יקום הנבלים של ספיידרמן ממשיך לשמור על הרף הנמוך שלו עם עוד פנינה מבית סוני, ואחרי טרילוגיית “ונום”, “מורביוס” ו”מאדאם ווב”, הגיע תורו של קרייבן הצייד, שנחשב לאחד הנבלים החזקים של ספיידרמן. הסרט אומנם מנסה להציג את סיפורו האישי ועברו של קרייבן ולתאר כיצד הפך לצייד האגדי, אך נכשל בדבר החשוב ביותר – בניית הדמות שהגענו בשבילה.

הסרט עוקב אחר סרגיי קרבינוף, בחור צעיר שגדל, לצד אחיו הקטן, בצילו של אב קשוח ודומיננטי שמתעב כל זכר לחולשה. בזמן מסע צייד באפריקה סרגיי מותקף על ידי אריה וניצל הודות לילדה מסתורית ושיקוי הקסם שלה. מהר מאוד סרגיי מגלה שהוא נולד מחדש וקיבל כוחות על ואינסטינקטים חייתיים, מה שמאפשר לו להתעמת עם אביו, לעזוב את אחיו מאחור ולצאת למסע חיפוש עצמי. עם הזמן סרגיי משנה את שמו לקרייבן והופך למגן החיות שצד דווקא את האנשים הרעים. עם רשימת מבוקשים בידו קרייבן יוצא למסע נקמה, שמוביל אותו לעימות עם דמויות שונות ומהר מאוד הוא מבין שבכל אחד מסתתרת איזושהי חיה. השאלה היא – האם הצייד יהפוך להיות הניצוד הפעם?

בשנים האחרונות התעורר צורך עז להביא לקדמת הבמה דווקא את דמות הנבל ולנסות להסביר אותה בעבר קורע לב, ברבדים עמוקים ובסיפור מעורר הזדהות, אבל מה קורה כשנבל על נתפס פתאום בתור הבחור הטוב, עד כדי כך שקשה לדמיין את הגיבור האהוב נלחם במי שאמור להיות האיש הרע? גם ב”קרייבן הצייד” יש ניסיון עצום להעניק לקרייבן עומק כדי שנבין את המקום שממנו הוא פועל, אבל קרייבן המוכר כלל לא נוכח בסרט.

בקומיקס, קרייבן הוא צייד העל האכזרי שמצליח לצוד כל דבר ומטרתו היא להראות את העליונות שלו על כל יצור חי, מלבד עכביש קטן שמצליח לחמוק ממנו והופך להיות האתגר הכי גדול שלו. בסרט, לעומת זאת, יש בחור שבעקבות קבלת כוחות על מחליט להיות מגן החיות, ונאלץ להתמודד עם הפחדים שלו והעבר שלו בגלל דמות שרודפת אותו. גם ברגעים האכזריים של קרייבן בסרט, ואין באמת הרבה כאלה, אין תחושה שמי שעל המסך הוא צייד אכזר ומי שאמור להיות נבל על.

לשם שינוי אין בסרט בעיה של בימוי שחקנים, כי רוב הקאסט באמת עושה את עבודתו נאמנה – ראסל קרואו (“גלדיאטור”) ופרד השינגר (“גלדיאטור 2”) מגלמים את אביו הקשה של קרייבן ואחיו הקטן והחלש דימיטרי בהתאמה, לצדם, אלסנדרו ניבולה (“עימות חזיתי”) מגלם את דמות הנבל. הבעיה החמורה ביותר של הסרט היא ליהוקו של אהרון טיילור ג’ונסון לדמות הצייד האגדי. טיילור ג’ונסון לא מצליח להחזיק את הסרט הזה לבדו. הוא יוצא מהדמות כל כך הרבה פעמים כך שישנו חוסר הבנה מוחלט לגבי קרייבן האמיתי, הסצנות שלו בשפה הרוסית לא אמינות כלל, וחילוף המבטאים התכוף שלו גורם לשבירת הדמות (חבל שהוא לא למד מראסל קרואו איך לעשות מבטא אמין).

אהרון טיילור ג’ונסון פרץ בסרט “קיק-אס” בתור הבחור החנון שחושב שהוא גיבור על. הדמות הזו התאימה לו כל כך, כי הוא לא באמת יכול להיות גיבור על, הוא לא נתפס כגיבור על, הוא לא מחזיק סרט כגיבור על וגם לא כנבל על, והוא לא שחקן חזק מספיק או כריזמטי מספיק כדי לגלם את קרייבן הקשוח והמחוספס, לא משנה כמה ריבועים בבטן יוסיפו לו. חבל, כי יכול להיות שלולא החוליה החלשה שהיא השחקן הראשי הסרט היה מצליח הרבה יותר.

רגעי האקשן בסרט מספקים אך לא מספיקים. הם עשויים בצורה טובה ומערבים מדי פעם גם את חיות הג’ונגל שמוסיפות אדרנלין ומתח לסצנה, אך גם פה היה פוטנציאל שלא באמת מומש עד הסוף, הן מבחינת אפקטים והן מבחינת יכולותיו של קרייבן. כל מה שנותר לקהל לעשות בזמן הצפייה בסרט זה להישאר עירני מספיק כדי לצוד את סצנות האקשן הקטנות הללו.

בג’ונגל העמוס בדיאלוגים שטחיים, בסצנות שנמתחות יותר מכפי הצורך, דמויות שלא ממש ברור מהי המטרה שלהן ואפקטים שמתאימים לסרטי סוני של שנות ה־2000 – קיבלנו שתיים וחצי נקודות אור. הראשונה היא ראסל קרואו, שמגלם את ניקולאי קרבינוף, אביו של סרגיי, שבחינוכו הקשה מעצב את דמותו של סרגיי הצעיר. אף על פי שמדובר בתפקיד משנה, קרואו מגיע עם עוצמה ומשאיר חותם עצום על המסך. בשונה מאהרון טיילור-ג’ונסון, קרואו לא יוצא מהדמות, המבטא שלו אמין ודווקא הסצנות שלו עם סרגיי הצעיר הן החזקות והמשכנעות ביותר. אילו רק היו מפיקים את “קרייבן הצייד” לפני כמה שנים אין ספק שראסל קרואו היה יכול לגלם את הדמות של קרייבן בהצלחה. נקודה חיובית שנייה לסרט היא פרד השינגר, שמגלם את דימיטרי, אחיו הצעיר והחלש של קרייבן, וכנראה הדמות המעניינת והזכורה ביותר בסרט. דימיטרי הוא הבן הממזר והחלש בצורה כה משכנעת ומעוררת אמפתיה, שקצת חבל שלא נזכה לראות עוד ממנו בהמשך, שכן זיכיון הסרטים בוטל. אם כבר לעשות נבל על, אז ככה.

קרייבן הצייד הוא סרט עם פוטנציאל באמת לא ממומש. יש בו רגעי אקשן קטנים שמצליחים להשאיר את הקהל דרוך וסקרן, אבל התסריט שלו חלש, העלילה נמרחת בלי סיבה וכוללת דיאלוגים שכבר שמענו, הדמויות לא מפותחות מספיק ופעם נוספת קיבלנו סרט על דמות אדירה שיישכח מהר מאוד.