עולם משחקי המרוצים לילדים תמיד היה באזור הדמדומים. מצד אחד, ההורים מחפשים משהו נגיש, צבעוני ונטול אלימות ורמת הקושי שלו תהיה הגיונית ולא תגרום לילדים שלהם לשבור את השלט. מצד שני, ילדים בשנת 2025 צופים בפרסומות של מריו קארט או סוניק רייסינג ביוטיוב ומצפים למשהו גרנדיוזי וסוחף. בין משחקי מרוצים מלאי אדרנלין למשחקים שלא שווים את הכסף שהושקע בהם משתחל המשחק החדש PAW Patrol Rescue Wheels: Championship – משחק מרוצים שלוקח את מותג הכלבלבים המצליח ומנסה להפוך אותו לחוויה משפחתית חביבה סטייל מריו קארט לבני שנתיים ומעלה.
בדומה למשחקים דומים בז’אנר, המשחק לא מבזבז זמן או פיקסל על עלילה, אבל בכל זאת יש בו סוג של מסגרת סיפורית: מרוץ גדול שעובר בכל האתרים המוכרים מהסדרה, עם כל הגורים הקבועים פלוס כמה פנים חדשות, כמו רוקסי ובומר, וראש העיר האמדינגר המעצבן, שחוזר להציק – אבל כל אלה נותרים ברמת הרקע בלבד, בלי שום ניסיון להעמיק בתוכן. זה בסדר, כי לילדים קטנים אין ממש סבלנות לשיט עלילתי מסועף. תנו להם לעלות על המסלול, ללחוץ גז ויאללה ביי.
הליבה של המשחק היא מרוץ ארקייד פשוט מאוד: בוחרים כלבלב (כל אחד בעל יכולת מיוחדת משלו) ורכב ויוצאים להתחרות. יש דריפטים, יש קפיצות מיוחדות ועוד הפתעות שונות ומשונות, וכמובן כפתור טורבו שאמור להלהיב במהירות פתאומית. המשחק כולל סט לא רע של מסלולים וזירות למשחקים חופשיים, ואומנם לא מדובר בתוכן רב, אבל לילדים שאוהבים את השגרה שלהם זה אמור להספיק לתקופה לא קצרה.
ברמת העומק המשחק נוקט גישה ברורה מאוד: לא צריך כזה. יש מסלולים, יש דמות, יש מהלך מיוחד אחד וזהו. מצד אחד, המשחק נגיש מאוד לילדים קטנים וראוי לשעת משחק של הורים וילדים יחד. מצד שני, הפשטות שלו מביאה אותו למיצוי מהיר יחסית. אחרי כמה שעות הוא כבר נעשה צפוי כך שאין הרבה מה לגלות מעבר למה שכבר נראה.
מבחינה ויזואלית המשחק עושה בדיוק מה שמצופה ממנו: הצבעים חיוניים והדמויות נאמנות לעיצוב המוכר מהסדרה. אבל אם מתבוננים בו לרגע בעין של מבקר משחקים, הפיקסלציה שלו טלוויזיונית יותר מאשר משחקית. הטקסטורות בסיסיות מאוד, התאורה די שטוחה ובטוטאל לוק – המשחק הוא לא יותר מאשר בסדר גמור, וזה קופץ לעין בייחוד בעידן טכנולוגי מתקדם כל כך. כן, גם לילדים קטנים מגיעה השקעה מינימלית בתכני הגיימינג שלהם.
גם הסאונד עושה בדיוק את הממוצע שמצופה ממנו: הקולות מוכרים, המשפטים קליטים וכל האפקטים הקטנים נותנים תחושה של פאן בסיסי. גם המוזיקה עצמה קלילה ולא חופרת כמו צעצוע שנקנה זה עתה בשוק התקווה. הלחנה מושקעת או עיצוב סאונד מטריף – תשכחו מזה.
האלמנט הקריטי במשחק עבור משפחות הוא מצב המולטיפלייר המקומי. עצם העובדה שכמה אנשים יכולים לשחק על אותה הקונסולה ולהתחרות יחד הוא אוצר בלום עבור ההורים. גם במקרה הזה הפשטות הבסיסית משחקת לטובת המשחק: אף אחד לא צריך הסבר ארוך ומייגע כדי להבין מה לעשות; פשוט לוחצים גז ונותנים לגורים לעשות את שלהם.
על אף כל החסרונות שלו, בסופו של דבר PAW Patrol Rescue Wheels: Championship יודע בדיוק למי הוא מדבר ומה הילדים הקטנים רוצים בסך הכול: מרוצים פשוטים וצבעוניים והכלבלבים החמודים שהם אוהבים כל כך. למשפחה שמחפשת משחק קו-אופ פשוט בעל עקומת למידה שטוחה לגמרי – זה אחלה. אולם אם מסתכלים עליו כמשחק מרוצים בפני עצמו, בלי קשר למותג שהוא מבוסס עליו, הוא לא ממש מרשים. אין שום ניסיון לחידוש או סטנדרט משחקי גבוה במיוחד. המשחק אולי עושה את העבודה, אבל במקום להשאיר חותם, הוא מסתכם כלא יותר מאשר בייביסיטר לילדים. מצד שני, הוא עדיף על פני שעות על גבי שעות של רובלוקס.
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: לירן יושעי
עולם משחקי המרוצים לילדים תמיד היה באזור הדמדומים. מצד אחד, ההורים מחפשים משהו נגיש, צבעוני ונטול אלימות ורמת הקושי שלו תהיה הגיונית ולא תגרום לילדים שלהם לשבור את השלט. מצד שני, ילדים בשנת 2025 צופים בפרסומות של מריו קארט או סוניק רייסינג ביוטיוב ומצפים למשהו גרנדיוזי וסוחף. בין משחקי מרוצים מלאי אדרנלין למשחקים שלא שווים את הכסף שהושקע בהם משתחל המשחק החדש PAW Patrol Rescue Wheels: Championship – משחק מרוצים שלוקח את מותג הכלבלבים המצליח ומנסה להפוך אותו לחוויה משפחתית חביבה סטייל מריו קארט לבני שנתיים ומעלה.
בדומה למשחקים דומים בז’אנר, המשחק לא מבזבז זמן או פיקסל על עלילה, אבל בכל זאת יש בו סוג של מסגרת סיפורית: מרוץ גדול שעובר בכל האתרים המוכרים מהסדרה, עם כל הגורים הקבועים פלוס כמה פנים חדשות, כמו רוקסי ובומר, וראש העיר האמדינגר המעצבן, שחוזר להציק – אבל כל אלה נותרים ברמת הרקע בלבד, בלי שום ניסיון להעמיק בתוכן. זה בסדר, כי לילדים קטנים אין ממש סבלנות לשיט עלילתי מסועף. תנו להם לעלות על המסלול, ללחוץ גז ויאללה ביי.
הליבה של המשחק היא מרוץ ארקייד פשוט מאוד: בוחרים כלבלב (כל אחד בעל יכולת מיוחדת משלו) ורכב ויוצאים להתחרות. יש דריפטים, יש קפיצות מיוחדות ועוד הפתעות שונות ומשונות, וכמובן כפתור טורבו שאמור להלהיב במהירות פתאומית. המשחק כולל סט לא רע של מסלולים וזירות למשחקים חופשיים, ואומנם לא מדובר בתוכן רב, אבל לילדים שאוהבים את השגרה שלהם זה אמור להספיק לתקופה לא קצרה.
ברמת העומק המשחק נוקט גישה ברורה מאוד: לא צריך כזה. יש מסלולים, יש דמות, יש מהלך מיוחד אחד וזהו. מצד אחד, המשחק נגיש מאוד לילדים קטנים וראוי לשעת משחק של הורים וילדים יחד. מצד שני, הפשטות שלו מביאה אותו למיצוי מהיר יחסית. אחרי כמה שעות הוא כבר נעשה צפוי כך שאין הרבה מה לגלות מעבר למה שכבר נראה.
מבחינה ויזואלית המשחק עושה בדיוק מה שמצופה ממנו: הצבעים חיוניים והדמויות נאמנות לעיצוב המוכר מהסדרה. אבל אם מתבוננים בו לרגע בעין של מבקר משחקים, הפיקסלציה שלו טלוויזיונית יותר מאשר משחקית. הטקסטורות בסיסיות מאוד, התאורה די שטוחה ובטוטאל לוק – המשחק הוא לא יותר מאשר בסדר גמור, וזה קופץ לעין בייחוד בעידן טכנולוגי מתקדם כל כך. כן, גם לילדים קטנים מגיעה השקעה מינימלית בתכני הגיימינג שלהם.
גם הסאונד עושה בדיוק את הממוצע שמצופה ממנו: הקולות מוכרים, המשפטים קליטים וכל האפקטים הקטנים נותנים תחושה של פאן בסיסי. גם המוזיקה עצמה קלילה ולא חופרת כמו צעצוע שנקנה זה עתה בשוק התקווה. הלחנה מושקעת או עיצוב סאונד מטריף – תשכחו מזה.
האלמנט הקריטי במשחק עבור משפחות הוא מצב המולטיפלייר המקומי. עצם העובדה שכמה אנשים יכולים לשחק על אותה הקונסולה ולהתחרות יחד הוא אוצר בלום עבור ההורים. גם במקרה הזה הפשטות הבסיסית משחקת לטובת המשחק: אף אחד לא צריך הסבר ארוך ומייגע כדי להבין מה לעשות; פשוט לוחצים גז ונותנים לגורים לעשות את שלהם.
על אף כל החסרונות שלו, בסופו של דבר PAW Patrol Rescue Wheels: Championship יודע בדיוק למי הוא מדבר ומה הילדים הקטנים רוצים בסך הכול: מרוצים פשוטים וצבעוניים והכלבלבים החמודים שהם אוהבים כל כך. למשפחה שמחפשת משחק קו-אופ פשוט בעל עקומת למידה שטוחה לגמרי – זה אחלה. אולם אם מסתכלים עליו כמשחק מרוצים בפני עצמו, בלי קשר למותג שהוא מבוסס עליו, הוא לא ממש מרשים. אין שום ניסיון לחידוש או סטנדרט משחקי גבוה במיוחד. המשחק אולי עושה את העבודה, אבל במקום להשאיר חותם, הוא מסתכם כלא יותר מאשר בייביסיטר לילדים. מצד שני, הוא עדיף על פני שעות על גבי שעות של רובלוקס.
מספיק, אבל לילדים מגיע יותר
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: לירן יושעי
