
Star Wars Jedi: Survivor | צילום באדיבות עדלי יונייטד
המשחק “Star Wars Jedi: Survivor” הוא משחק ההמשך ל”Star Wars Jedi: Fallen Order” אשר יצא לו אי שם ב2019 והופץ על ידי EA אשר באותה תקופה לא האמינו שמשחק ללא מצב מרובה שחקנים יכול להיות מוצלח וכי ימיהם של משחקים אלו ספורים. להפתעתם (ומזלנו) המשחק גרף שבחים בזכות העלילה החזקה שלו והמשחקיות המהנה, הכוללת פלאטפורמינג, שימוש ב-Force ולחימה בלייטסייבר.
4 שנים לאחר מכן, כיום, יוצא משחק ההמשך Jedi Survivor, אשר מנסה ללכוד את אותו קסם של קודמו ובעוד הוא משחק לא רע בכלל, די ברור כבר מההתחלה שהוא פותה על ידי הצד האפל של תעשיית הגיימינג.
המשחק מתרחש כ5 שנים לאחר המשחק הקודם והשמדת ההולוקרון על ידי קאל קסטיס, כעת אביר ג’דיי, לאחר שנפרד מכל חבורתו המקורית וכעת עובד עם Saw Gerrera כנגד האימפריה שאט אט מתחזקת.
כבר מראשיתו של המשחק, ברור לחלוטין שקאל נאבק בעברו אך אף יותר חמור מזה – נאבק באופטימיזציה נוראית של המשחק אשר באופן די קבוע נופל לפחות מ30 פריימים לשניה, במיוחד בזמן סצינות. יותר גרוע מזה – המשחק לא מצליח להריץ יותר מ30 פריימים לשניה אפילו בעת הצגת שם מפתחת המשחק Respawn בכניסה למשחק. אני שיחקתי על ה-PS5, אך עושה רושם שבמחשב בעיות האופטימיזציה חמורות אף יותר וגם כוללות חוסר סינכרון בין דיבוב הדמויות לסרטונים הרלוונטים מה שפוגם בצורה חריפה בחווית המשחק.
משחק זה הרבה יותר גדול מקודמו ורק בחלקו הראשון ביליתי כמה שעות רק כדי לגלות שהוא 15% הושלם, ובעוד האיזורים המסתובבים בהם יפים, ריבוי האלמנטים לא תורם לבעיות הביצועים שלו והעובדה שלא חידשו שום דבר בצורת הפלאטפורמינג לעומת המשחק הקודם (פרט לכמה גאדג’טים חדשים בארסנל של קאל) נותן הרגשה שמשחקים באותו המשחק.
למעשה, המשחק מרגיש כל כך גדול שהוא כנראה היה גם מעט גדול על המפתחים, שכן באיזור הפתוח הגדול הראשון מצאתי שני מבנים שנראו לי זהים לחלוטין, מה שלא רק מבלבל מבחינה משחקית אלא גם מראה על שימוש מחדש ב-Assets של המשחק בצורה קצת פחות חכמה.
אמנם אנחנו מקבלים כמעט לחלוטין את אותה הגברת בשינוי אדרת, ישנן כמה נקודות חזקות מאוד אשר לא ניתן להתעלם מהן.
התוספת הכי עמוקה ומרעננת למשחק היא מערכת הקאסטומיזציה. איני זוכר משחק סטאר וורס עם כל כך הרבה אופציות קאסטומיזציה, החל משינוי אורך השיער והתספורת, מכנסיים, חולצות (והפעם יותר מרק פונצ’ו!) ועד לשינוי צורה אינדיוידואלית של כל חלק בלייטסייבר, כולל בחירה של כמה עתיק הוא, מה שנותן לה מראה יותר חדש או ישן.
עוד נקודה חזקה מאוד היא הדיבוב במשחק. כל אחד משחקני הקול עושה עבודה מעולה, במיוחד שחקן הקול של Rayvis, שמו DC Douglas, אשר בין יתר עבודותיו גם נתן את קולו ל-Legion ממשחקי Mass Effect הנהדרים.
החבר’ה ב-Respawn שוב מביאים לנו משחק עם עלילה מעולה בתקופה החשוכה ביותר של מסדר הג’דיי, אך בעיות האופטימיזציה משרות אווירה חשוכה עוד יותר ויש מזל לחבריו של יודה שלא שרדו את פקודה 66 כדי לחוות בעצמם.
ולמשחק אני אומר:
“It was said that you would destroy the Sith, not join them! Bring balance to the force… not leave it in darkness!”
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:

Star Wars Jedi: Survivor | צילום באדיבות עדלי יונייטד
המשחק “Star Wars Jedi: Survivor” הוא משחק ההמשך ל”Star Wars Jedi: Fallen Order” אשר יצא לו אי שם ב2019 והופץ על ידי EA אשר באותה תקופה לא האמינו שמשחק ללא מצב מרובה שחקנים יכול להיות מוצלח וכי ימיהם של משחקים אלו ספורים. להפתעתם (ומזלנו) המשחק גרף שבחים בזכות העלילה החזקה שלו והמשחקיות המהנה, הכוללת פלאטפורמינג, שימוש ב-Force ולחימה בלייטסייבר.
4 שנים לאחר מכן, כיום, יוצא משחק ההמשך Jedi Survivor, אשר מנסה ללכוד את אותו קסם של קודמו ובעוד הוא משחק לא רע בכלל, די ברור כבר מההתחלה שהוא פותה על ידי הצד האפל של תעשיית הגיימינג.
המשחק מתרחש כ5 שנים לאחר המשחק הקודם והשמדת ההולוקרון על ידי קאל קסטיס, כעת אביר ג’דיי, לאחר שנפרד מכל חבורתו המקורית וכעת עובד עם Saw Gerrera כנגד האימפריה שאט אט מתחזקת.
כבר מראשיתו של המשחק, ברור לחלוטין שקאל נאבק בעברו אך אף יותר חמור מזה – נאבק באופטימיזציה נוראית של המשחק אשר באופן די קבוע נופל לפחות מ30 פריימים לשניה, במיוחד בזמן סצינות. יותר גרוע מזה – המשחק לא מצליח להריץ יותר מ30 פריימים לשניה אפילו בעת הצגת שם מפתחת המשחק Respawn בכניסה למשחק. אני שיחקתי על ה-PS5, אך עושה רושם שבמחשב בעיות האופטימיזציה חמורות אף יותר וגם כוללות חוסר סינכרון בין דיבוב הדמויות לסרטונים הרלוונטים מה שפוגם בצורה חריפה בחווית המשחק.
משחק זה הרבה יותר גדול מקודמו ורק בחלקו הראשון ביליתי כמה שעות רק כדי לגלות שהוא 15% הושלם, ובעוד האיזורים המסתובבים בהם יפים, ריבוי האלמנטים לא תורם לבעיות הביצועים שלו והעובדה שלא חידשו שום דבר בצורת הפלאטפורמינג לעומת המשחק הקודם (פרט לכמה גאדג’טים חדשים בארסנל של קאל) נותן הרגשה שמשחקים באותו המשחק.
למעשה, המשחק מרגיש כל כך גדול שהוא כנראה היה גם מעט גדול על המפתחים, שכן באיזור הפתוח הגדול הראשון מצאתי שני מבנים שנראו לי זהים לחלוטין, מה שלא רק מבלבל מבחינה משחקית אלא גם מראה על שימוש מחדש ב-Assets של המשחק בצורה קצת פחות חכמה.
אמנם אנחנו מקבלים כמעט לחלוטין את אותה הגברת בשינוי אדרת, ישנן כמה נקודות חזקות מאוד אשר לא ניתן להתעלם מהן.
התוספת הכי עמוקה ומרעננת למשחק היא מערכת הקאסטומיזציה. איני זוכר משחק סטאר וורס עם כל כך הרבה אופציות קאסטומיזציה, החל משינוי אורך השיער והתספורת, מכנסיים, חולצות (והפעם יותר מרק פונצ’ו!) ועד לשינוי צורה אינדיוידואלית של כל חלק בלייטסייבר, כולל בחירה של כמה עתיק הוא, מה שנותן לה מראה יותר חדש או ישן.
עוד נקודה חזקה מאוד היא הדיבוב במשחק. כל אחד משחקני הקול עושה עבודה מעולה, במיוחד שחקן הקול של Rayvis, שמו DC Douglas, אשר בין יתר עבודותיו גם נתן את קולו ל-Legion ממשחקי Mass Effect הנהדרים.
החבר’ה ב-Respawn שוב מביאים לנו משחק עם עלילה מעולה בתקופה החשוכה ביותר של מסדר הג’דיי, אך בעיות האופטימיזציה משרות אווירה חשוכה עוד יותר ויש מזל לחבריו של יודה שלא שרדו את פקודה 66 כדי לחוות בעצמם.
ולמשחק אני אומר:
“It was said that you would destroy the Sith, not join them! Bring balance to the force… not leave it in darkness!”