
אי אפשר להטיל ספק בתרומה של GEARS OF WAR לעולם הגיימינג. כשיצא ב־2006 הוא לא היה עוד משחק יריות על המדף – הוא הגדיר מחדש את כל הז’אנר. מערכת המחסה פורצת הדרך והנשקים האייקוניים שיצר הפכו לסטנדרט והשפיעו רבות על משחקי יריות בגוף שלישי שאנחנו מכירים כיום. GEARS נעשה במהירות למשחק הדגל של מיקרוסופט, והפך את משתמשי ה־Xbox למאושרים בגיימרים. חובבי הפלייסטיישן, לעומתם, נשארו במשך שנים רק עם הרצון לטעום מהעוגה. עכשיו זה קורה עם GEARS OF WAR: RELOADED.
לראשונה חובבי הפלייסטיישן שלא מוכנים לגעת בשלטי ה־Xbox יכולים סוף־סוף לחוות את הקרבות לצד טוראי פניקס. Reloaded הוא למעשה רימסטר ל־Gears of War: Ultimate Edition, שבעצמו היה חידוש למשחק המקורי – מעין רימסטר של רימסטר. האם שלושת הסטודיואים שעבדו עליו במקביל מנסים לעשות עלינו סיבוב קליל? לא בטוח, אבל כגיימר שנשאר נאמן לפלייסטיישן מגיל 11 ומעולם לא שיחק ב־,GEARS זו הייתה ההזדמנות שלי לצלול בפעם הראשונה אל תוך העולם הדיסטופי של הסדרה.
הסיפור
העלילה של Gears of War: Reloaded נשארת נאמנה למקור: היא מתרחשת על פני כוכב הלכת סרה (Sera), שנקרע בעקבות פלישה של יצורים תת־קרקעיים אימתניים המכונים Locust Horde . אנחנו מגלמים את מרקוס פניקס, חייל לשעבר שנכלא לאחר שהפר פקודה. ברגע קריטי, כלומר אוברלואד של יצורים משחיתים, פניקס משתחרר כדי להצטרף מחדש לקרב על הישרדות האנושות. יחד עם חברי הצוות ביחידת דלתא תנווטו בקרבות שונים דרך הריסות, שכונות שנחרבו ומבוכים תת־קרקעיים במטרה להכריע את האויב אחת ולתמיד.
הטכניקה, המכניקה והגיימפליי
חובבי GEARS יפגשו כאן את כל המכניקות המוכרות להם מהמשחקים השונים של המותג. בתור טוראי פניקס יש לשחקן את היכולת להסתתר מאחורי מבנים הרוסים, ספות קרועות ושאר ירקות כדי להישאר בחיים. היכולת הזו היא בעצם גולת הכותרת של המשחק, והיא מאפשרת לשחקן לפתח טקטיקות קרב אישיות בשילוב ספרינטים ונקודות מבט שמכניסות אותו באופן אקטיבי לתוך שדה הקרב. מנקודת המבט שלי, כמי שמעולם לא שיחק באף משחק GEARS, ועל אף שמדובר ברימאסטר, הגיימפלי הזה נדמה מעט מיושן וחסר את העדכון הדרוש כדי לעמוד בסטנדרט עולם הגיימינג של 2025. בהשוואה ל־Remnant II, שמציע עולמות פתוחים ודינמיים, או ל־The Last of Us Part II, שעיצב את היחס לנרטיב עלילתי בעולם הגיימינג, GEARS Reloaded הוא כמו מסע בזמן – חוויה מהנה אך רחוקה מהסטנדרט של ימינו.

בסך הכול כיף להסתתר ולירות ביצורים תת־קרקעיים עד התפוצצות, אבל הרפטטיביות הזו קצת פוגמת בחוויית המשחק הכוללת. חבל שבקטגוריה הזו לא נוספו תוספות משמעותיות שהיו יכולות להכניס שחקנים חדשים לתוך העולם הדיסטופי הזה בסקרנות יתרה. כשחקן פלייסטיישן שנחשף לראשונה למותג, המעבר למשחק בעל שורשים בני כמעט עשרים שנה נדמה כמו קפיצה אחורה בדור טכנולוגי שלם. לכך מתווספת מערכת היריות והחלפת הנשקים, שגם היא מיושנת מאוד. במהלך המשחק, כשתעברו בין אזור אחד לאחר בצורה ליניארית בעולם מצומצם יחסית, תהיה לכם האפשרות להשתמש בשלל נשקים שתמצאו בדרך וברימונים. לכל נשק היתרון שלו – אבל גם כאן התחושה היא שנמוך יותר מאשר שדרוג, ו־GEARS, גם בגרסתו הפלייסטשיינית, נותר משחק שמיועד למעריצי המותג בלבד.
עלילה פשוטה
גם בקטגוריה הזו המשחק לא עומד בסטנדרטים המודרניים. הסיפור של GEARS לא מעודכן ואף שבלוני מאוד – שוב, בהשוואה למשחקים החדשים שאנחנו מקבלים בכל שנה. הדמויות לא עמוקות מספיק, וסצנות האמצע, שמנסות לשפוך יותר אור על ההתרחשויות ולספק את התוכן העלילתי שייתן ל־GEARS את הממד הקולנועי־מהותי, לא באמת מעניינות. נתתם לנו משחק יריות? תנו לירות. למי אכפת מהעלילה הרגילה הזו? למרות זאת יש קסם מסוים בתחושת המחנק של הקרבות הצפופים ובסיפוק כשמסור ה־Lancer ננעץ ביצור מתפרץ. אלה רגעים שמזכירים למה GEARS נעשה אייקוני מלכתחילה.
שיפורים גרפיים
כש־GEARS יצא ב־2006, הוא הדגים לראשונה את הכוח של Unreal Engine 3 והציב רף חדש לגרפיקה ריאליסטית ואפלה, שכל משחק יריות אחר נאלץ להתמודד איתו. אבל ב־2025, על אף הרימאסטר, רזולוציית ה־4K ושיפורי החדות והתאורה, התחושה הכללית נשארת סטטית, והמשחק נראה כמו מוצר מתחילת שנות האלפיים. האנימציות קשות, התנועות של הדמויות מגושמות והסאונד – מתכתי ושטוח – לא מצליח לייצר את העומק והעוצמה שמצופה ממשחק מודרני.

התחושה שעלתה לי במהלך המשחק ב־ GEARS OF WAR: RELOADED היא שהוא מסתמך בעיקר על רכישות מצד מעריצים ותיקים ואולי כמה שחקני פלייסטיישן בודדים שחלמו לטעום את הגרסה הזו על הקונסולה שלהם. כל מי שלא התעניין עד היום ב־GOW, כנראה לא ימצא חדוות משחק גם ברימאסטר הנוכחי, שהוא מהנה בקטנה אבל עד לרמה מסוימת. בשורה התחתונה זה חידוש סביר, שחוץ מכמה שינויים קוסמטיים וטיפול במצב המולטיפלייר שלו אינו ממש מעודכן לרמת משחקי היריות בגוף שלישי שהורגלנו אליה בשנים האחרונות. Reloaded הוא תזכורת מרה־מתוקה: משחק שממחיש מדוע GEARS היה אגדה ב־2006, אך גם מראה עד כמה קשה לאגדה לשרוד את מבחן הזמן בלי להתעדכן באמת.
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:

אי אפשר להטיל ספק בתרומה של GEARS OF WAR לעולם הגיימינג. כשיצא ב־2006 הוא לא היה עוד משחק יריות על המדף – הוא הגדיר מחדש את כל הז’אנר. מערכת המחסה פורצת הדרך והנשקים האייקוניים שיצר הפכו לסטנדרט והשפיעו רבות על משחקי יריות בגוף שלישי שאנחנו מכירים כיום. GEARS נעשה במהירות למשחק הדגל של מיקרוסופט, והפך את משתמשי ה־Xbox למאושרים בגיימרים. חובבי הפלייסטיישן, לעומתם, נשארו במשך שנים רק עם הרצון לטעום מהעוגה. עכשיו זה קורה עם GEARS OF WAR: RELOADED.
לראשונה חובבי הפלייסטיישן שלא מוכנים לגעת בשלטי ה־Xbox יכולים סוף־סוף לחוות את הקרבות לצד טוראי פניקס. Reloaded הוא למעשה רימסטר ל־Gears of War: Ultimate Edition, שבעצמו היה חידוש למשחק המקורי – מעין רימסטר של רימסטר. האם שלושת הסטודיואים שעבדו עליו במקביל מנסים לעשות עלינו סיבוב קליל? לא בטוח, אבל כגיימר שנשאר נאמן לפלייסטיישן מגיל 11 ומעולם לא שיחק ב־,GEARS זו הייתה ההזדמנות שלי לצלול בפעם הראשונה אל תוך העולם הדיסטופי של הסדרה.
הסיפור
העלילה של Gears of War: Reloaded נשארת נאמנה למקור: היא מתרחשת על פני כוכב הלכת סרה (Sera), שנקרע בעקבות פלישה של יצורים תת־קרקעיים אימתניים המכונים Locust Horde . אנחנו מגלמים את מרקוס פניקס, חייל לשעבר שנכלא לאחר שהפר פקודה. ברגע קריטי, כלומר אוברלואד של יצורים משחיתים, פניקס משתחרר כדי להצטרף מחדש לקרב על הישרדות האנושות. יחד עם חברי הצוות ביחידת דלתא תנווטו בקרבות שונים דרך הריסות, שכונות שנחרבו ומבוכים תת־קרקעיים במטרה להכריע את האויב אחת ולתמיד.
הטכניקה, המכניקה והגיימפליי
חובבי GEARS יפגשו כאן את כל המכניקות המוכרות להם מהמשחקים השונים של המותג. בתור טוראי פניקס יש לשחקן את היכולת להסתתר מאחורי מבנים הרוסים, ספות קרועות ושאר ירקות כדי להישאר בחיים. היכולת הזו היא בעצם גולת הכותרת של המשחק, והיא מאפשרת לשחקן לפתח טקטיקות קרב אישיות בשילוב ספרינטים ונקודות מבט שמכניסות אותו באופן אקטיבי לתוך שדה הקרב. מנקודת המבט שלי, כמי שמעולם לא שיחק באף משחק GEARS, ועל אף שמדובר ברימאסטר, הגיימפלי הזה נדמה מעט מיושן וחסר את העדכון הדרוש כדי לעמוד בסטנדרט עולם הגיימינג של 2025. בהשוואה ל־Remnant II, שמציע עולמות פתוחים ודינמיים, או ל־The Last of Us Part II, שעיצב את היחס לנרטיב עלילתי בעולם הגיימינג, GEARS Reloaded הוא כמו מסע בזמן – חוויה מהנה אך רחוקה מהסטנדרט של ימינו.

בסך הכול כיף להסתתר ולירות ביצורים תת־קרקעיים עד התפוצצות, אבל הרפטטיביות הזו קצת פוגמת בחוויית המשחק הכוללת. חבל שבקטגוריה הזו לא נוספו תוספות משמעותיות שהיו יכולות להכניס שחקנים חדשים לתוך העולם הדיסטופי הזה בסקרנות יתרה. כשחקן פלייסטיישן שנחשף לראשונה למותג, המעבר למשחק בעל שורשים בני כמעט עשרים שנה נדמה כמו קפיצה אחורה בדור טכנולוגי שלם. לכך מתווספת מערכת היריות והחלפת הנשקים, שגם היא מיושנת מאוד. במהלך המשחק, כשתעברו בין אזור אחד לאחר בצורה ליניארית בעולם מצומצם יחסית, תהיה לכם האפשרות להשתמש בשלל נשקים שתמצאו בדרך וברימונים. לכל נשק היתרון שלו – אבל גם כאן התחושה היא שנמוך יותר מאשר שדרוג, ו־GEARS, גם בגרסתו הפלייסטשיינית, נותר משחק שמיועד למעריצי המותג בלבד.
עלילה פשוטה
גם בקטגוריה הזו המשחק לא עומד בסטנדרטים המודרניים. הסיפור של GEARS לא מעודכן ואף שבלוני מאוד – שוב, בהשוואה למשחקים החדשים שאנחנו מקבלים בכל שנה. הדמויות לא עמוקות מספיק, וסצנות האמצע, שמנסות לשפוך יותר אור על ההתרחשויות ולספק את התוכן העלילתי שייתן ל־GEARS את הממד הקולנועי־מהותי, לא באמת מעניינות. נתתם לנו משחק יריות? תנו לירות. למי אכפת מהעלילה הרגילה הזו? למרות זאת יש קסם מסוים בתחושת המחנק של הקרבות הצפופים ובסיפוק כשמסור ה־Lancer ננעץ ביצור מתפרץ. אלה רגעים שמזכירים למה GEARS נעשה אייקוני מלכתחילה.
שיפורים גרפיים
כש־GEARS יצא ב־2006, הוא הדגים לראשונה את הכוח של Unreal Engine 3 והציב רף חדש לגרפיקה ריאליסטית ואפלה, שכל משחק יריות אחר נאלץ להתמודד איתו. אבל ב־2025, על אף הרימאסטר, רזולוציית ה־4K ושיפורי החדות והתאורה, התחושה הכללית נשארת סטטית, והמשחק נראה כמו מוצר מתחילת שנות האלפיים. האנימציות קשות, התנועות של הדמויות מגושמות והסאונד – מתכתי ושטוח – לא מצליח לייצר את העומק והעוצמה שמצופה ממשחק מודרני.

התחושה שעלתה לי במהלך המשחק ב־ GEARS OF WAR: RELOADED היא שהוא מסתמך בעיקר על רכישות מצד מעריצים ותיקים ואולי כמה שחקני פלייסטיישן בודדים שחלמו לטעום את הגרסה הזו על הקונסולה שלהם. כל מי שלא התעניין עד היום ב־GOW, כנראה לא ימצא חדוות משחק גם ברימאסטר הנוכחי, שהוא מהנה בקטנה אבל עד לרמה מסוימת. בשורה התחתונה זה חידוש סביר, שחוץ מכמה שינויים קוסמטיים וטיפול במצב המולטיפלייר שלו אינו ממש מעודכן לרמת משחקי היריות בגוף שלישי שהורגלנו אליה בשנים האחרונות. Reloaded הוא תזכורת מרה־מתוקה: משחק שממחיש מדוע GEARS היה אגדה ב־2006, אך גם מראה עד כמה קשה לאגדה לשרוד את מבחן הזמן בלי להתעדכן באמת.



