בתקופה שבה צצים אין סוף סרטים וסדרות עם גיבורי על עמוסי צבעוניות, מסרים אופטימיים ואפקטים ממוחשבים אני דווקא רוצה לקחת אתכם למסע אחורה בזמן, אל קלאסיקת קאלט אפלה, מיוסרת ובלתי נשכחת: “העורב” משנת 1994 בכיכובו של ברנדון לי. הסרט עוסק לכאורה בנקמה, אך עמוק בפנים נוכח בו סיפור על אהבה בלתי מנוצחת וטרגדיה אמיתית ששינתה את פניו של הקולנוע הגותי.

“העורב” מבוסס על סדרת הקומיקס מאת ג’יימס או’בר, שהפך את כאבו האישי על אובדן ארוסתו ליצירה אפלה ואותנטית. הסיפור עוקב אחר המוזיקאי אריק דרייבן, שקם לתחייה שנה לאחר שהוא וארוסתו שלי נרצחו באכזריות. את מסעו של אריק מלווה עורב מיסטי, המשמש גשר בין העולמות ומעניק לו כוח על־טבעי במטרה להשיב את הצדק ולנקום באלה שלקחו ממנו את הדבר היקר לו מכול – אהובתו.

מה שמייחד את הסרט, מעבר לעלילה הכואבת והסוחפת, הוא המבע הקולנועי והאווירה הבלתי מתפשרת שהצליח ליצור במאי הסרט, אלכס פרויאס. העיר שבה מתרחשת עלילת הסרט מוצגת כגיהינום אורבני אפור המאופיין בגשם, בצללים ובצבעים אפלים. הצילום האפל מזכיר סרטי נואר גותיים, המתחזקים עם השימוש באורות ניאון חזקים שמבליחים מתוך החושך. כל שוט וכל זווית מצלמה דרמטיים, שנבחרו בקפידה, משרתים ומדגישים את תחושת הבדידות, הזעם והכאוס של הגיבור.

גם הופעתו החיצונית של אריק, שחזר מהחיים, באיפור מרוח, המשלב לבן ושחור, והשיער הכהה, הפכה לאייקון של תרבות הגראנג’ והגותיקה של שנות ה-90. פסקול הסרט (שמכיל ברובו להיטים של The Cure, Stone Temple Pilots ו־Nine Inch Nails) לא רק מלווה את הסצנות אלא גם מניע אותן, מספר את הסיפור ומשמש כמעין מספר יודע כל, רואה ואינו נראה, אך מורגש ומכאיב. הפסקול מעצים את המלנכוליה, התשוקה ומסע הנקמה האלים של אריק. המוזיקה והצילום מתחברים יחד והופכים את “העורב” לחוויה חוץ חושית שנעה בין כאב שקט לזעם מתפרץ.

ברדון לי ז”ל, שגילם את דמותו הטרגית של אריק דרייבן בצורה שקשה לדמיין שחקן אחר שיכול היה לעשות זאת (וכבר ראינו שאין מי שיצליח להיכנס לנעליו), הצליח להביא לה עומק, רגישות ופגיעות. לצערי ולצער רבים אחרים, גורלו של ברנדון לי איכשהו הצטלב עם גורלו של הדמות שנולד לגלם, והוא נהרג בתאונת ירי על הסט, רגע לפני סיום הצילומים ולפני הנישואים לארוסתו. התאונה הטרגית הזו העניקה לסרט משקל נוסף של אותנטיות. אריק דרייבן, שחזר מהמתים בגלל אהבה חזקה מהמוות, הפך למעין אנדרטה קולנועית לחייו הקצרים של ברנדון לי, שכנראה יכול היה להפוך לכוכב.

מדובר בסיפור על אהבה ומחיר האובדן שלה, על מה שמוכנים לעשות וכמה רחוק מוכנים ללכת כדי לנקום ולזכות שוב בה ובשלווה. אריק הוא גשר בין עולמות המונע על ידי ההבטחה והשבועה שנותרו תלויות באוויר. זוהי דרמה גותית חזקה המדברת על הצורך לסגור מעגל ולהשיב את האיזון, גם במחיר של כאב נצחי. אחרי הכול, “It can’t rain all the time”.

“העורב” הוא סרט עוצמתי המהווה ציון דרך בתרבות הקאלט. מעבר לאפקטים של אותה תקופה, הסרט מחזיק בזכות האווירה, המוזיקה וההופעה הבלתי נשכחת והנצחית של ברנדון לי, שהפכה את יצירת הקומיקס הזו לאגדה קולנועית של אהבה ואובדן.