זוכרים את ימי משחקי ה”קליק אנד פליי” העליזים של שנות התשעים שבהם גילמנו דמות חוקרת, חיפשנו רמזים לפתרון תעלומות ושוחחנו שיחות ארוכות ומשמימות עם דמויות נוספות רק כדי להגיע לעוד רמז קטן? ובכן, גבירותיי ורבותיי, הם חזרו! זאת אומרת, לא עכשיו. זה קרה כבר ב־‏2016, כשהמשחק “הבלש פיקאצ’ו” יצא מבית החרושת של נינטנדו למכשיר ה־Nintendo 3DS+. המשחק, שהוא ספין אוף של משחקי הפוקימון, הציג לנו את פיקאצ’ו האהוב והחכמולוג, כך מתברר. פיקה פיקה הצטוות לנער צעיר בשם טים גודמן, היחיד שמבין את שפתו של הפוקימון המחשמל (ורק אותו משום מה), ויחד השניים יצאו למסע של חקירת ופתירת תעלומות. בין לבין אביו של טים, הארי, נעלם באורח פלא. המשחק נחל הצלחה גדולה (שאף הולידה סרט לייב אקשן). הוא הציג סטייל אחר של משחק פוקימון לא טיפוסי ופיקאצ’ו בעל אופי מגניב של שרלוק הולמס וואנאבי.

משחק ההמשך, “הבלש פיקאצ’ו חוזר”, מנסה לשחזר את ההצלחה ההיא, והפעם על גבי מסכי קונסולת הסוויץ’ של נינטנדו. קודם כול, תיאום ציפיות: באופן רשמי, “הבלש פיקאצ’ו חוזר” מיועד לגילאי 7 ומעלה. אם ילדיכם ישחקו בו והם לא דוברים אנגלית ברמה בסיסית פלוס, אתם תצטרכו להיות המתורגמנים התורנים. כדאי להביא את הדבר הזה בחשבון מכיוון שאי אפשר להתקדם בלי להבין על מה הדמויות במשחק מדברות בכלל (בכל מקרה יש כתוביות).

טים ופיקאצ’ו חוזרים לפתור תעלומות בריים סיטי, העיר שבה בני האדם והפוקימונים חיים זה לצד זה בהרמוניה מופלאה. בין החקירות השניים מנסים להבין לאן אביו של טים נעלם. במהלך המשחק תיתקלו בתעלומות די מטופשות שכדי לפתור אותן יהיה עליכם לשוחח עם בני אדם ופוקימונים. כל שיחה תגלה לכם רמז שעשוי לשפוך אור על התעלומה. את הרמזים מרכזים ביומן הבלש ופועלים בשיטת האלימינציה עד לפתרון התעלומה. בקיצור, אתם משחקים “הרמז” בעולם של פוקימונים.

עם יד על הלב, לא מצאתי דברים חיוביים מדי במשחק הזה. בעידן הגיימינג הנוכחי יש משחקים כל כך מהירים, מלאי הרפתקאות וטכניקות משחק מטורפות, ואילו “הבלש פיקאצ’ו חוזר” באמת חוזר. חוזר אחורה בזמן. הוא מתאים בעיקר לבעלי סבלנות יתרה מהסיבה שהוא פשוט איטי להחריד. כדי להתקדם בו תצטרכו להקשיב לדמויות בשיחות מתישות ולדבר עם פוקימונים. בזמן שאלה משוחחים איתכם, התמונה כבר מאוד ברורה ויש תחושה שהשחקן יודע הרבה דברים עוד לפני שהדמויות בכלל מודעות למה שקורה. כבר בתחילת התעלומה הראשונה הבנתי מי העבריין, ומאותו רגע המשחק פשוט נעשה משעמם. חוץ מזה, המשחק פשוט לא מאתגר. נכון, הוא מיועד לילדים, אבל בכל זאת, אתגר קטן לא היה מזיק לאף אחד.

במהלך “הבלש פיקאצ’ו חוזר” תוכלו גם לגלם את פיקאצ’ו ולתקשר עם פוקימונים נוספים ואפילו ליצור איתם אינטראקציה פיזית, כמו לרכוב על גבו של גרולייט. גם כאן המכניקה מאוד מוגבלת, ותצטרכו להקליק במקומות מאוד מסוימים כדי לבצע פעולה כלשהי. בסופו של דבר, המשחק כמקשה אחת פשוט איננו מתגמל את השחקן בצורה כזו שתגרום לו להמשיך לתעלומה הבאה. כשסיימתי לפתור את הקייס הראשון, הרגשתי מותש והנחתי את הקונסולה בצד. נוסף על כך, המשחק לא מנצל בשום אופן את יכולותיה של קונסולת הסוויץ’, והפעולות שלכם יסתכמו בהזזת הג’ויסטיק ימינה או שמאלה ולחיצה על כפתור או שניים, כך שאפשר לשחק בו ביד אחת.

ובכל זאת, אני עדיין חושב שיש למשחקים כמו “הבלש פיקאצ’ו חוזר” זכות קיום. פשוט צריך להמציא אותם מחדש, להפוך אותם למהירים יותר, מלהיבים יותר ומאתגרים יותר – גם כשזה מגיע למשחק ילדים חמוד.