תודה להקובייה משחקים על עותק הביקורת.

אני מודה שברגע ששמעתי לראשונה את שם משחק הקופסה Quacks of Quedlinburg, צחקתי בקול רם, שכן חשבתי שמשחק שעוסק בברווזים בעיירה בעלת שם מוזר בגרמניה. אך הו, כמה טעיתי. משמעות המילה quack היא גם “שרלטן”, ולכן כאשר המשחק עבר לוקליזציה ע”י חברת “הקובייה” ל”שוק השיקויים”, שמחתי שהשם הוחלף.

המשחק “שוק השיקויים”, שזכה בפרס המשחק הטוב ביותר לשנת 2018, מיועד ל־2–4 שחקנים בני 10 ומעלה, ובמשך כ־45 דקות הם ישחקו בתור רוקחי שיקוים שלא בדיוק מצטיינים במיוחד ברקיחת השיקויים שלהם, שכן בכל רגע נתון השיקוי שהם רוקחים עלול להתפוצץ להם בפרצוף.

מהלך המשחק
תחילה כל שחקן מקבל שק משלו עם אסימונים, קדרת שיקוי בצבע של השחקן, סמן אחד בצורת עכבר, סמן אחד בצורת טיפה וסמן גדול יותר בצורת בקבוק. תחילה יישלף קלף אירוע ממגדת העתידות, שנותנת בונוסים ואפשרויות מעניינות לשחקנים השונים בתחילת כל סבב, לפעמים לטובה ולפעמים לרעה.

לאחר מכן יניח כל שחקן את סמן הטיפה במרכז הקדרה שלו. כל השחקנים יכולים לשחק בו־זמנית, שכן אין תלות בין השחקנים. כל שחקן שולף מהשק אסימון אקראי, ולפי המספר המוטבע על האסימון מניח אותו X מקומות הרחק מהאסימון הקודם שהונח בקדרה. זהירות – אם השחקן שלף מספר מסוים של אסימונים בצבע לבן שסכומם 7 ומעלה, השיקוי בקדרה יתפוצץ ויסיים את תורו.

כל השחקנים ששרדו שלב זה (או התפוצצו, מכיוון שיש פה אלמנט חזק של התגרות בגורל) עוברים על כמה שלבים המצוינים על לוח המשחק – ניקוד תוצר הקדרה, הפעלת יכולות מיוחדות של מצרכים מסוימים בקדרה, תגמול השחקנים באפשרות לשדרג את שק המצרכים שלהם במצרכים חדשים והשפעה בעזרת סמן העכבר על המיקום החדש שבו יתחיל השחקן הבא להכין את השיקוי בקדרה. לאחר כל סיבוב המשחק משתנה במעט. לדוגמה בסיבוב השלישי מצטרפים מצרכים נוספים בצבע צהוב וסגול, וגם אותם יכולים השחקנים לרכוש.

בכל רגע נתון השחקנים יודעים את הניקוד הסופי של כל השחקנים האחרים, ובתום שישה סבבים השחקן בעל הניקוד הגבוה ביותר מנצח.

איכות ההפקה
רכיבי המשחק מגוונים מאוד וכולם עשויים באיכות גבוהה, החל מסמני הפלסטיק השונים (עכבר, טיפות, וסמן הסבב הנוכחי), דרך קוביית הגורל (אף שהיא עבה מדי לטעמי), לוחות השחקן השונים (הלוח המרכזי, לוחות הסבר יכולות המרכיבים ולוח הקדרה לכל שחקן), אבני החושן האדומות, אסימוני המצרכים וכלה בעיקר המשחק – שקי הבד. מצורפת תמונה המציגה את כלל רכיבי המשחק השונים להתרשמות.

איורים
האיורים מופיעים בכל מקום במשחק והם מרשימים לטובה. לוח השחקן, המציג את הקדרה, מספק הרגשה מעניינת של רוקח בשוק פנטזיה, וכך גם מרכיבי השיקוי בצבעים השונים (דלעת כתומה, עכביש ירוק ועוד). בספרים השונים, המפרטים את יכולותיהם המיוחדות של כל מרכיב, ובלוח המרכזי של המשחק מופיעים עיקר במשחק, וניכר כי נעשתה פה עבודה נהדרת.

הבנת המשחק
אין ספק כי כמות הרכיבים העצומה במשחק קצת מרתיעה, והנוכחות של המשחק על השולחן אכן מורגשת, אך אל חשש – המשחק נגיש מאוד לכל גיל ואף לעיוורי צבעים. נעשתה עבודה מכובדת מאוד במטרה לדאוג שאיקונוגרפיית המשחק (כלומר המרת הסבר מפורט לאייקון בודד שיתמצת את מלוא המלל) תהיה ברורה ואינטואיטיבית מספיק.

חוברת ההוראות בעברית כתובה היטב ומלווה בדוגמאות ובהסברים, והיא נחוצה לדעתי למשחק הראשון. כמו תמיד, אבישי מחברת “הקובייה” מסביר באופן מדהים את הוראות המשחק בסרטון בן רבע שעה. לינק לסרטון הסבר הוראות המשחק הרשמי בעברית מצורף אף הוא לביקורת.

רמת הקושי
רמת הקושי של המשחק בעיניי היא בינונית. הפעולות העיקריות הנדרשות משחקן הן לקרוא את קלף מגדת העתידות, ולאחר מכן כל השחקנים שולפים בזה אחר זה אסימונים מהשק (בלי להציץ ולרמות, כמובן) ומניחים אותם בקדרה בחוקיות מסוימת עד שהשחקן מחליט לעצור או גורם בטעות לקדירה להתפוצץ.

שאר פעולות המשחק הן אינטואיטיביות פחות לשחקנים חדשים, לפחות בסבב הראשון. השחקנים צריכים לתכנן את אסטרטגיית בניית השק שלהם במרכיבים השונים שיאפשרו להם להגיע רחוק ככל שניתן בקדרה ולצבור יותר ניקוד ולפתוח יותר אפשרויות.

בכל מקרה, המשחק הראשון בסבב הראשון עלול מעט לבלבל או לתסכל אתכם, אבל לאחר מכן המשחק זורם, ובכל סבב נוספים אלמנטים נוספים כדי לגרום למשחק קצר יחסית במהות שלו (שישה סבבים בסך הכול) להיות מפתיע ומאתגר.

אורך המשחק
אורך המשחק המצוין על הקופסה הוא 45 דקות. אולי זה נכון לזוג שחקנים, אבל כשמשחקים בהרכב של 3–4 שחקנים או משך הזמן נע יותר לכיוון שעה, ואני לא מדבר רק על משחק ראשון.

האפשרות שכלל השחקנים יבצעו את רקיחת השיקוי בו־זמנית מאיצה מאוד את שלב זה של המשחק (במקום לחכות שכל שחקן יסיים את תורו), אך שאר שלבי המשחק (קניית המרכיבים, ניקוד ועוד) עלולים להיות מעט איטיים יותר.

רמת האינטראקציה
למרבה ההפתעה, אין שום אינטראקציה ישירה בין השחקנים, כיאה למשחק יורו למתחילים ומעלה, אך הייתי מעדיף שיהיה איזשהו אלמנט של אינטראקציה בין הרוקחים השונים במשחק (אפשרות להחליף מרכיבים, לשתול מרכיבים “מזויפים” לשחקן אחר כדי להרוס לו את השיקוי במכוון ועוד).

ישנה אפשרות לשחק את המשחק במוד סולו, אך נדרשת הדפסה של חבילת קלפים המדמה שחקן אמיתי. חבל שלא חשבו מראש לצרף אותה לגרסה הרשמית, שכן אפשר היה לעשות את כלל הפעולות כשחקן יחיד כדי לצבור את הניקוד המקסימלי בגרסת “הבס את הניקוד של עצמך”.

תפעול המשחק
תפעול המשחק מתחלק לשניים: רקיחת השיקוי בקדרה (ע”י שליפת אסימונים מהשק) ושאר הפעולות, הכוללות בעיקר רכישת מצרכים נוספים והוספת ניקוד ללוח המשחק.

החלק השני של תפעול המשחק לעיתים נדמה יותר כעבודה. בהזדמנות זו אני חייב להתלונן מעט על קוביית המשחק ו”ספירת הזנבות”, שלדעתי הם אלמנטים מיותרים למדי ולא הוגנים. קוביית המשחק מוסיפה בונוסים לשחקן המוביל בסבב (כלומר השחקן שהגיע הכי רחוק בקדרה בהשוואה לכל השאר), משמע ננקטת גישת “העשיר מתעשר יותר”, ואלמנט “ספירת הזנבות” מנסה לגשר על הפער בכך שהשחקנים האחרים, בעזרת סמן העכבר, מתחילים את הסבבים הבאים בשלב מתקדם יותר בקדרה. את החלק הזה במשחק לא אהבתי והייתי נפטר ממנו לחלוטין.

מספר השחקנים
כפי שציינתי קודם, ספירת הזנבות ואלמנט הקובייה יכולים להטות את הניצחון די מהר לטובת אחד השחקנים – מצב מתסכל בזוג אבל מאוזן יחסית בהרכב של 3–4 שחקנים. אני ממליץ לשחק בהרכב של 3 שחקנים, כי בהרכב של 4 שחקנים המשחק ארוך יותר.

משחקיות חוזרת
המשחקיות החוזרת גבוהה מאוד, שכן לוח כל שחקן הוא דו־כיווני. בצד האחורי של הלוח ישנה גרסה למתקדמים שבה אפשר להשתמש בסמן טיפה נוסף כדי לקבל בונוסים מסוימים מהר יותר. כמו כן, ספרי המרכיבים משתנים מפעם לפעם ומאפשרים יכולות מיוחדות אחרות.

שורה תחתונה
אני אוהב מאוד משחקי בניית שק (ליתר דיוק, בניית חבילת קלפים), אבל אוהב פחות מרדף אחרי נקודות הניצחון. החלק המהנה ביותר של המשחק הוא כמובן בניית השק עצמו ושליפת האסימונים מתוכו, אך לדעתי הוא לא תואם כל כך לתמה לשמה התכנסו לשחק – רקיחת שיקויים.

המשחק מאפשר בקלות את גישת “העשיר מתעשר יותר”, שאני אוהב פחות במשחקים, והניסיון לכפות על כך בדרכים מוזרות, כמו ספירת הזנבות אישית, לא נראה לי מתאים. למרות תלונות אלה המשחק יפהפה ויזואלית על השולחן ולא מסובך לתפעול.

בזכות משחקיות חוזרת גבוהה ואפילו הרחבות שטרם תורגמו לעברית אין ספק שלמשחק יש המון מה להציע. האם הוא היה צריך לזכות בפרס המשחק הטוב ביותר לשנת 2018? לדעתי לא, אבל אולי זו הסיבה ששם המשחק המקורי הוא “השלרטנים של קוולינברג”.