פְּסִיכוֹזָה היא מצב פסיכו־פתולוגי המתבטא בבוחן מציאות לקוי. אדם פסיכוטי יתנהג בדרך כלל באופן מוזר, חריג או בלתי מובן בשל הפער בין החוויה האישית לבין המציאות. הפרעה פסיכוטית מצביעה על תפקוד לקוי ומתמשך בתחום התחושה, התפיסה, התקשורת, החשיבה, הרגש, התפקוד או בשילובים שונים של כולם גם יחד. פסיכוזה היא גם התיאור שהייתי נותן ל־Like a Dragon: Pirate Yakuza in Hawaii. ההסבר המלא לפניכם.

עכשיו אתם בטח שואלים, מה מוזר כל כך ב־Like a Dragon: Pirate Yakuza in Hawaii? הרי מדובר בסדרה ותיקה שאנחנו מכירים וכבר יודעים למה לצפות בכל משחק שלה – אופרת סבון יפנית עם הרבה קרבות אפיים של הגיבור הראשי מול המוני אויבים ומשימות צדדיות שגורמות לך לשמוט את הלסת לרצפה מרוב שהן הזויות. התמהיל הקבוע היה 70% רצינות ו־30% ביזאר לאורך המשחקים בכיכובם של קיריו, איצ’באן וטאקאיוקי. הפעם נראה כאילו מה שאנחנו מקבלים נלקח מתוך מוחה הקודח של דמות אנימה חובבת פיראטים, והתמהיל הזה התהפך לגמרי.

הכלב והטיגריס

גיבור המשחק הוא לא אחר מאשר גורו מאג’ימה, שנודע לאורך הסדרה כ”כלב המשוגע של דוג’ימה”, אחת הדמויות הוותיקות והאהובות ביקום של Yakuza שלא זכינו לגלם מאז Yakuza 0, שיצא בשנת 2015, וגם אז זכינו לשחק גרסה מעונבת ורגועה שלו. הפעם, לשמחת מעריצי הסדרה שחיכו לכך כבר הרבה מאוד זמן, אנחנו מקבלים את גורו בשיא תפארתו ושגעונו בתור הדמות הראשית.

בתחילת המשחק גורו מוצא את עצמו נשטף אל חופו של אחד מאיי הוואי. הוא לא זוכר מי הוא, הוא לא זוכר איפה הוא, אין לו כסף ואין לו מושג איך הוא הגיע לשם. חבל ההצלה שלו הוא ילד מקומי בשם נואה, שמוצא אותו זרוק על החוף. הוא לוקח את גורו לביתו ועוזר לו ללמוד על מי שהוא. לנואה יש חיית מחמד מאוד לא שגרתית, גור טיגריסים קטן שמלווה אותו לכל מקום, וגם לו קוראים, באופן מפתיע, גורו, אבל אל תעזו להגיד את זה לנואה – הוא בטוח שמדובר בחתול רגיל לחלוטין. במהלך שהותו על האי מאג’ימה עוזר להדוף כנופיה של פיראטים שמטילה אימה על האי ובעקבות זאת מחליט להפוך בעצמו לפיראט כדי להתחקות אחרי העבר שלו ולגלות מהי הזהות האמיתית שלו. מכאן גורו, נואה והצוות שלהם יוצאים למסע ברחבי האיים של הוואי, מסע שכולל מפגש עם הרבה דמויות מוזרות כשלעצמן דרך מחבוא הפיראטים של Madlantis ועד להונולולו של שנת 2025, שעומדת בניגוד מוחלט לספינת הפיראטים מהמאה ה־19 שבה הם שטים, והסיפור הולך ונעשה יותר הזוי ככל שמתקדמים בו. Yakuza כסדרה מעולם לא הייתה ידועה בעלילה רצינית במיוחד, אבל כאן נדמה שלקחו את הטירוף אל הקצה, ממש כמו הדמות הראשית.

יש מכות!

בכל הקשור למשחקיות, גורו הוא אחת הדמויות היותר מהנות שיצא לנו לשחק בסדרה. התנועה שלו חלקה ומהירה, ומכיוון שמדובר ב־Power Fantasy במובן הכי מופשט שלה היא גם חזקה בטירוף. כאן גם מגיע הצד השני של המטבע – נדמה היה שגורו חזק הרבה יותר משאר הדמויות שיצא לנו לשחק בסדרה, ואולי אפילו חזק מדי, ולכן הקרבות היו קלים מדי לעיתים, וחבל. בכל מקרה, מדובר בחוויה מהנה מאוד מבחינת המשחקיות שלה, ואם קל לכם מדי, תמיד אפשר להעלות את הרמה.

השיט בספינה והקרבות הימיים מאתגרים, ואם תגיעו לא מוכנים לקרב אתם תטבעו מהר מאוד. מצד שני, אם תגיעו מוכנים תוכלו ליהנות משלל כלי נשק ושדרוגים לספינה, כמו תותחי לייזר, רובי קרח וכמובן Nitro שיאפשר לספינה שלכם לשייט על הגלים בשיא המהירות.

מבחינה גרפית המשחק מתבסס על מנוע ה־Dragon engine המיושן, שמלווה את כל המשחקים עוד מ־2016, עם צאתו של Yakuza 6, ולכן אתם יכולים לצפות לגרפיקה די בינונית. החברים ב־RGG אומנם מצליחים לעשות קסמים עם מה שיש להם בידיים, אבל באמת שהגיע הזמן להוציא לגמלאות את המנוע הזה.

בסופו של דבר, Like a Dragon: Pirate Yakuza in Hawaii הוא חגיגה לכל מי שרוצה ליהנות מסיפור משוגע לחלוטין עם עולם משחק שמלא בכל טוב ובספינות שדומיניק טורטו היה מתגאה בהן. מצד שני, הגיע הזמן להתקדם מבחינה גרפית.