לפני 30 שנים, ב־28 באוקטובר 1994, יצא לאקרנים “סטארגייט”, סרט מדע בדיוני שהחל כהפקה עצמאית ושינה את פני הז’אנר. למרות התגובות המעורבות שזכה להן עם הפצתו, הסרט הפך להצלחה כלכלית מרשימה כשהניב רווחים של יותר מ־196 מיליון דולר ברחבי העולם, אך אולי חשוב מכך – הוא הפך לאבן דרך בתחום המדע הבדיוני כאשר תרם ליצירת יקום עשיר של סדרות טלוויזיה, סרטי המשך, משחקי וידאו וחוברות קומיקס, וכן מערכת יחסים ארוכה עם קהל מעריצים נאמן.

הקונספט של “סטארגייט” נולד במוחו של הבמאי הגרמני רולנד אמריך, שהושפע רבות מסרט דוקומנטרי בשם “מרכבות האלים” משנות ה־70, המבוסס על ספרו של אריך פון דניקן. הסרט חקר את האפשרות שחייזרים קדומים יצרו את התרבויות האנושיות העתיקות – רעיון שנראה מופרך בזמנו, אך משך את דמיונו של אמריך הצעיר. הוא ראה ברעיון בסיס לסרט שמאחד מדע בדיוני עם היסטוריה עתיקה. כאשר אמריך הגיע להוליווד ופגש את המפיק והתסריטאי דין דוולין, השניים החלו לפתח את הרעיון של שער כוכבים – מתקן עתיק שמעביר אנשים בין כוכבי לכת. זה היה רגע ההברקה שלהם, והקונספט יצא לדרך.

הסרט “סטארגייט” עוקב אחרי הארכיאולוג והאגיפטולוג ד”ר דניאל ג’קסון (ג’יימס ספיידר), שמגויס לפענח הירוגליפים עתיקים שנמצאו על אבן מסתורית. הפענוח שלו מוביל לפתיחת “שער הכוכבים” – מתקן עתיק שמאפשר יצירת חור תולעת המחבר בין כדור הארץ וכוכב לכת מרוחק. ג’קסון מצטרף לצוות בפיקודו של קולונל ג’ק אוניל (קורט ראסל), והם יוצאים למסע אל הכוכב המדברי. בכוכב זה הם מגלים עם משועבד החי תחת שלטונו של רא (ג’יי דיוידסון), חייזר רב עוצמה שהתחזה לאל מצרי. רא השתלט על האנשים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת והצליח להשתלב בתרבותם כמנהיג כל יכול המייצג את האלים המצריים. ג’קסון ואוניל מגלים כי רא הוא בעצם ישות חייזרית קדומה שמשתמשת בגופה האנושי כמאגר לחיים נצחיים. תוכניתו של רא היא לשלוח פצצה לכדור הארץ דרך הסטארגייט במטרה להשמיד את המין האנושי, מכיוון שראה שבני האדם למדו להשתמש בסטארגייט והביסו אותו פעם אחת בעבר.

מילי אביטל ב”סטארגייט”

ככל שהעלילה מתפתחת, ג’קסון ואוניל יוצרים קשר עם התושבים המקומיים של הכוכב, בראשות נערה צעירה בשם שאורה (מילי אביטל) ואביה. ג’קסון מפתח קשר רומנטי עם שאורה ומתחיל להבין את עומק הקשר התרבותי בין המקומיים לבין מצרים העתיקה, כאשר גם הוא וגם הצופים מתחילים להבין שהמסתורין סביב השער וההיסטוריה האנושית עמוק הרבה יותר ממה שנראה בתחילה.

במהלך המסע ג’קסון ואוניל נאלצים לשתף פעולה עם המורדים המקומיים במאבקם לשחרור מהשלטון הרודני של רא. הקרב הסופי מתרחש בתוך פירמידה ענקית שמשמשת בסיס המרכזי של רא, ובסופו, בעזרת תושבי הכוכב וכוחותיהם המוגבלים, ג’קסון ואוניל מצליחים להביס את רא ולמנוע את השמדת כדור הארץ.

“סטארגייט” היה אחד מסרטי המדע הבדיוני המשפיעים ביותר של שנות ה־90. הסרט לא רק בלט ברמה העלילתית, אלא גם בהיבטים הוויזואליים והקולנועיים שלו. הפירמידות, השער, והאפקטים המיוחדים של חור התולעת היו כולם חדשניים לתקופתם. אך הסיבה המרכזית שבזכותה הסרט נעשה אייקון אמיתי היה המוזיקה הפנטסטית שהלחין המלחין הבריטי דייוויד ארנולד. המוזיקה שלו העניקה לסרט תחושת הדר וגרנדיוזיות והפכה את “סטארגייט” לאירוע קולנועי מרשים מאוד. ארנולד המשיך לעבוד על פסקולים לסרטים מצליחים נוספים, בהם “קזינו רויאל” ו”היום השלישי”.

חייזר בדמות אדם. מתוך “סטארגייט”

הביקורות על הסרט היו מעורבות מאוד. מעריצי המדע הבדיוני העריכו את ההשקעה בפרטים הקטנים וביצירת שפה מצרית עתיקה, אך מבקרים אחרים היו נלהבים פחות. המבקר המפורסם רוג’ר איברט העניק לסרט כוכב אחד בלבד ואף הכניס אותו לרשימת הסרטים הגרועים ביותר בקולנוע מבחינתו. אך למרות הביקורות הסרט צבר קהל נאמן שהלך וגדל עם הזמן, והצלחתו לא נגמרה רק במסך הגדול, אלא התרחבה ליקום שלם שהתפתח בטלוויזיה, בקומיקס ובמשחקי וידאו, והשפעתו ניכרת עד היום. כבר בשנת 1997 יצאה הסדרה המצליחה “סטארגייט SG-1”, שהמשיכה את סיפור הסרט והתמקדה בצוות צבאי שחוקר עולמות חדשים דרך הסטארגייט.

הסדרה, ששודרה במשך עשר עונות, הפכה לאחת מסדרות המדע הבדיוני הפופולריות ביותר ושדרגה את הדמויות והקונספטים מהסרט המקורי לכדי עלילה מתמשכת, עם דמויות כמו קולונל ג’ק אוניל ודניאל ג’קסון. הצלחתה של “סטארגייט SG-1” הובילה לסדרות ספין אוף כמו “סטארגייט אטלנטיס” ו”סטארגייט יוניברס”, שפתחו את היקום של סטארגייט לכיוונים חדשים והרחיבו את המיתולוגיה שלו. הסדרה גם העמיקה את הקשר בין מיתוסים אנושיים לטכנולוגיות חייזריות והציגה רעיונות חדשים כמו גזעים חייזריים רבי עוצמה ותרבויות עתיקות שנשלטו בעבר על ידי חייזרים. נוסף  על סדרות הטלוויזיה, יצאו גם סרטי המשך ישירים לווידאו, משחקי מחשב וספרים שהמשיכו להרחיב את העלילה והעולם של סטארגייט. המורשת של הסרט התאפיינה גם בהשפעה התרבותית הרחבה שלו, כאשר הפך לסמל בקרב קהילת המדע הבדיוני בזכות המיתוסים שבנה סביב מקור הציוויליזציות האנושיות ושאלות הנוגעות לחקר היקום.

גם שלושים שנה אחרי עלייתו לאקרנים, “סטארגייט” ממשיך להוות מקור השראה עבור מעריצים ויוצרים כאחד, ונשאר חקוק בזיכרון כיצירה קולנועית פורצת דרך.