ישראל היא מאחרת כרונית בכל מה שקשור לטרנדים. אבל בתחום הספרותי זה נפוץ במיוחד, ולפעמים ז’אנרים שלמים מגיעים לארץ באיחור, או שמתחילים לתרגם לעברית ספרים שנים אחרי שיצאו לאור. עקב העלייה המחודשת של ז’אנר  Young Adults(מבוגרים צעירים, בדרך כלל נקרא “נוער בוגר”) בארץ, ו־20 שנה לאחר יציאתו באנגלית, הוצאת “ספרים בעלמא” מביאה לקדמת הבמה את הסופרת מריה וי סניידר ומתרגמת את ספרה הראשון, “לימודי רעל”.

הספר עוסק בילנה, נערה שנחלצה מחבל התלייה כדי לשמש טועמת מזון עבור המפקד. לא מדובר בתפקיד ש”רק” מהווה סכנת חיים יום־יומית, אלא בכזה שלילנה אין שום דרך לברוח ממנו. הסיבה לכך היא שוואלק, ראש יחידת האבטחה האישית של המפקד, דאג שתורעל ואפילו תמות מוות כואב ביותר אם לא תקבל בכל יום את סם הנגד המיוחד שרק הוא מחזיק.

בניית העולם של “לימודי רעל” נעה בין פנטסטית לדיסטופית. טריטוריית איקסיה (שבה מתגוררת ילנה) נשלטת על ידי המפקד, אדם שהוביל הפיכה שלטונית כמה שנים לפני כן. בעקבות ההפיכה הונהגו כללים וחוקים צבאיים, ובהם לדוגמה עונשים ברורים מאוד שלא ניתן להתחמק מהם על פשעים, דרגות צבאיות ואפילו מדים, שאותם כמעט כולם צריכים ללבוש. יחד עם זאת, ההפיכה גם ביטלה את היררכיית השליטה ועל כל מחוז הופקד גנרל, ואנשים מגיעים לתפקידים נחשקים בזכות היכולות והמסירות שלהם ולא בזכות שושלת דם, כמו שהיה נהוג כאשר איקסייה הייתה ממלכה ולא טריטוריה. וכן, אפילו נשים יכולות לשרת בצבא ואפילו להגיע לעמדות כוח בטריטוריה החדשה. שוקינג. הדבר היחידי שבאמת נותר קצת מחוץ להיגיון הצבאי הפשוט שמוביל את הממלכה הוא האיסור המוחלט על כישוף – ברמת עונש מוות לכל מכשף. אבל מעבר לזה ולעובדה שהמפקד צריך טועמת מזון כדי שאף אחד לא ירעיל אותו למוות, נראה שהממשל הצבאי עובד בצורה מוצלחת.

ילנה, הדמות הראשית, מתחילה פשוטו כמשמעו מהמקום הנמוך ביותר שאפשר – כשהיא כלואה בצינוק, לפני הריגתה, ובמקום למות מוות בטוח היא מקבלת את ההזדמנות אולי רק כמעט בערך למות, תלוי בעצם עד כמה היא תהיה טובה בעבודה שלה (או עד כמה הגוף שלה יהיה חסין לרעלים). האופי שלה נבנה לאט, מספיק כדי לתת לו עומק ונופך מסוים. גם העבר העצוב והאפל שלה נחשפים לאט (למה תמיד חייב להיות להן עבר עצוב ואפל?), וההתמודדות שלה איתו מובילה לעיתים את הפן הרגשי של הספר. את הפן העלילתי מובילות בערך כל הדמויות האחרות, וילנה עצמה בעיקר מנסה להישאר בחיים, למרות כל הדברים המוזרים מאוד שמתחילים לקרות סביבה: מורדים שרוצים לתפוס את השלטון, חיילים שמנסים להרוג אותה, והעובדה שוואלק פשוט לא מפסיק להרעיל אותה. כאילו, זאת העבודה שלה, אבל זה בכל זאת מעצבן מאוד.

אם כבר מזכירים את ואלק, הוא מושא האהבה הגברי של הספר, כך שמובן שיש לו עניין מאוד לא ברור בילנה כבר מהרגע הראשון, כנראה מכיוון שהיא שונה ומיוחדת כל כך. כן, הוא גם נראה טוב, מחזיק בעמדת כוח, נאמן במיוחד למפקד ולטריטוריה ומצליח להיות חזק וטוב בקרבות באופן מעורר השתאות. לעומת ילנה, שהדמות שלה עוברת התפתחות רצינית במהלך הספר, הוא נשאר חד־ממדי, עובדה שבכל ספר אחר כנראה הייתה יכולה ממש לעצבן את הקוראים, אבל פה זה באמת ממש בסדר – כי הספר חד־משמעית לא מתמקד בו בשום צורה. לא, הרומנטיקה בספר הזה שולית לחלוטין ולמעשה לא הייתה חייבת להתקיים בכלל כדי שהוא יצליח. המטרה היא פשוט בניית העולם, ויותר חשוב מכך – בנייתה של ילנה כדמות ראשית מוצלחת, כזאת שתוכל להמשיך ולהחזיק את כל הטרילוגיה (וקצת) בצורה מכבדת.

העלילה של הספר נעה בקצב מהיר, אבל היא לא מסובכת. דמויות משנה באות והולכות ולפעמים מאוזכרות רק בחצי משפט פה ושם, ולכן הקוראים לא ממש יכולים להתחבר אליהן או אפילו להבדיל ביניהן. וחבל, כי דמויות משנה טובות הן לפעמים ההבדל בין ספר נחמד לספר מצוין, אבל כפי שכבר הובהר – מדובר בטרילוגיה, ככה שניתן להניח שחלק מהדמויות הללו ישובו בהמשך עם עלילות משל עצמן.

אף על פי שמדובר בספר שנכתב בתקופה שבה פנטזיה ודיסטופיה לנוער בוגר היו הדבר החם, ואפילו הקדימה כמה מהספרים המפורסמים ביותר בז’אנר (ראו ערך “מפוצלים”, “משחקי הרעב”, “דמדומים”), הספר לא נופל לקלישאות הרגילות לתקופה, ומצליח (אולי גם בזכות התרגום המצוין) להתאים לקוראת הישראלית הממוצעת של שנת 2025. זאת שכבר עברה לא מעט ספרי פנטזיה אבל נותרה מכורה לסוף הטוב, זה שעליו הוצאת “ספרים בעלמא” לא מוותרות.

בשורה התחתונה “לימודי רעל” הוא ספר טוב שבניית העולם שלו פשוטה אבל אפקטיבית, כזה שהרומנטיקה תופסת בו חלק משני ביותר אבל הוא בהחלט מהנה, קליל יחסית (אבל מצליח לדבר על נושאים כואבים), וכמובן נגמר בסוף טוב, כמו שצריך.