ה־Asus ROG Xbox Ally X הוא אחד המכשירים הכי מסקרנים, שאפתניים וגם מבלבלים שנכנסו לעולם הגיימינג הנייד בשנים האחרונות. הוא מנסה להיות הכול בבת אחת: קונסולה ניידת, מחשב גיימינג קטן, מכשיר שדומה לאקסבוקס – ובעיקר פתרון גיימינג נייד למבוגרים שאוהבים גם מחשב וגם קונסולה ולא מוכנים לוותר על אף אחד מהם.

לאורך שנים גיימינג נייד היה משהו תחום צנוע יחסית: משחקים פשוטים, מסכים בסיסיים וחוויה שנועדה בעיקר להעביר את הזמן בדרך לטיול, בישיבה ממושכת בתור לרופא או בהפסקה בבית הספר. ה־DS של נינטנדו וה־PSP של סוני היו בדיוק כאלה. ואז הגיעה נינטנדו, עשתה סוויץ’ ושינתה את כללי המשחק. פתאום הקונסולה הניידת לא הייתה עוד מכשיר, אלא ניסיון אמיתי לספק חוויית גיימינג מלאה – בדיוק כמו בטלוויזיה.

מאז כל התעשייה מנסה לשחזר את הקסם הזה ולהביא את חוויית הגיימינג של הבית לכף היד. בדרך נולדו לא מעט מכשירים חזקים ומרשימים, אבל גם כאלה שהיו יותר כמו מחשב מוקטן מאשר קונסולה. הם היו יקרים, מסובכים לתפעול ומיועדים בעיקר לחובבי חומרה כבדים וגיקים מכורים לטכנולוגיה. ה־Asus ROG Xbox Ally X נכנס בדיוק לנישה הזו ומבטיח כוח אמיתי לצד פשטות ונוחות.

המחשבה הרבה מאחורי המוצר ניכרת, אבל בכל זאת, מה עדיין טוען שיפור?

על הנייר, זה מוצר מושלם. למכשיר יש כאן חזקה מאוד ביחס לגודלו, מסך איכותי ומהיר, מערכת פתוחה שמאפשרת לשחק בכל משחק מכל חנות, ובגרסה הזו – גם ניסיון ברור להפוך את מערכת ההפעלה למעיקה פחות, כזאת שנמצאת ברקע ולא בחזית. בפועל החוויה שלי הייתה מורכבת יותר ובעיקר מסורבלת.

הדבר הראשון שקל מאוד לאהוב ולהתרגל אליו הוא המסך. המסך בגודל 7 אינץ’ ברזולוציה גבוהה וקצב ריענון מהיר פשוט נראה מצוין. המשחקים נראים חדים וצבעוניים, והתנועה חלקה מאוד. גם כשיש ירידות בביצועים – תופעה הגיונית במכשיר נייד – התמונה נשארת יציבה ויפה. במשחקים גדולים (אני שיחקתי באינדיאנה ג’ונס) לפעמים אפילו שוכחים שמדובר בכלל במכשיר נייד. בגזרה הזו הכול היה פיקס.

גם מבחינת כוח לא נרשמה אכזבה. המעבד חזק, אין התקמצנות על זיכרון והאחסון גדול ומפנק. חובה לסייג: זה לא תחליף למחשב גיימינג כבד ורציני, אבל זו לגמרי אחת הקונסולות הניידות החזקות שיש כיום בשוק. משחקים חדשים וכבדים רצים בצורה טובה, אבל צריך להבין ולהכיר את המגבלות, בלי אפקטים גרפיים כבדים במיוחד ועם קצת כיוונונים וטוויצ’ים בהגדרות. מי שמגיע מעולמות הגיימינג במחשב הנייח ירגיש בנוח עם ה־ Asus ROG Xbox Ally X. מי שרגיל לאחת הקונסולות – ירגיש כבר אחרת.

זו בדיוק הפואנטה. ה־Ally חזקה מאוד, אבל היא לא פשוטה. זו לא קונסולה שפותחים ומתחילים לשחק ברגע אחד. צריך לתת לה תשומת לב, לבחור מצבים, לשחק בהגדרות, להבין למה הבטרייה נגמרת מהר ואיך לשפר את הביצועים. יש כאלה שממש נהנים מזה, ויש כאלה שמתעייפים מזה מהר מאוד. אני, למשל.

כדי להתמודד עם זה אסוס ומיקרוסופט הוסיפו חוויית שימוש חדשה שמנסה לתת תחושה שמאחורי הקלעים לא מדובר בסך הכול במחשב. הרעיון פשוט (אחרי הכיוונונים): מדליקים את המכשיר ומתחילים לשחק. אבל זה רק נשמע מושלם. ברגע שצריך משהו שהוא לא משחק – עדכון, התקנה, או סתם שינוי הגדרה – חוזרים למציאות ולהכרה שבכל זאת מדובר במחשב קטן עם מסך קטן. זה לא סיוט מתמשך, אבל גם לא פשוט, בדומה לקונסולות אחרות – ידניות או ניידות.

נקודת אור נוספת היא החיבוריות. קל יחסית לחבר את המכשיר לטלוויזיה ולהוסיף שלט חיצוני ולקבל חוויית משחק כבדה יותר. כאמור, ה־Asus ROG Xbox Ally X לא מחליף קונסולה גדולה או מחשב גיימינג חזק, אבל הוא נותן פתרון גמיש.

בכל הקשור לבטרייה יש בעיה. כמו ברוב המכשירים החזקים מהסוג הזה, זמן המשחק מוגבל. במשחקים כבדים מדובר לרוב בשעה וחצי עד שעתיים, לפעמים קצת יותר. זה לא מכשיר שאפשר לשכוח מהבטרייה שלו כשמתחילים לשחק בו, ונדרש מאיתנו להיות בקרבת שקע חשמלי. זה לא בהכרח דיל ברייקר, אבל זה פוגע ברעיון של ניידות משחקית חופשית באמת.

בסופו של דבר, ה־Asus ROG Xbox Ally X הוא מכשיר שמכוון גבוה מאוד, ולרגעים גם מצליח לעמוד בכך. הוא נראה מצוין, חזק, גמיש ומציע את אחת החוויות הקרובות ביותר שיש היום למחשב גיימינג נייד שמנסה להיות קונסולה. אבל הוא גם דורש השקעה, סבלנות והתעסקות. למי שאוהב את זה – זו יכולה להיות חוויה מספקת מאוד. למי שרוצה פשוט לפתוח מכשיר, לשבת ולשחק בלי לחשוב יותר מדי – יש פתרונות פשוטים וקלילים יותר, גם אם הם מרשימים פחות על הנייר.