המסתורין האמיתי בעונה החדשה של ״וונסדיי״ הוא האם העונה השנייה תצליח להתעלות על קודמתה – עם פרק ראשון צולע ופרקי המשך שמציגים שיפור משמעותי, כעת, החלק השני מגיע לנטפליקס, עם קווי עלילה מרתקים במיוחד שלא ברור איך יתחברו יחד.

בפרק הרביעי המפלצות המסוכנות ביותר בג׳ריקו ברחו מהמוסד שבו שהו, גילו מי אחראית לתקיפות העורבים והגיבורה החייכנית, ונסדיי, כמעט מצאה את גורלה. בפרק החמישי קיימת התמסרות להצגת עלילה נועזת יותר, מבחינת יישום התפניות הללו, אבל גם זה נעשה באופן חלקי, אם כי ונסדיי חוזרת להכרה בתוך דקות ספורות. במובן הזה, יוצרי הסדרה החמיצו הזדמנות ליצור סיפור ששובר את כל הציפיות של הצופים, ובמקום זה הלכו על קו העלילה הכי בטוח שאפשר .

ארבעת הפרקים האחרונים בסדרה, מסירים במהרה את המסתורין העלילתי ומשאירים את הבמה בעיקר להתפתחות הדמויות. הפרקים בנויים בצורה הגיונית, והעלילה עצמה זורמת היטב. יש מעט רגעים של אקספוזיציה שתלושים מהסיפור הראשי, אך גם כשהסדרה מסיטה את תשומת ליבה לסצנות בידוריות, כמו סצנת הריקוד של אניד ואגנס לשיר מקורי חדש של ליידי גאגא, זה נעים לצפייה. מעטות הסצנות שיגרמו לצופים לגלגל עיניים, בייחוד בהתחשב בכך שזוהי סדרת נוער. שיפור מפרקים קודמים.

המסע ההתפתחותי של ונסדיי לדמות עגולה יותר, ממשיך בפרקים החדשים ומתמקד בעיקר באופייה וביחסיה עם משפחתה ועם אניד. תהליך זה מגיע לשיאו בפרק השישי, בו מתרחשת החלפת גופים נוסח ״שישי הפוך״ ביניהן. בכך הנרטיב מעמת את ונסדיי עם כל הליקויים האישיותיים שלה ומכריח אותה להביט היטב במראה.

בפרק זה קיימת גם חוזקה נוספת בעונה הנוכחית – ביצועי משחק מצוינים. מן הראוי לשבח את ג׳נה אורטגה ואמה מאיירס על יכולתן להחליף בטבעיות ובאמינות בין הדמויות, אבל גם שאר השחקנים והשחקניות טובים בתפקידם. סטיב בושמי מבריק בתור מנהל בית הספר ומוסיף לדמות כריזמה בלתי מוצלחת וחזות מאיימת, בהתאם לכתיבתה. קתרין זיטה-ג׳ונס בתור מורטישה אדמס, ממחישה במסירות את התהליך שדמותה עוברת בכל הנוגע לשיפור יחסיה עם ונסדיי. ומה עם ליידי גאגא? היא מופיעה לכמה דקות ספורות בתור מורה לשעבר, למרות כל ההייפ סביב הופעתה, לא היא ולא דמותה מוסיפות יותר מדי לסדרה.

בפרק הסיום, הדקות האחרונות של הפרק מציגות כמה תפניות לא צפויות. הן לא קשורות במיוחד לעלילה של העונה הזאת, אבל הצגתן נעשתה בצורה די טבעית, כזו שמותירה שינוי משמעותי בסטטוס קוו של הדמויות עד לעונה הבאה – מתי שהיא לא תצא.

״ונסדיי״ לא סובלת ממגרעות ביחס לעונתה הקודמת, אך גם אין בה שיפורים מהותיים. כל מה שהיה טוב בעונה הראשונה – נשמר. עיצוב תפאורה ותלבושות, האווירה הגותית והעקיצות המצחיקות של ונסדיי. במובן הזה, טוב לחזור הביתה אך בסופו של דבר, אל תשכחו, זאת סדרת נוער שעלילתה צפויה מדי. מי שצפה עד כה בסדרה ונהנה, ללא ספק יאהב גם את הפרקים החדשים, אלו שציפו למשהו מעבר – יתאכזבו.