ב־9 בנובמבר 1984, בדיוק לפני 40 שנה, יצא לאקרנים הסרט “סיוט ברחוב אלם”, שכתב וביים וס קרייבן, אחד מבהמאים החשובים ביותר בקולנוע, שעיצב את ז’אנר האימה החל משנות השבעים ועד לשנות ה־2000. בין סרטיו של קרייבן אפשר למנות את “הבית האחרון משמאל”, “גבעות הפחד” ו”צעקה”, שהחזיר את הסלאשרים למקומם הראוי בז’אנר. לכבוד חגיגות ה־40 לצאת הסרט הראשון בסדרת סרטי “סיוט ברחוב אלם”, הנה כמה עובדות על הסרט ועל הפסיכופת מהחלומות שכולנו אוהבים משום מה, אבל לא באמת היינו רוצים לחלום עליו – פרדי קרוגר.

1. מבוסס על סיפור אמיתי: האם “סיוט ברחוב אלם” מבוסס על מקרה אמיתי? אומנם עלילת הסרט בדויה, אך יש בו קצת מן המציאות. וס קרייבן, שיצר, כתב וביים את הסרט הראשון בסדרה, קיבל את הרעיון לתסריט לאחר שקרא כתבה בעיתון על משפחה של פליטים שברחה לארצות הברית ממזרח אסיה בעקבות מלחמה בארצה. בנם הצעיר סבל מסיוטים מתמשכים וחמורים בעקבות המלחמה והחזיק את עצמו ער לילות שלמים. כאשר הצליח להירדם סוף־סוף, הוריו התעוררו לקול זעקותיו וגילו שהוא מת בשנתו.
2. בלי מסיכות: וס קרייבן רצה לשנות את מוטיב הרוצחים הקולנועיים המסתתרים מאחורי מסכה ולהציג את פניו של פרדי קרוגר כדי לעורר אימה וחוסר מנוחה בצופיו. די הצליח לו.
3. קטני אמונה: לפני שחברת ההפקות (האלמונית באותה תקופה) “ניו ליין סינמה” קנתה את זכויות ההפקה לסרט, כל אולפן אפשרי בהוליווד דחה את התסריט על הסף. מכתב הדחייה של אולפני יוניברסל נותר תלוי במשרדו של וס קרייבן עד יומו האחרון.
4. שובר קופות: “סיוט ברחוב אלם” הופק בתקציב של 700 אלף דולר וגרף 24 מיליון דולר.
5. מאנונימי לכוכב על: לתפקיד החבר של גיבורת הסרט, ננסי תומפסון (אותה גילמה הת’ר לנגנקאמפ), רצו המפיקים ללהק את צ’ארלי שין בתחילה. אך שין דרש שכר גבוה שההפקה לא יכולה הייתה להרשות לעצמה, ולכן בחרה לוותר עליו. במקומו לוהק השחקן האנונימי ג’וני דפ.
6. חתיך רצח: וס קרייבן אומנם לא התרשם מהאודישן של ג’וני דפ, אך בתו המתבגרת של הבמאי ביקשה שילהק אותו מאחר שהוא כל כך “חלומי”.
7. מחווה מוזרה: פרדי קרוגר נקרא על שמו של ילד שהציק לווס קרייבן בבית הספר.
8. קצר אבל אייקוני: פרדי קרוגר מופיע פחות מ־10 דקות בסרט הראשון.
9. מהיר ורצחני: “סיוט ברחוב אלם” צולם במשך 32 ימים בלבד.
10. מגעיל ומתיש: נדרשו שלוש שעות לאפר את רוברט אינגלנד בכל יום צילום. האיפור היה כל כך מגעיל, שחבריו לקאסט סירבו לאכול איתו.
11. השראה מדממת: סצנת הרציחה של גלן (ג’וני דפ) נעשתה בהשראת סצנת המעלית בסרט “הניצוץ” של סטנלי קובריק.
12. סוף טוב, הכל לא טוב: וס קרייבן רצה שלסרט יהיה סוף טוב וסגור שבו ננסי מצליחה להרוג את קרוגר ולהשיב את חבריה, אך רוברט שיי, מייסד “ניו ליין סינמה”, רצה שהסרט יסתיים בסוף פתוח כדי להשאיר פתח לסרטי המשך. אף על פי שהסרט זכה להצלחה ולהמשכים רבים, קרייבן חזר ואמר כי הוא מתחרט על כך שאפשר את הסוף הפתוח.
13. יותר פופולרי מקפטן קירק: הסרט זכה להצלחה אמיתית רק כאשר הגיע לווידאו. רוברט אינגלנד סיפר כי הבין עד כמה הסרט הצליח כאשר השתתף בכנס מד”ב והתור אליו היה ארוך יותר מאשר אצל ויליאם שאטנר.
14. הפזיזות היא מהשטן: חברת ההפקה הייתה להוטה כל כך לצלם סרט המשך, שבתוך פחות משנה נכתב תסריט, לוהקו שחקנים והסרט צולם, נערך והופץ. כנראה זו אחת הסיבות לכך שהסרט השני נחשב עד לא מזמן לגרוע ביותר בסדרה, אך כיום הוא נחשב לקאלט להט”בי, בין היתר.
15. מחווה מהנסיך המדליק בעצמו: ויל סמית’ הקליט את השיר “A Nightmare on Elm Street”, שמלא בהומאז’ים לסרט.
16. הם שחטו את הבן שלי: וס קרייבן הזדעזע מהסרט השני וממה שעוללו לדמותו של פרדי, שהוא החליט להיכנס לנעלי המפיק והתסריטאי בסרט השלישי. יש שיגידו שזו הסיבה לכך ש”לוחמי החלומות” נחשב למוצלח ביותר בסדרה.
17. הפסד שלנו: בסרט השביעי התאחד צוות השחקנים מהסרט הראשון והשלישי לצילום סצנה אחת בלבד. וס קרייבן סיפר כי לאחר צאת הסרט ג’וני דפ התקשר אליו ושאל אותו מדוע הוא לא הוזמן. קרייבן אמר לו שהוא התבייש לבקש ממנו לחזור, שכן באותה תקופה הוא היה שחקן מצליח, ודפ אמר לו כי הוא היה חוזר בשמחה, גם בלי לקבל טקסט.
18. מורשת ענפה: “סיוט ברחוב אלם” זכה לשבעה סרטי המשך, כולל הסרט “פרדי נגד ג’ייסון” (שאיחד בין פרדי קרוגר לג’ייסון וורהיס), ולרימייק אחד לא מוצלח במיוחד שרבים מאיתנו אף מתכחשים לקיומו.