תודה לעדלי יונייטד על עותק הביקורת!

לא האמנתי שאכתוב את זה, אבל הנה: יש משהו חמוד ממש ב־MySims: Cozy Bundle. לא קסם מתוחכם של משחקי AAA מודרניים עם גרפיקה מדהימה במיוחד או מערכות קרב של אללה יוסטור; יש במשחק הזה קסם פשוט למדי. כאילו אימא שלכם מכסה אתכם בשמיכת פוך חמה בלילה חורפי. בקיצור, יש לו מוג’ו מנחם כזה, שעושה פיל גוד על הלב.

כש־EA שחררה את MySims לראשונה לקונסולת ה־Wii אי שם ב־2007, זה ממש לא היה דומה ל-The Sims המסורתי שלמדנו לאהוב ולהתעלל בדמויותיו (מי הוציא את הסולם מהבריכה, נו?). במקום סימולציה מורכבת של חיים, מוות, אוכל, שתייה, גבר, אישה – קיבלנו עולם צבעוני ומלא דמויות מצחיקות שנראות כמו בובות משחק. עכשיו, יותר מעשור אחרי, MySims: Cozy Bundle מגיע ל־Nintendo Switch, והוא מסמל חזרה לימים של פעם, של קסם ושל נוסטלגיה מלבבת.

עיירה ריקה – דמיון מלא

כמו בכל משחק בזיכיון הזה, מתחילים ביצירת דמות משלכם, כולל האקססוריז, הלבוש וכל פריט אפשרי שיעזור לכם לבדל את עצמכם מהסביבה. אחרי שיצרתי את הדמות שלי הגעתי לעיירה שוממת (אפשר להעניק לה שם בתחילת המשחק). וואלה, הרגשתי כמו ילד שפותח קופסת צעצועים ענקית – הכול צבעוני, מגניב וכיפי. אחר כך החלו המשימות: בונים בית ומקשטים אותו, ואז מתפנים לסייע לשאר התושבים עם כל הבעיות שיש להם בחיים. זה הרגע שבו העניינים משתפרים באמת ונעשים משעשעים במיוחד: חלמתם פעם לבנות פיצרייה? אולי לעצב מועדון לילה תוסס? באחד המקרים יצא לי לפגוש את אדון וינסטנט, מין דמות מוזרה שנראית כאילו יצאה מסרט ערפדים.

לא רק בנייה היא מנת חלקו של המשחק, שנותן לכם את האופציה לערוך היכרות אישית עם כלל תושבי העיירה הדמיונית. כל אחד מהם מגיע עם אישיות ייחודית, מוזרות משלו ואפילו פסקול ייחודי. לדוגמה, בחורה גותית עם מבט דרמטי ותחושת דיכאון תמידית או בחורה חביבה ושמחה באופן קבוע שמנהלת את חנות הפרחים. בקיצור, יש כאן מנעד רחב של דמויות שכיף לפגוש, לא בזכות גרפיקה מרשימה, אלא בזכות כתיבה קולעת והומור משעשע וחכם שמכניסים את השחקן לתוך המשחק.

עיצוב שעושה שמח בלב

MySims לא מתיימר להיות משהו שהוא לא. הגרפיקה צבעונית ופשוטה ולא השתנתה מאז 2007. הדמויות נראות כמו בובות קטנות עם עיניים גדולות וחיוכים נון סטופ. העולם עצמו הוא שילוב מושלם בין ציור בצבעים פסטלים למשחק יצירה לילדים עם חפצים חמודים וצבעוניים. מערכת הבנייה קצת מגושמת בהתחלה, וכל רהיט או חפץ שיוצרים בנוי מחלקים שצריך להרכיב אחד־אחד. קצת איטי ומתסכל ללמוד את זה, אבל כמו הרבה דברים בחיים, ברגע שמבינים את הסיסטם, התהליך נעשה יצירתי ומהנה – כמעט כמו להרכיב כוורת של איקאה.

חוויית משחק עם נשמה

מעבר לבנייה ולמשימות השונות שמקבלים במהלך המשחק (מי רוצה לאסוף תפוחי עץ?), הדמויות הן אלה שמחזיקות את המשחק. הן מתפתחות עם הזמן, מספרות סיפורים חדשים ודי חביבות בסך הכול. במשחק תידרשו לא רק לבנות ולקשט, אלא גם להכיר דמויות ולעזור להן. ציניות בצד, בתקופה הנוכחית, שאינה קלה במיוחד, לפעמים משחקים כאלה הם כל מה שצריך בסוף היום. נוסף על כך ישנה המוזיקה המרגיעה והקלילה, שמשתנה בהתאם לאזור שבו אתם נמצאים, משלימה את החוויה ומשרה אווירה של סדרת אנימציה בערוץ הופ קטנטנים. היא אף פעם לא משתלטת או חוזרת על עצמה יותר מדי – היא תמיד שם ברקע, משדרת שלווה.

לא מושלם – אבל זה בסדר

ודאי שיש משחקים מורכבים יותר, מעמיקים יותר ומרשימים גרפית הרבה יותר מ־MySims: Cozy Bundle, אבל דווקא בזכות הפשטות שלו הוא כיפי כל כך. המשחק נוצר כדי להציע מקום לברוח אליו (אפשר בלי המילה אסקפיזם?). מערכת הבנייה שלו קצת מיושנת בהשוואה לסטנדרטים של גיימרים מודרניים, והשליטה בו אינה מושלמת ודורשת הסתגלות, אבל אחרי שתשקיעו כמה שעות מכובדות (לא תרגישו), תיהנו מכל רגע, וכן, גם אם כל מה שתעשו זה לדוג דגי זהב, לעצב מדף ספרים או לשתול עצי פרי.

MySims: Cozy Bundle הוא משחק סבבה שנותן מקום לחזור אליו אחרי יום ארוך ומטמטם בעבודה או בחיים בכלל. אם אתם חובבי משחקים כאלה, יש סיכוי שתתאהבו בו ותרכשו גם כמה חברים וירטואליים על הדרך. וזה גם משהו בימינו.