סדרת האנימציה “מה אם… ?” עלתה לדיסני פלוס באוגוסט 2021. אחרי שלוש עונות ומשחק VR בעל עלילה נהדרת אך משחקיות בינונית, אפשר לומר בוודאות שהמולטיוורס עוד כאן כדי להישאר לזמן מה, לפחות עד סרטי “הנוקמים”. בכל עונה אנחנו נחשפים לדמות בשם הצופה (או אוואטו), ישות שמיימית שחיה בממד החמישי וצופה על יקומים מקבילים ברחבי המולטיוורס ועונה על השאלה “מה אם… ?” – רק שבעונה הנוכחית התוצאות לא מעניינות במיוחד.

העונה השלישית היא עונה מבולגנת מאוד שהתחילה באיבוד ידיים ורגליים, והתכנסה לסיום משעמם עם סוף פתוח שבא להגיד “המולטיוורס עוד כאן כדי להישאר”. העונה הראשונה הציגה באמת שאלות מרתקות, כמו “מה אם פגי קרטר הייתה מקבלת את הכוחות של סטיב רוג’רס במקומו?” או “מה אם טאצ’אלה היה נחטף ע”י יונדו ונהיה סטארלורד במקום פיטר קוויל?” ואילו הפעם קיבלנו עונה שבחרה להתמקד דווקא בפרויקטים הכי לא מעניינים – “הנצחיים” (שרובנו עדיין מנסים לשכוח מקיומו), פלקון, מון נייט, מוניקה רמבו, רירי ויליאמס, ויז’ן הלבן, אגתה הארקנס, קייט בישופ, השומר האדום ושאנג צ’י.

בנוסף, העונה הזו מלאה באיסטר איגס נחמדים שחדי העין הבחינו בהם ברקע (כמו מאט מרדוק וקרן פייג’ או ג’ין גריי וסקוט סאמרס מהאקס-מן), ובסיום הסדרה הוצגו כל מיני גרסאות “מה אם” נוספות מרתקות שלעולם לא נראה בסדרה, כמו רירי בתור “המעניש”, בלייד בתור מון נייט וספיידרמן עם שש ידיים. אבל כל אלה לא הצליחו להרים את הסדרה, והתוצר שהתקבל לא היה מהנה ונראה יותר כמו מיני משחק של “איפה וולדו?” וגם העלה את השאלה “מה לעזאזל?” במקום “מה אם?” שלשמה התכנסנו מלכתחילה.

ואם זה לא מספיק, אז מה נסגר עם חורי העלילה?! מה קרה לשומרי המולטיוורס המקוריים? מהיכן הגיעה סופה עם מיולניר? למה דווקא בחלק מהמקרים שבהם “הצופה” התערב העלילה השתנתה ופנתה לכיוון מסוים ולא אחר? לעולם לא יהיו תשובות לשאלות אלה, וכנראה גם לא נקבל אותן ממארוול. ניחא.

לעונה הקודמות ואפילו לחווית ה־VR הלא ממש חווייתית היה לפחות קו עלילה אחיד ומרתק: להציג שלל דמויות ותרחישים שונים ברחבי המולטיוורס מפרויקטים מוצלחים ואהובים בסרטי וסדרות ה־‏MCU, ולרכז את כל הגיבורים והנבלים שנחשפנו אליהם במהלך הסדרה לפרק הסיום כדי להתמודד מול איום גדול יותר. בעונה הראשונה האיום היה אולטרון עם אבני האינסוף, בעונה השנייה האיום היה ד”ר סטריינג’ המרושע של העונה הראשונה ובחוויית ה־VR (ספוילרים) הנבלית הייתה וונדה מקסימוף מיקום מקביל. הגיבורים והנבלים, לפעמים בהובלתו של “הצופה” (ולפעמים לגמרי לא), היו מתאחדים יחד תחת הכינוי “שומרי המולטיוורס” ומצילים אותו מקריסה טוטאלית. סיום העונה השלישית והסדרה כולה השאיר טעם רע בפה, ובסופו של דבר היוצרים לא הצליחו להעביר סיפור מעניין ובעל משמעות עם סיום ראוי.

סיפור גיבורי על מוצלח צריך להכיל עלילה טובה ופואנטה. הפואנטה היא המניע והייעוד של הגיבור או הנבל, והעלילה היא המסע שהוא עובר במטרה לממש את הפוטנציאל שלו ולהגיע אל הייעוד שלו. בצער רב, מארוול נכשלה בשני המובנים הללו בעונה השלישית של “מה אם…?”. זו עונה שהשאירה את הקהל מתחבט בשאלה “מה אם כבר היינו מסיימים את הסדרה מוקדם יותר?” על אף שהפוטנציאל היה עצום, “מה אם…?” גרסה 3.0 התמקדה בדמויות נשכחות ובעיקר בקו עלילה שלא הצליח לסחוף או לכל הפחות לסחוב על גבו עונה שלמה.