שנת 2025 הייתה שנה מעורבת מאוד לקוראי הקומיקס. שנה שהייתה בעיקר עמוסה בקרוסאוברים מגוונים, שהבולט ביותר הוא דדפול ובאטמן. שנה שהתמקדה ביקומי מולטיוורס ישנים (יקום האולטמייט של מארוול) וביקומים חדשים (יקום האבסולוט של דיסי). אבל כמו בכל שנה, זכינו לאכזבות. הנה, ללא סדר ספציפי, חמשת הקומיקסים הגרועים ביותר שיצאו תחת מארוול ודיסי לשנת 2025.
“ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים”
את הביקורת המלאה ניתן לקרוא באתר, אך נספר כי סמוך להשקת הסרט “ארבעת המופלאים צעדים ראשונים” יצאה חוברת מקדימה כשיתוף פעולה בין מארוול קומיקס ומארוול סטודיוס. עלילת החוברת הציגה בקצרה את ארבע השנים הראשונות של החבורה ואת המפגש הראשון עם הנבל המשני, איש החפרפרת, והורחבה בה לעומק מערכת היחסים הטובה של סו סטורם והארווי. אומנם בראשית היקום הקולנועי של מארוול יצאו חוברות קומיקס מעולות מאוירות היטב שגם מרחיבות את עלילת הסרט, אך הפעם מבנה הקומיקס פשוט לא עובד. על אף שניכר בקומיקס הניסיון להיות ייחודי באמצעות העיצוב במבנה של מגזין מיושן עם פרסומות ותמונות אמיתיות מהסרט, לצד ים של ציטוטים מהדמויות השונות ברחבי החדשות, אך קשה לקרוא לחוברת הזאת סיפור כי עלילה לא הייתה כאן – רק ניסיון לא מוצלח בעליל לקדם סרט בצורת פרסומות.
“גוונפול 2025”
הרעיון הכללי של הדמות התחיל בתור “כריכה אלטרנטיבית” אי שם ב־2015 המציגה את דמותה של גוון סטייסי לבושה בחליפת דדפול ורודה. הקהל היה נלהב ודרש קומיקס מלא, וכך נולדה הדמות. גוונדלין פול היא ילדה רגילה מהעולם האמיתי שנשאבה אל היקום הראשי של מארוול. כל אחת מסדרות הקומיקס הקודמות הפגישה אותה עם דמויות שונות (מיילס מוראלס, רוקט וגרוט, דדפול בעצמו והרשימה עוד ארוכה) וחשפה בעיקר שכוחות העל שלה הם לעבור בתוך דפי הקומיקס ולשבור את הקיר הרביעי בצורה מוגזמת יותר מדדפול בעצמו. השנה יצאה סדרה קצרה נוספת בת חמש חוברות בלבד, ובה לכאורה הוחלט להחזיר לחיים את גוון סטייסי המקורית כדי שתילחם בגוונפול. החוברת הראשונה הייתה מבטיחה מאוד ומרתקת והפיחה בליבם של המעריצים את התקווה שגוון סטייסי אכן חוזרת לחיים, אך ככל שנמשכה הסדרה הכול התברר כשקר אחד גדול. הכתיבה אומנם הומוריסטית מאוד ומודעת לעצמה, כיאה לדמות, אבל העלילה עצמה מלאה בחורים ובחוסר עקביות מוחלט, והסיום מטופש לא עושה צדק עם אף אחת מהדמויות העונות לשם גוון.
“רד הוד #1”
רובנו כנראה מכירים את דמותו של רד הוד, אבל לטובת אלה שלא מכירים, הנה כמה פרטים עליה: לבאטמן היו כמה רובינים, הראשון שבהם היה דיק גרייסון (שבעתיד נהיה נייטווינג), והשני היה ג’ייסון טוד. ג’ייסון, נער אגרסיבי מאוד, היה הרובין שנרצח ע”י הג’וקר. כאשר הוחזר לחיים ע”י הלאזרוס פיט של הנבל הנודע ראס אל גול, החליט ג’ייסון ליצור לעצמו זהות חדשה – רד הוד. השנה, לאחר שיצאה חוברת אחת בלבד, בוטלה הסדרה, שכתבה היוצרת הידועה לשמצה גרטשן פלקר-מרטין, אמנית קומיקס בז’אנר האימה, ושכתיבתה כוללת דעות פוליטיות קיצוניות מאוד והסתה לאלימות. דיסי בחרה לפטר במיידית את הכותבת לאחר יציאת החוברת הראשונה כדי לא לעודד דעות אלה או או לתמוך בהן ולהצטייר בתור מעסיקים כותבים קיצוניים באמונותיהם. עלילת החוברת, שלא נכתבה היטב מלכתחילה, הייתה סתמית למדי, וכללה ניסיון לחשוף פלאשבקים אפלים מעברו של ג’ייסון טוד שהקהל כבר מכיר מראש ולראות כיצד הוא פועל לבד לגמרי, ולא תחת צילו הגדול והאפל של באטמן, אביו המאמץ.
“ונום החדש”
בתחילת השנה הסתיים אירוע שגרם לוונום הסימביוט לעזוב את אדי ברוק ולחפש גוף מארח אחר (לא לדאוג, אדי היה גופו המארח של קרנג’ בריצה מעולה). הקומיקס עסק בתעלומה לגבי זהות הגוף המארח החדש של ונום והציג ארבע השערות שגויות מראש מיסודן, ורק בחוברת החמישית נחשף שוונום התחבר עם מרי ג’יין. שניהם גוססים בעקבות האירוע הקודם, והחיבור ביניהם היה “טבעי ככל האפשר” כדי להציל זה את זה. לא רק שמארוול הוליכה אותנו מראש שולל לבחירות לא הגיוניות בעליל מלכתחילה, כמו לוק קייג’ או הנבלית מאדם מאסק, גם העלילה עצמה כתובה בצורה מבולגנת וללא שום פואנטה. מרי ג’יין נפרדת מהחבר הנוכחי שלה (שכמובן אינו פיטר פרקר), חושפת שבמשך שנים היא פחדה מוונום וכלל לא רצתה להתחבר איתו, וברקע ונום ודמויות סימביוט נוספות פשוט לא מתנהגות כפי שמצופה מהם. ונום מקצין ומגזים ואפילו מתחזה לאיירון מן ואפילו לספיידרמן ומנסה למצוא את עצמו מחדש – בדיוק כמו הסדרה הכאוטית הזו, שאין שום קו מנחה שמעורר רצון להתמיד ולקרוא אותה.
“אבסולוט באטמן”
יקום האבסולוט של דיסי אומנם התחיל בסוף שנת 2024, אבל ממשיך גם בשנת 2025, ובסך הכול במצטבר כלל 14 חוברות. באופן כללי יקום האבסולוט לא מעניין מספיק, ונוצרת תחושה שיקומי המולטיוורס אצל מארוול ודיסי כבר פשוט לא מדברים לקהל הוותיק יותר ורק מבלבלים עוד יותר את הקהל החדש. ברוס ויין החדש הוא מהנדס צעיר שהגיע מרקע קשה המעצב לעצמו חליפת באטמן, אך קשה מאוד לקרוא לסמל שעל החזה שלו עטלף; במקום זה הוא נראה כמו מלבן שחור עם קוצים במרכזו. ביקום העיקרי באטמן בראש ובראשונה מתוכנן להיות בלש בעיר אפלה ועמוסה בנבלים מתוחכמים ואייקונים, אך יקום האולטמייט שנמך בצורה אכזרית למדי את באטמן, והוא הופך להיות מעין “המעניש” של יקום זה. הוא לא ירש כלום מהוריו ולא אומץ ע”י אלפרד, ולמעשה רק תומס ויין נרצח בגן חיות, ואילו מרתה ויין עדיין בחיים. הניסיון לקחת את סיפור המקור של באטמן לקיצון שלא ראינו קודם לכן אומנם נשמע מבטיח, אך בפועל הכותב סקוט סניידר כהרגלו ממשיך להתעלל בדמותו של באטמן בסיפורים שמפצלים את הקהל לשניים – אלה שמהללים את העבודות האפלות שלו בכל מחיר, ואלה שפשוט מבינים שזה כבר לא מתאים לדמותו של באטמן.
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: מורן אבילאה
שנת 2025 הייתה שנה מעורבת מאוד לקוראי הקומיקס. שנה שהייתה בעיקר עמוסה בקרוסאוברים מגוונים, שהבולט ביותר הוא דדפול ובאטמן. שנה שהתמקדה ביקומי מולטיוורס ישנים (יקום האולטמייט של מארוול) וביקומים חדשים (יקום האבסולוט של דיסי). אבל כמו בכל שנה, זכינו לאכזבות. הנה, ללא סדר ספציפי, חמשת הקומיקסים הגרועים ביותר שיצאו תחת מארוול ודיסי לשנת 2025.
“ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים”
את הביקורת המלאה ניתן לקרוא באתר, אך נספר כי סמוך להשקת הסרט “ארבעת המופלאים צעדים ראשונים” יצאה חוברת מקדימה כשיתוף פעולה בין מארוול קומיקס ומארוול סטודיוס. עלילת החוברת הציגה בקצרה את ארבע השנים הראשונות של החבורה ואת המפגש הראשון עם הנבל המשני, איש החפרפרת, והורחבה בה לעומק מערכת היחסים הטובה של סו סטורם והארווי. אומנם בראשית היקום הקולנועי של מארוול יצאו חוברות קומיקס מעולות מאוירות היטב שגם מרחיבות את עלילת הסרט, אך הפעם מבנה הקומיקס פשוט לא עובד. על אף שניכר בקומיקס הניסיון להיות ייחודי באמצעות העיצוב במבנה של מגזין מיושן עם פרסומות ותמונות אמיתיות מהסרט, לצד ים של ציטוטים מהדמויות השונות ברחבי החדשות, אך קשה לקרוא לחוברת הזאת סיפור כי עלילה לא הייתה כאן – רק ניסיון לא מוצלח בעליל לקדם סרט בצורת פרסומות.
“גוונפול 2025”
הרעיון הכללי של הדמות התחיל בתור “כריכה אלטרנטיבית” אי שם ב־2015 המציגה את דמותה של גוון סטייסי לבושה בחליפת דדפול ורודה. הקהל היה נלהב ודרש קומיקס מלא, וכך נולדה הדמות. גוונדלין פול היא ילדה רגילה מהעולם האמיתי שנשאבה אל היקום הראשי של מארוול. כל אחת מסדרות הקומיקס הקודמות הפגישה אותה עם דמויות שונות (מיילס מוראלס, רוקט וגרוט, דדפול בעצמו והרשימה עוד ארוכה) וחשפה בעיקר שכוחות העל שלה הם לעבור בתוך דפי הקומיקס ולשבור את הקיר הרביעי בצורה מוגזמת יותר מדדפול בעצמו. השנה יצאה סדרה קצרה נוספת בת חמש חוברות בלבד, ובה לכאורה הוחלט להחזיר לחיים את גוון סטייסי המקורית כדי שתילחם בגוונפול. החוברת הראשונה הייתה מבטיחה מאוד ומרתקת והפיחה בליבם של המעריצים את התקווה שגוון סטייסי אכן חוזרת לחיים, אך ככל שנמשכה הסדרה הכול התברר כשקר אחד גדול. הכתיבה אומנם הומוריסטית מאוד ומודעת לעצמה, כיאה לדמות, אבל העלילה עצמה מלאה בחורים ובחוסר עקביות מוחלט, והסיום מטופש לא עושה צדק עם אף אחת מהדמויות העונות לשם גוון.
“רד הוד #1”
רובנו כנראה מכירים את דמותו של רד הוד, אבל לטובת אלה שלא מכירים, הנה כמה פרטים עליה: לבאטמן היו כמה רובינים, הראשון שבהם היה דיק גרייסון (שבעתיד נהיה נייטווינג), והשני היה ג’ייסון טוד. ג’ייסון, נער אגרסיבי מאוד, היה הרובין שנרצח ע”י הג’וקר. כאשר הוחזר לחיים ע”י הלאזרוס פיט של הנבל הנודע ראס אל גול, החליט ג’ייסון ליצור לעצמו זהות חדשה – רד הוד. השנה, לאחר שיצאה חוברת אחת בלבד, בוטלה הסדרה, שכתבה היוצרת הידועה לשמצה גרטשן פלקר-מרטין, אמנית קומיקס בז’אנר האימה, ושכתיבתה כוללת דעות פוליטיות קיצוניות מאוד והסתה לאלימות. דיסי בחרה לפטר במיידית את הכותבת לאחר יציאת החוברת הראשונה כדי לא לעודד דעות אלה או או לתמוך בהן ולהצטייר בתור מעסיקים כותבים קיצוניים באמונותיהם. עלילת החוברת, שלא נכתבה היטב מלכתחילה, הייתה סתמית למדי, וכללה ניסיון לחשוף פלאשבקים אפלים מעברו של ג’ייסון טוד שהקהל כבר מכיר מראש ולראות כיצד הוא פועל לבד לגמרי, ולא תחת צילו הגדול והאפל של באטמן, אביו המאמץ.
“ונום החדש”
בתחילת השנה הסתיים אירוע שגרם לוונום הסימביוט לעזוב את אדי ברוק ולחפש גוף מארח אחר (לא לדאוג, אדי היה גופו המארח של קרנג’ בריצה מעולה). הקומיקס עסק בתעלומה לגבי זהות הגוף המארח החדש של ונום והציג ארבע השערות שגויות מראש מיסודן, ורק בחוברת החמישית נחשף שוונום התחבר עם מרי ג’יין. שניהם גוססים בעקבות האירוע הקודם, והחיבור ביניהם היה “טבעי ככל האפשר” כדי להציל זה את זה. לא רק שמארוול הוליכה אותנו מראש שולל לבחירות לא הגיוניות בעליל מלכתחילה, כמו לוק קייג’ או הנבלית מאדם מאסק, גם העלילה עצמה כתובה בצורה מבולגנת וללא שום פואנטה. מרי ג’יין נפרדת מהחבר הנוכחי שלה (שכמובן אינו פיטר פרקר), חושפת שבמשך שנים היא פחדה מוונום וכלל לא רצתה להתחבר איתו, וברקע ונום ודמויות סימביוט נוספות פשוט לא מתנהגות כפי שמצופה מהם. ונום מקצין ומגזים ואפילו מתחזה לאיירון מן ואפילו לספיידרמן ומנסה למצוא את עצמו מחדש – בדיוק כמו הסדרה הכאוטית הזו, שאין שום קו מנחה שמעורר רצון להתמיד ולקרוא אותה.
“אבסולוט באטמן”
יקום האבסולוט של דיסי אומנם התחיל בסוף שנת 2024, אבל ממשיך גם בשנת 2025, ובסך הכול במצטבר כלל 14 חוברות. באופן כללי יקום האבסולוט לא מעניין מספיק, ונוצרת תחושה שיקומי המולטיוורס אצל מארוול ודיסי כבר פשוט לא מדברים לקהל הוותיק יותר ורק מבלבלים עוד יותר את הקהל החדש. ברוס ויין החדש הוא מהנדס צעיר שהגיע מרקע קשה המעצב לעצמו חליפת באטמן, אך קשה מאוד לקרוא לסמל שעל החזה שלו עטלף; במקום זה הוא נראה כמו מלבן שחור עם קוצים במרכזו. ביקום העיקרי באטמן בראש ובראשונה מתוכנן להיות בלש בעיר אפלה ועמוסה בנבלים מתוחכמים ואייקונים, אך יקום האולטמייט שנמך בצורה אכזרית למדי את באטמן, והוא הופך להיות מעין “המעניש” של יקום זה. הוא לא ירש כלום מהוריו ולא אומץ ע”י אלפרד, ולמעשה רק תומס ויין נרצח בגן חיות, ואילו מרתה ויין עדיין בחיים. הניסיון לקחת את סיפור המקור של באטמן לקיצון שלא ראינו קודם לכן אומנם נשמע מבטיח, אך בפועל הכותב סקוט סניידר כהרגלו ממשיך להתעלל בדמותו של באטמן בסיפורים שמפצלים את הקהל לשניים – אלה שמהללים את העבודות האפלות שלו בכל מחיר, ואלה שפשוט מבינים שזה כבר לא מתאים לדמותו של באטמן.
פחות
אהבתי
נכתב על ידי:
About the Author: מורן אבילאה
אבסולוט באטמן אמור להיות באטמן אחר ביקום שנוצר ע”י דארקסייד לפי דעתי יקום האבסולוט הוא ממש אחלה והסיפורים בנתיים ממש טובים
אבסולוט באטמן אמור להיות באטמן אחר ביקום שנוצר ע”י דארקסייד לפי דעתי יקום האבסולוט הוא ממש אחלה והסיפורים בנתיים ממש טובים