלך המשחק, וישנן אף סצנות מרגשות עד כדי דמעות. המשחק מכיל את כל מה שאפשר למצוא במשחק טוב – קרבות מאתגרים, עולמות משונים ומיוחדים, עלילה סוחפת ומרגשת, גרפיקה מושקעת ודמויות שקל מאוד להיקשר אליהן. עולם הגיימינג צמא לסיפורי סינדרלה נוספים, ונותר רק לקוות שעוד ניתקל בסיפורים דומים בעתיד.

5

יצירת המופת שהיינו זקוקים לה

פחות

אהבתי

נכתב על ידי:

About the Author: מורג שלו

מורג שלו
דאטה אנליסטית, תולעת ספרים, גיימרית, מנהלת קהילות מקצועיות בתחום הדאטה ואוהבת להרכיב מודלים מטורפים בלגו

צילום: יח"צ

המשחק Clair Obscur: Expedition 33 יצא באפריל האחרון והפך לתופעה ברחבי העולם אחרי שנמכרו בחודש הראשון ליציאתו יותר משלושה מיליון עותקים. בדומה לסיפור סינדרלה, מדובר בסטודיו קטן מצרפת בשם Sandfall Interactive שבמרכזו 30 אנשים בלבד, ואפילו בשיא הפיתוח מספר האנשים המעורבים, כולל שותפים חיצוניים, היה נמוך הרבה יותר מזה שיש בהפקות AAA טיפוסיות. אז מדוע המשחק הוא הצלחה מסחררת?

עלילה קולנועית מרתקת

תחילת העלילה, המשלבת עולמות של פנטזיה ומדע בדיוני, היא על האי הציורי והשקט לומייר. האופל מתגלה בהמשך כאשר מתברר שאחת לשנה מתקיים טקס בשם Gommage, שעליו שולטת “הציירת”, דמות מסתורית וחזקה. בכל שנה הציירת מקטינה מספר מסוים, וכל האנשים שגילם שווה למספר הזה או גדול ממנו נעלמים. העלילה מתחילה במספר 34, כאשר הטקס מוריד את הגיל ל־33. במרכז העלילה ניצב גוסטב, המתמודד עם מותה של אהובתו לשעבר באותו הטקס, ומתגייס לשורותיה של משלחת שמטרתה לעצור את התופעה הזו, שמנווטת את העלילה והדמויות תוך הצבתם בעולמות אפלים, מסקרנים ומסתוריים.

המשחק משתייך לז’אנרים Combat ו־RPG בגוף שלישי. לא מדובר בעולם פתוח, אלא ברצף לינארי של התרחשויות בעולמות שונים ורחבים שניתן למצוא במפה. העלילה הראשית היא חלק מהותי אך קטן משלל העולמות שאפשר להמשיך ולחקור בסיום המשחק, וכך להוסיף עוד עשרות שעות של הנאה והבנת העלילה לעומק. מכיוון שהעלילה מסועפת ומקבלת תפניות רבות, במהלך המשחק השחקן מוצא את עצמו מופתע מהנרטיבים השונים.

התפאורה המרשימה מלווה בקטעי וידאו שלא מביישים סרט הוליוודי עטור פרסים, הקפיצה בין העולמות מעוררת עניין, והקרבות מול הבוסים משתנים ומאתגרים. אפשר לומר שמדובר במשחק שמשלב בין שלושה משחקי דגל של סוני: Horizon (המפה, המרחבים והדמויות שנלחמים מולן), God Of War (העלילה הסוחפת והמרתקת וקטעי הסרט המדהימים) ו־Hogwarts Legacy (קרבות הכישופים). הסטודיו הקטן מצרפת עלה על הנוסחה המנצחת למשחק טוב שמשלב בין כל מה שמוצלח במשחקים שגיימרים אמיתיים אוהבים. ראוי גם לציין את המוזיקה, שהפכה לקאלט בקרב גיימרים רבים. הלחנים מרשימים, סוחפים ומרגשים, והם לגמרי מוסיפים עוד נדבך לאווירה.

 

 

קרבות בעלי מחשבה

הגיימפליי לא מחדש הרבה, שכן מדובר בקרבות אחד על אחד (שהופכים לבסוף לקרבות מרובים) עם יצורים מיוחדים. החידוש האמיתי הוא האתגר בלחימה מול הבוסים – הם משתכללים ככל שהקרב מתקדם, ובכך רמת הקושי עולה. ניתן לסחור בנשקים מיוחדים או לקבל כאלה כאשר נלחמים עם סוחרים ויצורים מסתוריים המסתתרים ברחבי העולם בפינות נידחות. לכל דמות ניתן להוסיף יכולות מיוחדות, שאפשר לאסוף בהתקדמות במשחק. אלה שמעוניינים להעמיק בעלילה יכולים ללקט יומנים של משלחות מהעבר, כמאה במספר, המגוללים את העלילה הפחות מוכרת והעקובה מדם של אלה שנכשלו במשימתם להציל את העולם.

בניגוד ל־God Of War ויותר בדומה ל־Hogwarts Lagacy, הקרבות דורשים תכנון, הקפדה ודיוק. לכל יצור שנלחמים בו ישנן חולשות שצריך לאתר, לעיתים באתגר מתמשך, ויש צורך בהבנה אילו כשפים רלוונטיים לגביו כדי להשמידו. לכל דמות בתורה יש את ההזדמנות להוכיח את כישוריה אל מול היריב, בהתאם לנשק, למיומנות וליכולות המיוחדות שנבחרו עבורה. ממד המחשבה בקרבות מוסיף המון, כי לא מדובר רק בלחיצת כפתורים אקראית, אלא בתכנון ממשי שלעיתים אורך זמן מה. קרבות מול הבוסים המאתגרים עלולים להימשך חצי שעה ויותר, אם לא נהרגתם בדרך.

היופי העיקרי במשחק הוא ההנאה המרובה בשיטוט בעולמות. הם יפים, מורכבים גרפית, לעיתים אף פסיכדליים וצבעוניים ברמה יתרה, שמוסיפים למסתוריות. נראה כי העולמות צוירו ביד אומן, שכן הם מזכירים לעיתים עבודות אומנות בעלות פרטים מרובים. ללא ספק הביטוי יצירת מופת מתאים למשחק הזה במלוא הדרו.

מועמד ראוי למשחק השנה

לאור שילוב העולמות הפנומנלי, העלילה המורכבת והמסועפת וקטעי הווידאו המרגשים, אין ספק שמדובר במועמד ראוי למשחק השנה. המשחק לא חווה קריסות, הגרפיקה אינה נתקעת ולא נמצאו בו באגים משמעותיים. עם זאת, יש נקודה אחת לשיפור – קשה להבין לאן ללכת במשחק. במשחקי AAA בולטים אחרים קל מאוד להבין מהי הדרך הנכונה להוביל בה את הדמות, וכאן הקושי הוא גדול. הדרכים בעולמות דומות מאוד זו לזו, כך שלעיתים קשה להבין מהי הדרך הנכונה להמשיך בה הלאה. ניסיונות הניווט גוזלים מהשחקן זמן רב ויקר, שיכול היה להיחסך אם היו מסמנים טוב יותר את המשך הדרך. על המפה המיקום די ברור, אבל כשנכנסים לעולם עצמו האתגר הוא גדול. יחד עם זאת, ייתכן שהבמאי רצה ליצור את אווירת הריחוף של השחקן בעולם פסיכודלי וצבעוני עד כדי אובדן.

קל להבין מה משך מיליוני שחקנים מרחבי העולם למשחק הזה, והתופעה הולכת ומתרחבת. ברחבי הרשת הוקמו קהילות למשחק, והשחקנים רעבים למשחקי המשך. בריאיון שנערך לאחרונה עם היוצר נרמז שמשחקים נוספים בסדרה עתידים לצאת, ואין בשורה משמחת יותר מזו. מרשים לראות סטודיו קטן מצרפת שמצליח בצורה כזו ומצליח לגעת בליבם של גיימרים רבים. בלי לגעת בספוילרים, מדובר באחת העלילות המרתקות והמורכבות שידע עולם הגיימינג, ואולי אחת הטובות ביותר שנראו. השחקן מוצא את עצמו חווה קשת רגשות רחבה במהלך המשחק, וישנן אף סצנות מרגשות עד כדי דמעות. המשחק מכיל את כל מה שאפשר למצוא במשחק טוב – קרבות מאתגרים, עולמות משונים ומיוחדים, עלילה סוחפת ומרגשת, גרפיקה מושקעת ודמויות שקל מאוד להיקשר אליהן. עולם הגיימינג צמא לסיפורי סינדרלה נוספים, ונותר רק לקוות שעוד ניתקל בסיפורים דומים בעתיד.

5

יצירת המופת שהיינו זקוקים לה

נכתב על ידי:

About the Author: מורג שלו

מורג שלו
דאטה אנליסטית, תולעת ספרים, גיימרית, מנהלת קהילות מקצועיות בתחום הדאטה ואוהבת להרכיב מודלים מטורפים בלגו