במקום ה־10, ומראה שחוזק הוא פשוט באישיות – ליסבת’ סלנדר (“נערה עם קעקוע דרקון”).

ליסבת’ נוצרה מתוך המחשבה איך הייתה נראית בילבי בתור אישה מבוגרת. חזקה, מתמודדת עם קשיים בצורה מעוררת השתאות, האקרית ובעלת זיכרון צילומי, ובעצם לא שמה כמעט על אף אחד. אף פעם. עושה מה שהיא רוצה – וששאר העולם פשוט יתמודד עם זה.

במקום ה־9, מגינת המשפחה – נבדה ביילור (“המורשת הנסתרת”).

עם אימא, סבתא, שתי אחיות קטנות ושני בני דודים שכולם מסתמכים על הכסף שהיא מביאה ממשרד החקירות שלה וכוחות מטורפים שהיא שומרת בסוד, נבדה היא לחלוטין גיבורה חזקה, לא רק פיזית, לא רק מבחינת כוחות – אלא גם באופי ובהתנהגות, והיא בהחלט יודעת מה היא עושה. רוב הזמן. כמעט כל החלטה שהיא קיבלה בספרים האלה בעצם נועדה להגן על המשפחה שלה. היא חכמה, עקשנית ומצחיקה.

במקום ה־8, האישה ששברה את תקרת הזכוכית – יוהנה (“האפיפיורית יוהנה”).

יוהנה נולדה בתקופה שבה נשים לא למדו. היא הצליחה לברוח מהבית עם אחיה כדי ללמוד ולקבל חינוך, ולאחר שנרצח היא אימצה את זהותו והציגה את עצמה בשם “יוהאן” (כן, מקוריים שם במשפחה), ותחת כל מיני נסיבות שלא לגמרי בשליטתה היא מונתה לתפקיד האפיפיור. כן, ההוא בוותיקן. איזו גברת!

במקום ה־7, זאת שמוכיחה שהכול אפשרי – הרמיוני גריינג’ר (“הארי פוטר”).

הרמיוני נכנסת יפה מאד לז’אנר הלא-דמות-ראשית-אבל-תכל’ס-יותר-מוצלחת-מהדמות-הראשית. אומנם הארי הוא “הנבחר”, אבל הרמיוני היא סלף מייד. ילדה של מוגלגים שיש לה קסם והגיעה להוגוורטס, הכי חכמה בכיתה שלה, אמיצה, בעלת עקרונות וכנראה בלעדיה הארי ורון לא היו שורדים את הספר הראשון. היא מוכיחה שאפשר להתגבר על כל מכשול ושבסוף עוד תגיעי איכשהו לתפקיד שרת הקסמים, אם באמת תרצי.

במקום ה־6, הראשונה, זאת שכל אלה שנוצרו אחריה הן רק חיקוי – אאווין (“שר הטבעות”).

אומנם בעולם שיצר טולקין אין הרבה נציגות נשית (היי, תשעה גברים שאמורים לייצג את שוכני הארץ התיכונה), אבל כל דמות נשית שמופיעה בספרי “שר הטבעות” היא השראה בפני עצמה, כל אחת בדרכה. אאווין, אחייניתו של המלך תיאודן מממלכת רוהן, מתעקשת לצאת לקרב יחד עם הגברים, למרות התנגדותם. היא אולי נשמעת כמו הסטריאוטיפ של דמות נשית לוחמת, כי היא עשתה את זה ראשונה ועל תכונותיה מבוססות דמויות לוחמות רבות וטובות (כן, אני מסתכלת עלייך, מולאן). יש לה תכונות שספרים נוטים לייחס לגיבורים ממין זכר, כגון עקשנות, אומץ, כושר לחימה ורכיבה על סוסים לשדה הקרב, אבל הן לא באות על חשבון התנהגויות נשיות, כמו טיפול בדוד המבוגר שלה, התאהבות בגיבור הראשון שהיא פוגשת ולבסוף מציאת אהבת אמת, שמובילה לחתונה ואושר ועושר עד עצם היום הזה – מה שמזכיר כי ניתן לעשות דברים “גבריים” בצורה “נשית”.

במקום ה־5, הבת של את’נה – אנבת’ צ’ייס (“פרסי ג’קסון”).

אמיצה, חכמה, נאמנה, מצילה את פרסי יותר פעמים ממה שאפשר לספור, ובעצם כמעט כל מה שנאמר על הרמיוני גריינג’ר ניתן להגיד גם עליה. אבל בניגוד להרמיוני, היא עזבה את הבית בגיל 7, מנהיגה את בית אתנה ואפילו הצליחה להשתלט על פרסי בשלב מסוים, וזה דורש הרבה. בתור הבת של אתנה ושל היסטוריון אפשר לסמוך על השכל של אנבת’, אבל היא ממש לא רק חכמה – היא גם באמת אחת הדמויות המגניבות ביותר בספרות הנוער.

במקום ה־4, הנערה שהובילה דורות של קוראות – קטניס אוורדין (“משחקי הרעב”).

היא אומנם התחילה בקטן כשצדה כדי להאכיל את אימא שלה ואחותה (בקטנה, אתם יודעים), אבל המשיכה בגדול בהתנדבות שלה למשחקי הרעב כדי להציל את אחותה. היא הייתה האנדרדוג, אבל הצליחה לא רק לשרוד את המשחקים, אלא להציל גם את פיטה. בהמשך הסדרה היא אפילו הובילה מהפכה שלמה, ואפילו בשלב שבו היא הייתה ממש מבולבלת לגבי מה שנכון ומה שלא נכון, היא תמיד נשארה דמות לחיקוי – חזקה, אמיצה ונאמנה.

במקום ה־3, האחת שעוברת תהליך מציאותי – נסטה ארכאון (סדרת “חצר של ורדים וקוצים”).

נסטה מתחילה בתור האחות הבלתי נסבלת שנתנה לפיירה, אחותה הקטנה, לטפל בה ולא עשתה כלום, אבל גדלה ומתפתחת להיות משהו אחד לגמרי. בזכות לשון חדה, גישת “לא לשים זין” ובהמשך גם כוחות גדולים היא נעשתה אחת הדמויות המוצלחות שמלמדות גם על התפתחות ושינוי, ובסוף היא אפילו משיגה את הגבר הכי שווה בחבורה.

במקום ה־2, זאת שרוכבת על הדרקון האימתני ביותר: ויולט סורנגייל (“Fourth Wing”).

ויולט התגברה על השבריריות והחולשה שלה, העובדה שכמעט כולם רצו להרוג אותה ואפילו על כך שלא הייתה לה הכשרה ולא עברה אימונים כדי להיות רוכבת דרקונים – ואת הכול היא עשתה בשתי ידיה. היא הצליחה לא רק לרכב על הדרקון החזק ביותר ולקבל את הכוח החזק ביותר, אלא אפילו להיות מובילת דעה ומנהיגה, כזאת שאנשים שמחים ללכת בעקבותיה לקרב. והיא יוצאת עם זיידן ריורסון, שזה וואו.

במקום ה־1, הילדה שאהבה את הממלכה שלה – איילין אשריבר גלאת’יניוס (“כס הזכוכית”).

מנסיכה חסרת אונים שהממלכה שלה נלקחה ממנה למלכה חסרת מורא שתעשה הכול, כולל הכול, כדי להשיג חזרה את הממלכה שלה, לנקום במי שלקח אותה ממנה וכמובן להגן על תושבי הממלכה. בעזרת כוחות אש, תחבולות שמשאירות את הקורא ואת כל הדמויות מופתעים מאוד, אומץ וחזון אמיתי לעולם טוב יותר, איילין מוכיחה את עצמה כדמות המוצלחת ביותר.