שום דבר לא יכין אתכם ל”צאי מזה”, המותחן הפסיכולוגי/הקומדיה השחורה וסרטה הראשון של זואי קרביץ כבמאית וכתסריטאית שותפה (לצד א. פייגנבאום).  לכל אורכו, עולה ממנו התחושה שמדובר בעבודת ביכורים מעולה וטובה, אבל ככל שחופרים בו יותר ויותר, ומנתחים כל סצנה בנסיון להבין מה קרביץ רוצה להגיד, מבינים שמדובר בסרט סבבה פלוס. אומנם הוא מצולם בצורה מרהיבה וכתוב די טוב, אבל “צאי מזה” לא מחדש דבר ולא מתיימר לשבור קופות. ואם אתם ממש בקטע של שילובים של כמה סרטים כמו ״התפריט״ ו״תברח״, תחושת הדז׳ה וו תלווה אתכם בזמן הצפייה בו. אחרי שזה נאמר, חשוב לציין שייחד עם זאת יש כאן משהו ויש כאן עניין. ומה זה משנה אם נדרש הרבה זמן לבנות אותו ולסיים אותו תוך שנייה?

במרכז “צאי מזה” ניצבת פרידה (נעמי אקי, “סוף הפאקינג עולם”) אמנית ציפורניים חובבנית ומלצרית קוקטיילים דלת אמצעים. באחד האירועים שבו היא ממלצרת, נוכח איל הטכנולוגיה והמיליארדר סלייטר קינג (צ’נינג טייטום), שחזר לכותרות לאחר פרישה מתוקשרת. קינג מזמין את פרידה ואת חברתה הקרובה לבלות עם החברה’ שלו ובנות זוגן, או מי שהן לא יהיו באי המרוחק והפרטי שלו. אחרי לילות וימים עמוסים בסמים ומפלי אלכוהול, הדברים מתחילים להתגלות ולהראות קצת יותר מדי מוזרים.

הקצב של “צאי מזה” הוא האלמנט הראשון שכדאי להתייחס אליו. האיטיות בתחילתו נועדה לשמש כהכנה למה שעתיד לבוא, וגם אם לפתע הסצנות חוזרות על עצמן, יש לזה משמעות ויש לזה עניין. אך ברגע שזה נחשף, תשאלו את עצמכם, “למה היינו צריכים את כל זה?” זאת אומרת, המתח איפשהו התפוגג לו ומותיר את הצופה לבד מול הקיים.

ומה לגבי הליהוק? הראשונה על הפודיום היא השחקנית הראשית, נעמי אקי, כוכבת עולה בהוליווד, שנראה שהיא בדרך הנכונה. המשחק שלה בסרט הזה די סבבה והיא עושה את תפקידה נאמנה, אך מאחר שהיא הוגדרה כבחורה יפה ותו לא בסרט, היא מקבלת זמן מסך רב ונמצאת בכל פינה. האם זואי קרביץ קוראת תיגר על אידיאל היופי ההוליוודי הידוע? הרי הורגלנו במשך שנים על גבי שנים ליופי מסוים, ולרוב נשים שחורות עם מבנה פנים וגוף בולטים לא עומדות בקריטריון, לכן והבחירה הזו מעניינת – האם היא מקוטלגת כ-WOKE או כקריאת תיגר, או שבאמת יש שינוי ואנחנו עדים לו? הליהוק של אדריה ארחונה מוערך מאוד – היא מתיישבת בצורה טובה במשבצת שלה ומבצעת את תפקידה כראוי.

מי שגונב את ההצגה באחת ההופעות הכי טובות שלו הוא צ’נינג טייטום. לפתע הוא נחשף כשחקן אופי רציני ולא סתם פנים יפות וגוף משורטט. סביר להניח שאם ארוסתך היא הבמאית, דברים נראים טיפה אחרת. או שזה מגיע עם הגיל.

התסריט של “צאי מזה” זורם. הכול מסודר יפה ומחליק בצורה טובה ולא חושף את הקלפים מהר מדי. אומנם דואגים להאכיל את הצופים בכפית אך זה נעשה באיטיות ובזהירות, ולא מורגשת מתיחות, אף על פי שהסרט נשמע ונראה לפי הספר.

“צאי מזה” הוא סרט נחמד אך לא מתנצל. הוא לא מחדש יותר מדי, אך הסאבטקסט שיש בו עולה על הגלוי. הוא לא בא לשנות מוסכמות ויחד עם זאת הוא מאתגר אותן בכל רגע נתון. אם תבואו בפתיחות תקבלו סרט סביר פלוס שמראה שיש לזואי קרביץ פוטנציאל. היא רק צריכה ללטש אותו עוד קצת כדי להגיע לשלמות שהיא שואפת אליה.