העונה השנייה של “טבעות הכוח” התחילה במלוא העוצמה, היא מסקרנת ומרבה להשתמש בכל סופרלטיב אפשרי שימשוך את המעריצים הנאמנים של ״שר הטבעות״. היא לא מבזבזת זמן בהאדרה, שכן מרבית העונה הראשונה הכינה כבר את הקרקע לעלייתו המופלאה של סאורון (צ’ארלי ויקרס, ״פאלם ביץ׳״) ותיארה כיצד הצליח בערמומיות לגייס לעזרתו את הגמדים ואת האלפים בתחפושת של אנטאר האלף, “שר המתנות”. אין ספק שסאורון הוא הדמות המעניינת והמגוונת ביותר בסדרה, ואנחנו מקבלים טעימה מיכולותיו. גם כשהוא מראה סימנים של חולשה או יהירות מסוימת יש מי שדואג לו – וזה רק מצפייה בשלושת הפרקים הראשונים, שעלו במהלך סוף השבוע באמזון פריים. אז מה בכל זאת לא עבד?

ראשית, חייבים להתייחס לסט ולאי האמינות שלו. ישנן כמה סצנות שבהן אי אפשר לטעות ולחשוב שאנחנו לא נמצאים בסט. אומנם ברור שזה סט, אך הכסף הרב שנשפך על הסדרה אמור לטשטש את העובדה הזו, בין השאר. הסצנה שבה גלדריאל (מורוויד’ קלארק) משוחחת עם אלרונד (רוברט אראמאיו) כשהם עומדים ליד מפל, למשל, לא מחליקה בגרון. איך נאמר זאת בעדינות? לא מורגש לרגע שהם נמצאים במקום גבוה והיופי פשוט נטמע לו. יחד עם זאת, ניכר שפטריק מקיי וג’ון פיין, יוצרי הסדרה, מכירים היטב את העולם שיצר טולקין, שכן הם מצליחים לחבר את הנקודות בצורה חכמה בלי לפגוע או לגעת בתחומים שאין לאמזון זכויות עליהם. כך למשל הם הצליחו להעביר את טבעם החמדני של הגמדים שהביא למפולתם ואת שילוב המתכת היקרה מית’ריל, הכול בצורה מעורפלת, כמובן.

נקודה נוספת שיש לשים לב אליה היא העובדה שבסוף העונה הראשונה כבר נוצרו טבעות הכוח, אז למה בעונה השנייה כולם מתנהגים כאילו רק עכשיו מייצרים אותן? במקביל, גלדריאל מנסה לקחת בחזרה את שלוש הטבעות של האלפים מאלרונד, וכל ההתעסקות הזו מייצרת בלגן שגורם להרגיש שמישהו פספס את מה שקרה בסוף העונה הראשונה. וזה אפילו מבלי להתייחס לזר (דניאל ויימאן), שיחד עם הגרסה המוזרה של ההוביטים, נורי ופופי, מנסה לפלס את דרכו בארץ התיכונה כשיש מי שעוקב אחריו, ואי יכולתו לשלוט בכוחותיו מסבכת את העניינים. יש כאן סלט אחד שלם ומספר רב של התרחשויות בארץ התיכונה. במורדור אדאר (סם הייזלדין, ״סנדמן״) מפקד על צבא האורקים, האלפים מרגישים שכוחם חזר אליהם ויוצאים למסע ללכידתו של סאורון, כשהאחרון מצליח להתל גם בגמדים וגם באלפים, שלא מודעים ליכולתו ללבוש צורה אחרת – וזה עוד לפני שהזכרנו את בני האדם הנחותים, שמייצרים בלגן אחד גדול.

המוזיקה גם קורצת בכך שהיא מנסה להזכיר את הטרילוגיה המפורסמת ולהשתייך, אבל לא עושה זאת בחינניות, וכך גם הפתיח הלא מעניין, למרות התעסקותו בעין ובמוטיבים שנכונים לסרטים וטרם התוודענו אליהם לעומק בסדרה.

בשורה התחתונה נראה שיש כאן פוטנציאל. ברגע שהעלילה תתחבר ונראה שהיא לא סתם התפזרה בפרקים הראשונים, נבין כי יש כאן חשיבה לטווח רחוק וראייה רחבה יותר. כדאי להדגיש שוב את העובדה שאין לאמזון את הזכויות לחלקים נכבדים מיצירתו של טולקין, ולכן מערפלים כמה דברים שנראים ברורים מאליו כדי לא לפגוע בזכויות היוצרים. אומרים שהסבלנות משתלמת, ובסוף יהיה מעניין. האם גם את העונה הזו יקטלו המעריצים של הסרט? אה, דבר אחרון – כבר בשלושת הפרקים הראשונים מקבלים רמיזה מי הוא ״שר הטבעות״. לא בטוח אם נצחק או נבכה כשנגלה את זה.