ב־2019 הוכרזה בהודו העיירה ג’ייפור, הידועה בתור “העיר הוורודה”, כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו בשל האדריכלות יוצאת הדופן שלה. אומנם במשחק “ג’ייפור”, המיועד לזוג, לא נראה את הנופים המרהיבים של העיירה, אך נוכל לטעום קצת מהשוק המקומי שלה. מדובר במשחק קלפים שיצר בשנת 2009 סבסטיאן פאוצ’ון, יוצר משחקים שוודי הידוע בעיקר כיוצר משחקי קופסה לזוג. חוקי בית של מעריצי המשחק אפשרו משחק בשלישייה וברביעייה, אך כרגע נתמקד במשחק המקורי.

במהלך המשחק, שני השחקנים מתחרים בשוק הפתוח על קנייה ומכירת סחר כדי לצבור כמה שיותר כסף לאורך שלושה סיבובים בלתי תלויים זה בזה. השחקן הראשון שמקבל את מרב הכסף בשניים מתוך שלושת סיבובי המשחק – מנצח. במהלך המשחק לכל שחקן ניתן האפשרות לבצע אחת מהפעולות הבאות:

קנייה – השחקן יכול לבחור קלף אחד בלבד מתוך שוק המכיל חמישה קלפים (יד השחקן מוגבלת לשבעה קלפים בלבד). המילה “קנייה” מעט מטעה, כי לא משלמים על הסחר הנלקח. מכניקת משחק זו נקראת דרפטינג (או “גיוס” בעברית), מכיוון שלוקחים קלף מהשוק ללא תמורה.
החלפה – השחקן מחליף כמה קלפים שהוא רוצה בקלפי סחר המוצעים בשוק (לא בין השחקנים). הסחורה המוצעת בשוק היא בדים (קלפים סגולים), תבלינים (קלפים ירוקים או חומים), זהב (קלפים צהובים), כסף (קלפים אפורים) ואבני חן (קלפים אדומים).
מכירה – הפעולה הכי חשובה במשחק שבאמצעותה צוברים כסף לניצחון. השאיפה היא למכור סט של שלושה, ארבעה, או אפילו חמישה פריטים מאותה סחורה כדי לקבל בונוס כספי שנסתר מעיני שני המשתתפים, ולא מגלים את ערכו עד סוף הסיבוב. ניתן למכור קלף בודד בתנאי שהוא לא כסף, זהב או אבן חן. במקרה זה צריך למכור לפחות שני קלפים זהים.

ומה לגבי הגמלים? הגמלים במשחק הם לא סחורה שאפשר להחליף בסחורה אחרת. אם בוחרים בפעולת הקנייה לוקחים את כלל הגמלים אם רוצים. לעומת זאת אם בוחרים בפעולת ההחלפה, ניתן להחליף כמה גמלים שרוצים תמורת סחורה אמיתית. למה לנו בכלל לאסוף גמלים במהלך המשחק? מכיוון שהשחקן שצובר הכי הרבה גמלים מקבל 5 מטבעות כסף נוספים בסוף הסיבוב.

הסיבוב נגמר אם שלוש מערמות סכומי הכסף השונים עבור מכירת סחר מסוים נגמרו לגמרי, או שערמת קלפי השוק נגמרה לחלוטין. לאחר שהסיבוב מסתיים כל שחקן סופר את הכסף שקיבל, בודקים מי ניצח וממשיכים לסיבוב הבא באותו האופן.

“ג’ייפור” | קצר, מהיר וקליל

למשחק שתי גרסאות. אין ביניהן הבדל בחוקי המשחק אלא באיכות הפקת המשחק – ז’יטונים טובים יותר לכספי המשחק ואיכות קלפים גבוהה יותר. המשחק זריז מאוד וקליל להבנה. קופסת המשחק קטנה יחסית ונכנסת לכל תיק או מזוודה בלי בעיה כדי לשחק בשלל מקומות. רכיבי המשחק עצמם גם לא תופסים מקום רב בשולחן. למשחק יש גרסת מובייל שמאפשרת לשחקנים להכיר את המשחק באופן דיגיטלי ואף ליהנות מחוקי בית שונים המוצעים באפליקציה.

על אף כל היתרונות הללו, לאחר כמה פעמים של משחק נדמה שאין לו משהו חדש להציע בכל פעם, וגובר הרצון להמציא חוקי בית כדי לפלפל מעט את העניינים ולהוסיף אקראיות למשחק. למשל, במקום לסדר את ערכי מטבעות הכסף בסדר יורד כך שהערך הגבוה ביותר יהיה בראש החבילה, אפשר לסדר אותם אקראית. נוסף על כך, המשחק מחייב לבצע בו פעולה כלשהי ואי אפשר לדלג על התור, כך שניתן יתרון לפעמים לשחקן בתור העוקב. כמו כן, המשחק לא תורגם רשמית לעברית, כך שאפשר להשיג אותו רק בחו”ל (ובתקווה לא לקנות עותק מזויף).

“ג’ייפור” הוא משחק קופסה נהדר לכל זוג שחקנים שרוצה להכיר משחקים מודרניים לזוג. הוא קצר, מהיר, קליל ותמיד משאיר טעם של “יאללה, עוד סיבוב” – כי למה לא, בעצם? רק חבל שלא יצאו הרחבות או דרכים רשמיות נוספות לפלפול המשחק במקום לאפשר לשחקנים להמציא חוקי בית משלהם.