
מתוך "האיגוד" | צילום באדיבות יח"צ נטפליקס
“האיגוד”, סרט על חבורת פועלי בניין שהחליטו להתאגד כדי להפיל את השלטון העריצי של המאפיה האירית על אתרי הבנייה בניו ג’רזי בעזרת הסתדרות הפועלים וקרל מרקס? לא, לא, לא, אומר מוטי! סררררט מרררגלים! מרררגלים! תזרמו איתי על האנלוגיה, אני מושפע יותר מדי מ”בובה של לילה”. אבל באמת שמדובר בסרט הריגול החדש של נטפליקס בכיכובם של מארק וולברג והאלי ברי, ואם לומר את האמת – הוא העביר לנו כמעט שעתיים די מהנות.
לאחר שכבר שיחק פועל תחזוקה ב”אסון בלב ים” וסוכן חשאי ב”השתולים”, שב וולברג ומגלם ב”האיגוד” פועל שהופך בעל כורחו למרגל. מייק מקנה (וולברג) הוא פועל בניין שגר עם אימא שלו בבית ילדותו וחי חיים שגרתיים ומשעממים מאוד, עד שערב אחד חוזרת לחייו אהובתו מימי התיכון, רוקסן הול (האלי ברי). לאחר ערב נעים שבו הול מפלרטטת איתו, מקנה מוצא את עצמו רחוק מאוד מביתו בניו ג’רזי ובמרכזה של פרשיית ריגול בין־לאומית.
אם אתם מחפשים עלילה עמוקה שתגרום לכם להרהר על משמעות החיים, “האיגוד” הוא לא הסרט שאתם מחפשים. מדובר בסרט אקשן קליל ומהנה שאפשר לצפות בו יחד עם ארוחת הערב שלכם אחרי יום עבודה ארוך, לא לפני שכיביתם את המוח. סצנות האקשן ערוכות טוב ומספקות את האדרנלין שאתם מצפים לו מסרט כזה. המעברים מהירים ומהנים, ובחירות הצוות של ג’וליאן פארינו לאווירה שבה נערכת כל סצנת אקשן מגבירות את הדרמטיות וההנאה מכל סצנה שרואים על המסך.
מהצד השני של המטבע נמצאת העלילה. לאורך כל הסרט נוכחת תחושה שהקאסט האיכותי יכול להוציא מעצמו הרבה יותר, אבל לא ממצה את הפוטנציאל שלו בגלל כתיבה עצלה, בטח כשאת דמויות המשנה מגלמים ג’יי קיי סימונס הנפלא ומייק קולטר (“לוק קייג'”). נכון, “האיגוד” לא אמור להיות סרט מופת, אבל היה רצוי לראות טיפה יותר עומק בפן העלילתי שלו, בטח כשמדובר בסרט באורך של שעה ו־45 דקות בערך – וכאן גם נעוצה עוד אחת מחולשות הסרט.
לקראת הסוף מתקבלת תחושה של עייפות. סצנות אקשן שרודפות זו אחרי זו כמעט ללא הפסקה יכולות להיות דבר מעייף, וזה דבר שגרם, לפחות לכותב שורות אלה, לאבד ריכוז. אקשן זה אומנם כיף, אבל יותר מדי מדבר טוב יכול להביא לרוויה ולתחושת מיצוי בשלב מוקדם מדי, אפילו אם התפאורה נראית נפלא לכל אורך הדרך. אפשר היה לוותר על סצנת קרב אחת והסרט לא היה נפגע.
“האיגוד” הוא סרט מהנה שמתקדם בקצב מהיר לאורך כל הדרך. למרות המגרעות שלו הוא מספק הנאה מלאת אדרנלין שתעביר לכם את הזמן בצורה נעימה.
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:

מתוך "האיגוד" | צילום באדיבות יח"צ נטפליקס
“האיגוד”, סרט על חבורת פועלי בניין שהחליטו להתאגד כדי להפיל את השלטון העריצי של המאפיה האירית על אתרי הבנייה בניו ג’רזי בעזרת הסתדרות הפועלים וקרל מרקס? לא, לא, לא, אומר מוטי! סררררט מרררגלים! מרררגלים! תזרמו איתי על האנלוגיה, אני מושפע יותר מדי מ”בובה של לילה”. אבל באמת שמדובר בסרט הריגול החדש של נטפליקס בכיכובם של מארק וולברג והאלי ברי, ואם לומר את האמת – הוא העביר לנו כמעט שעתיים די מהנות.
לאחר שכבר שיחק פועל תחזוקה ב”אסון בלב ים” וסוכן חשאי ב”השתולים”, שב וולברג ומגלם ב”האיגוד” פועל שהופך בעל כורחו למרגל. מייק מקנה (וולברג) הוא פועל בניין שגר עם אימא שלו בבית ילדותו וחי חיים שגרתיים ומשעממים מאוד, עד שערב אחד חוזרת לחייו אהובתו מימי התיכון, רוקסן הול (האלי ברי). לאחר ערב נעים שבו הול מפלרטטת איתו, מקנה מוצא את עצמו רחוק מאוד מביתו בניו ג’רזי ובמרכזה של פרשיית ריגול בין־לאומית.
אם אתם מחפשים עלילה עמוקה שתגרום לכם להרהר על משמעות החיים, “האיגוד” הוא לא הסרט שאתם מחפשים. מדובר בסרט אקשן קליל ומהנה שאפשר לצפות בו יחד עם ארוחת הערב שלכם אחרי יום עבודה ארוך, לא לפני שכיביתם את המוח. סצנות האקשן ערוכות טוב ומספקות את האדרנלין שאתם מצפים לו מסרט כזה. המעברים מהירים ומהנים, ובחירות הצוות של ג’וליאן פארינו לאווירה שבה נערכת כל סצנת אקשן מגבירות את הדרמטיות וההנאה מכל סצנה שרואים על המסך.
מהצד השני של המטבע נמצאת העלילה. לאורך כל הסרט נוכחת תחושה שהקאסט האיכותי יכול להוציא מעצמו הרבה יותר, אבל לא ממצה את הפוטנציאל שלו בגלל כתיבה עצלה, בטח כשאת דמויות המשנה מגלמים ג’יי קיי סימונס הנפלא ומייק קולטר (“לוק קייג'”). נכון, “האיגוד” לא אמור להיות סרט מופת, אבל היה רצוי לראות טיפה יותר עומק בפן העלילתי שלו, בטח כשמדובר בסרט באורך של שעה ו־45 דקות בערך – וכאן גם נעוצה עוד אחת מחולשות הסרט.
לקראת הסוף מתקבלת תחושה של עייפות. סצנות אקשן שרודפות זו אחרי זו כמעט ללא הפסקה יכולות להיות דבר מעייף, וזה דבר שגרם, לפחות לכותב שורות אלה, לאבד ריכוז. אקשן זה אומנם כיף, אבל יותר מדי מדבר טוב יכול להביא לרוויה ולתחושת מיצוי בשלב מוקדם מדי, אפילו אם התפאורה נראית נפלא לכל אורך הדרך. אפשר היה לוותר על סצנת קרב אחת והסרט לא היה נפגע.
“האיגוד” הוא סרט מהנה שמתקדם בקצב מהיר לאורך כל הדרך. למרות המגרעות שלו הוא מספק הנאה מלאת אדרנלין שתעביר לכם את הזמן בצורה נעימה.