בכל פעם שסוני מכריזה על אירוע מתעוררים הייפ ושמועות רבות לגבי המשחקים שיוצגו בו. כשמדובר באירוע קטן כמו State of Play, אני חושב שכדאי להנמיך ציפיות, אבל זה בלתי נמנע – אין לנו מידע רב על המשחקים האקסקלוסיביים של פלייסטיישן, ותמיד יש ציפייה שמשהו גדול יפתיע ויהמם אותנו, כמו שסוני ידעה לעשות בעבר. באירוע ה־State of Play האחרון הוצגו כמה כותרים מרעננים ומפתיעים, אבל נצפו גם הרבה אכזבות והרבה משחקים שראינו מהם די והותר. וכן, גם כמה רגעים שהייתי מעדיף לשכוח.

ההפתעות והכותרים המעניינים

נתחיל במשחקים הפנימיים שמפתחת סוני עצמה. באירוע הוצגו שני משחקים פנימיים בלבד (אחד מהם הוא רימאסטר, נפרט עליו בהמשך), אך אין ספק שההפתעה הגדולה ביותר של האירוע נשמרה לסוף, בדמות “סארוס”, משחק המד”ב החדש של “האוסמארק”, המפתחת של המשחק “ריטרנאל”. המשחק מגולל את סיפורו של חייל ביחידת עילית הנלחם ביצורים אימתניים המופיעים בעת ליקוי חמה מסתורי. בכנות, לא ציפיתי שזה המשחק שיוצג, אך תמיד נחמד לחזות בהכרזה של משחק חדש מבית סוני, והטריילר נותן אווירה מסקרנת שמזכירה את ריטרנאל בהרבה מובנים, ולדעתי אין רע בכך.

עוד משחקים חדשים שהוכרזו הם Tides of Annihilation, משחק אקשן מרשים ויזואלית שבו אנחנו מגלמים דמות נשית בעולם המחבר בין לונדון המודרנית לעולם פנטזיה עתיר מפלצות; Metal Eden, משחק יריות גוף ראשון בעולם עתידני שהוצג בטריילר מרשים, צבעוני ומלא אנרגיה; והמוזר בחבורה, משחק הרפתקאות חדש מבית קונאמי בשם Darwin’s Paradox, שבו אנחנו מגלמים תמנון (כן, תמנון. ולא, זה לא אוקטודאד) שיוצא להרפתקה כדי לאתר את חברו, שהוא – באופן מפתיע לחלוטין – תמנון אחר. למרות הניסוח הציני שלי, אני מודה שהטריילר היה נראה מעניין והמשחק נראה כמו הרפתקה מהנה שעוררה בי סקרנות.

חברת “סגה” קיבלה זמן מסך גדול מאוד. בין המשחקים שהציגה היו החידוש לקלאסיקה “שינובי” כמשחק בסגנון מטרוידוואניה דו־ממדי ומאתגר, וכותר חדש בסדרת משחקי המרוצים של סוניק. שניהם נראים טוב והטריילרים החמיאו להם מאוד, ואליהם הצטרף גם קולאב מפתיע של המשחק Like a Dragon (יאקוזה) עם המשחק Dave the Diver.

המשחק האחרון שאציין פה הוא המשחק החדש בסדרת “אונימושה” של קאפקום, שלא ציפיתי לראות בשלב מוקדם כל כך, אבל הוא נראה נהדר והגיימפליי נראה מהנה ומרענן אך נאמן למקור, אם כי הדמות הראשית נראית קצת מעצבנת ושחצנית, אבל יכול להיות שאתרשם אחרת בהמשך.

האכזבות, הכותרים הצפויים והפטרייה שחזרה

בכל אירוע כזה או אחר תמיד יש כותרים שראינו מהם מספיק, אך הם עומדים בפני השקה ולכן צריך למנף אותם שוב, וזה מובן. כאן מדובר במשחקים Moster Hunter Wilds, “ספליט פיקשן”, המשחק החדש בסדרת יאקוזה ומשום מה תוכן חדש שיצא לכותר החדש בסדרת WWE. כולם נראו טוב (חוץ מ־WWE), אך הייתי מעדיף להחליפם בתוכן אחר שטרם ראינו. אליהם מצטרף הרימאסטר הצפוי של “דייז גון” מבית סוני, שהשמועות עליו צפו לפני זמן רב, גרסת המחשב של המשחק “סטלר בלייד” והטריילר לרימייק של “מטאל גיר סוליד סנייק איטר”, שנראה מצוין וככל הנראה היה מלהיב אותי יותר אם לא היה מודלף.

ישנה עלייה חריגה במסגרת האכזבות, אפילו ביחס לאירועים קודמים. נתחיל ב־Mindseye, משחק אקשן יריות חדש מבית היוצר של לזלי בנזיס, בכיר לשעבר בחברת “רוקסטאר”, מפתחת משחקי GTA. הטריילר נראה טוב ויזואלית, אבל זה לא משחק מעניין שהייתי שם עליו עין, אלא יותר כותר בינוני שנעשה בידי יוצר שזמנו עבר ושוגה באשליה שכל דבר שהוא מייצר הוא זהב טהור. אליו מצטרף המשחק Lost Souls Aside הסיני, שהיה מרשים מאוד כאשר הוכרז לפני כשמונה שנים, בטח כשפותח בזמנו ע”י אדם אחד בלבד, אבל היום המשחק לא נראה מרשים במיוחד. אני מקווה שיפצה על כך במשחקיות.

עוד כותרים מאכזבים שהוצגו: טריילר חדש למשחק “בורדרלנדס 4”, טוב בהרבה מזה שהוצג בטקס ה־Game Awards אך הותיר אותי עם תחושת בינוניות; טריילר ל־Midnight Walk, משחק אימה אווירתי שבו הדמויות נראות עשויות מחמר; ומשחק ההישרדות הדיסטופי Hell is Us, שהטריילר שלו נראה וערוך מצוין, אך קטעי הגיימפליי שהוצגו לאחרונה מוכיחים כי ככל הנראה צוות השיווק של המשחק הזה הוא היחיד שראוי כאן להערכה. אליהם מצטרפים חבילת ההרחבה של משחק הסולסלייק Lies of P, הגרסה האלטרנטיבית והאפלה של פינוקיו, שלצערי לא הותירה בי רושם רב, ומשחק האימה Directive 2080 מבית Supermassive, יוצרי המשחק Until Dawn, שנראה כמו גרסה משחקית לסרט Event Horizon או “הנוסע השמיני”. למרות הפוטנציאל הרב משהו בנראות ובמשחקיות שלו מפריע לי, אולי כי אני מושפע מכותרים קודמים ובינוניים בסדרה. לאלה מצטרפים גם כמה משחקים שאקטלג כ”מחרידים”, כמו המשחק התורן בסדרת “דיג’ימון”, שנראה כמו משחק שהושק ב־2008, ומשחק הספין אוף של הפרנצ’ייז Dynasty Warriors, שנראה כמו משחק שהושק ב־1998. ואם חשבתם שמשחק שבו אתם משחקים תמנון הוא מוזר, חכו שתצפו במשחק Dreams of Another, שבו את יורים על דברים כדי לבנות אותם מחדש. כן, במקרה הזה אל תשאלו שאלות ולא תשמעו שקרים.

אבל את הדובדבן הרקוב בקצפת חסרת הטעם אני משאיר כמובן לסוף, כי הפטרייה שלכם חזרה, ואיתה עוד כותר דלוח בסדרה המאוסה בתבל, “חמישה לילות אצל פרדי”. מאז 2020 אני נאלץ לצפות באירועים של סוני מחשש לבזבז שתי דקות מחיי על טריילר נוסף בסדרה הזאת, וזה קרה שוב. מדובר בסדרה שיש לה קטגוריה משל עצמה, “מחרידה מינוס”, קצת יותר גרועה מ”מחרידה”, והטריילר אכן מספק את הסחורה – עם סיפור מרתק (כמעט כמו “מאדאם ווב”, אולי קצת פחות), משחק כיפי שמותאם לקהל הצעיר (או לסתם מקבץ של יוטיוברים מחוסרי חיים עם אוסף של בקבוקי נביעות מלאים בשתן) והרבה רגעי אימה וג’אמפ סקרס (הפסלים שסבתא שלי בונה מפימו מפחידים ומבהילים יותר, אבל בסדר). כיף שהוא חזר.

שורה תחתונה

אודה שלא ציפיתי לרוב הכותרים שהוצגו, וחלקם אף הפתיעו אותי לטובה. אולם יצאתי בתחושה שיכול להיות שהיה עדיף לקבל את מה שציפיתי מאשר את זה. מדובר באירוע די בינוני, כמעט נטול כותרים בעלי אפקט “וואו”, ואפשר היה לוותר עליו. כי אף על פי שהופתעתי, זה לא מה שהמעריצים ביקשו, בעיקר בהתחשב בעובדה ששוב לא קיבלנו מידע רב על המשחקים הבלעדיים של סוני. ככל הנראה נצטרך להשלים עם העובדה שסוני תמשיך להתעלל במעריציה ולשחרר פיסות קטנות של מידע בכל פעם מחדש, ולקוות שחוסר המידע נובע מכך שהיא לא רוצה לחשוף מוקדם מדי את התותחים הכבדים שלה, ולא כי אין לה בעצם מה להראות, אחרת זה מצער מאוד. ודי, תשחררו אותנו מ”חמישה לילות אצל פרדי”.