בלבזאור | מתוך "פוקימון"
פינה קטנה וחביבה לאוהבי הסדרה! אם רציתם לדעת קצת על המבנה והמכניקה של כל פוקימון – הגעתם למקום הנכון. פה ננתח כל דבר אפשרי הקשור בהם.
הניתוח מבוסס על מה שידוע על פי הסדרה והמשחקים, בתוספת מעט ידע זואולוגי, אבל שימו לב שישנו אלמנט מעט יותר מאגי (או אפילו דיגיטלי, אם תרצו) לפוקימונים. כפי שאתם ודאי יודעים, אפשר לאחסן אותם בפוכדורים, ה”התפתחות” שלהם מתרחשת בן רגע, והם יכולים להשתמש ביכולות שלא ממש מתיישרות עם מדע הפיזיקה או הביולוגיה (כמו הפקת אש או מים יש מאין, שימוש באנרגיה בדרכים שונות ומשונות, שליטה מוחית ועוד). אנחנו נשתדל לשמור על רצף לוגי, אבל עלינו לזכור שמדובר בעלילה בדיונית ושאין צורך להיכנס עמוק מדי לצורה שבה הדברים עובדים. גילוי נאות – אני סטודנט לרפואה וטרינרית, ולכן אנסה להיכנס כמה שיותר עמוק לרזי המבנה של כל אחד מכוכבי הסדרה. כל מה שתראו פה הוא 100% קאנון או משוער (מובן שנציין זאת).
אנחנו מקווים שתיהנו. בואו נתחיל.
הציור הרשמי של בלבזאור
רבים תוהים על איזו חיה בדיוק מבוסס בלבזאור. יש לו אוזניים מחודדות, ארבע רגליים קצרות ופקעת על הגב – מה שלא מזכיר שום חיה בשום קנה מידה זואולוגי, אבל התשובה הרשמית היא – קרפד! בלבזאור הוא קרפד (קאנוני, הוא סוג של קרפד).
בלבזאור הוא הפוקימון הראשון בסדרה. אין לו צורה טרום התפתחותית, והוא בוקע בתור בלבזאור. על גבו יש פקעת, ולפני שנוכל להעלות איזושהי השערה – זהו אכן צמח, החי עם בלבזאור בסימביוזה, ולמעשה מחובר למערכת העצבים של בלבזאור. אין שום תיעוד של בלבזאור שחי ללא הפקעת, ואין שום תיעוד של פקעת זו ללא בלבזאור; כל אחד מהם חיוניו לקיומו של האחר. הפקעת מקבלת מבלבזאור מים וחומרי הזנה, ובתמורה מספקת הגנה, ניקוי מרעלים ויכולת תנועה. בשעה שהפקעת גדלה, היא משתלטת על כמות גדולה יותר ויותר של תאי עצב, והשליטה המוחית של בלבזאור מתנוונת (דבר שמתבטא בהמשך החיים שלו בהתפתחויות השונות). הפקעת מתקשרת עם בלבזאור בעזרת איברים קטנים הנקראים “גנגליונים”. ביצורים שונים גנגליונים הם אסופה של תאי עצב (המצויים גם בגוף האדם) שהם מעין מוח קטן לבקרה על פעולות פשוטות ועל ניתוב מידע. אם המוח שלכם היה מחשב – גנגליון היה שבב במערכת הזו. ראוי לציין שבעולם האמיתי אין שום תיעוד לקיום מארג עצבי כלשהו עם צמח, ושכאן אנו חוצים את הגבול לפנטזיה.
לבלבזאור יש שלוש ציפורניים בקצה כל גפה ושתי גפנים המקופלות תחת הפקעת שלו. יש לו יכולת לשלוח את הגפנים שלו החוצה כמו זרועות של דיונון. הוא מסוגל לתקשר עם הפקעת שעל גפו ולשחרר משם מתקפות הכוללות נבגים, זרעים וקרן סולרית שדי מפרה את חוקי הביולוגיה והפיזיקה בעולם שלנו. להזכירכם – אנחנו בעולם דמיוני, אז נוותר להם הפעם.
מכיוון שבלבזאור חי בסימביוזה עם הצמח שעל גבו, הוא חייב, ככל הנראה, להיחשף לשמש במשך רוב שעות היום. הוא לא יסתדר בסביבה מימית לזמן רב. הוא רגיש לאש (מי מאיתנו לא) וחייב להישאר רווי במים. המגבלות הללו שמות אותו בעמדת חיסרון, ומבין רוב הפוקימונים הוא נחשב מועדף פחות על מאמנים, על אף שיכולות ההתקפה שלו יכולות להגיע להישגים מרשימים.
כאמור, לבלבזאור יש גפיים קצרות, מה שמונע ממנו לרוץ מהר או לקפוץ גבוה, אלא אם הוא משתמש בגפנים שלו בצורה יצירתית. היינו מצפים שפוקימון המבוסס על קרפדה ינוע באמצעות קפיצות ויציג איזושהי משיכה למים, או לפחות יראה ככה יותר. קרפדה יפנית מצויה כמעט ולא שוחה, אלא מהלכת על ארבעת הגפיים בקרקע מיוערת רוב הזמן וקופצת במקום לרוץ (מה שבלבזאור לא עושה), ולכן כנראה הוחלט שבלבזאור ילך.
בלבזאור | מתוך "פוקימון"
פינה קטנה וחביבה לאוהבי הסדרה! אם רציתם לדעת קצת על המבנה והמכניקה של כל פוקימון – הגעתם למקום הנכון. פה ננתח כל דבר אפשרי הקשור בהם.
הניתוח מבוסס על מה שידוע על פי הסדרה והמשחקים, בתוספת מעט ידע זואולוגי, אבל שימו לב שישנו אלמנט מעט יותר מאגי (או אפילו דיגיטלי, אם תרצו) לפוקימונים. כפי שאתם ודאי יודעים, אפשר לאחסן אותם בפוכדורים, ה”התפתחות” שלהם מתרחשת בן רגע, והם יכולים להשתמש ביכולות שלא ממש מתיישרות עם מדע הפיזיקה או הביולוגיה (כמו הפקת אש או מים יש מאין, שימוש באנרגיה בדרכים שונות ומשונות, שליטה מוחית ועוד). אנחנו נשתדל לשמור על רצף לוגי, אבל עלינו לזכור שמדובר בעלילה בדיונית ושאין צורך להיכנס עמוק מדי לצורה שבה הדברים עובדים. גילוי נאות – אני סטודנט לרפואה וטרינרית, ולכן אנסה להיכנס כמה שיותר עמוק לרזי המבנה של כל אחד מכוכבי הסדרה. כל מה שתראו פה הוא 100% קאנון או משוער (מובן שנציין זאת).
אנחנו מקווים שתיהנו. בואו נתחיל.
הציור הרשמי של בלבזאור
רבים תוהים על איזו חיה בדיוק מבוסס בלבזאור. יש לו אוזניים מחודדות, ארבע רגליים קצרות ופקעת על הגב – מה שלא מזכיר שום חיה בשום קנה מידה זואולוגי, אבל התשובה הרשמית היא – קרפד! בלבזאור הוא קרפד (קאנוני, הוא סוג של קרפד).
בלבזאור הוא הפוקימון הראשון בסדרה. אין לו צורה טרום התפתחותית, והוא בוקע בתור בלבזאור. על גבו יש פקעת, ולפני שנוכל להעלות איזושהי השערה – זהו אכן צמח, החי עם בלבזאור בסימביוזה, ולמעשה מחובר למערכת העצבים של בלבזאור. אין שום תיעוד של בלבזאור שחי ללא הפקעת, ואין שום תיעוד של פקעת זו ללא בלבזאור; כל אחד מהם חיוניו לקיומו של האחר. הפקעת מקבלת מבלבזאור מים וחומרי הזנה, ובתמורה מספקת הגנה, ניקוי מרעלים ויכולת תנועה. בשעה שהפקעת גדלה, היא משתלטת על כמות גדולה יותר ויותר של תאי עצב, והשליטה המוחית של בלבזאור מתנוונת (דבר שמתבטא בהמשך החיים שלו בהתפתחויות השונות). הפקעת מתקשרת עם בלבזאור בעזרת איברים קטנים הנקראים “גנגליונים”. ביצורים שונים גנגליונים הם אסופה של תאי עצב (המצויים גם בגוף האדם) שהם מעין מוח קטן לבקרה על פעולות פשוטות ועל ניתוב מידע. אם המוח שלכם היה מחשב – גנגליון היה שבב במערכת הזו. ראוי לציין שבעולם האמיתי אין שום תיעוד לקיום מארג עצבי כלשהו עם צמח, ושכאן אנו חוצים את הגבול לפנטזיה.
לבלבזאור יש שלוש ציפורניים בקצה כל גפה ושתי גפנים המקופלות תחת הפקעת שלו. יש לו יכולת לשלוח את הגפנים שלו החוצה כמו זרועות של דיונון. הוא מסוגל לתקשר עם הפקעת שעל גפו ולשחרר משם מתקפות הכוללות נבגים, זרעים וקרן סולרית שדי מפרה את חוקי הביולוגיה והפיזיקה בעולם שלנו. להזכירכם – אנחנו בעולם דמיוני, אז נוותר להם הפעם.
מכיוון שבלבזאור חי בסימביוזה עם הצמח שעל גבו, הוא חייב, ככל הנראה, להיחשף לשמש במשך רוב שעות היום. הוא לא יסתדר בסביבה מימית לזמן רב. הוא רגיש לאש (מי מאיתנו לא) וחייב להישאר רווי במים. המגבלות הללו שמות אותו בעמדת חיסרון, ומבין רוב הפוקימונים הוא נחשב מועדף פחות על מאמנים, על אף שיכולות ההתקפה שלו יכולות להגיע להישגים מרשימים.
כאמור, לבלבזאור יש גפיים קצרות, מה שמונע ממנו לרוץ מהר או לקפוץ גבוה, אלא אם הוא משתמש בגפנים שלו בצורה יצירתית. היינו מצפים שפוקימון המבוסס על קרפדה ינוע באמצעות קפיצות ויציג איזושהי משיכה למים, או לפחות יראה ככה יותר. קרפדה יפנית מצויה כמעט ולא שוחה, אלא מהלכת על ארבעת הגפיים בקרקע מיוערת רוב הזמן וקופצת במקום לרוץ (מה שבלבזאור לא עושה), ולכן כנראה הוחלט שבלבזאור ילך.
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: אביאם בן-דוד
