משחקי מובייל גיקיים הם לא דבר נפוץ מספיק בישראל, אבל יש משהו כיפי במיוחד במפגש בין משחקים אלה לבין הרעיונות היצירתיים שעומדים מאחוריהם, ובעיקר מאחורי העיקרון המנחה החשוב ביותר – שמירה על הפשטות.

הבחירה להיכנס לשוק עמוס באין־ספור משחקי ריצה ואיסוף (“מריו”, “טמפל ראן” ועוד) אינה פשוטה במיוחד, ודווקא הרצון לבלוט ולהיות ייחודי הוא האתגר הגדול שלקחה על עצמה שני צפריר, בעלת הסטודיו WildGeex. שני משחקי המובייל שיצרה שני נקראים “זומביט” ו”דאקסי”, שזמינים להורדה בחינם לגמרי בחנות האפליקציות של אנדרואיד בלבד. שני המשחקים שונים זה מזה באווירה ובמשחקיות, אך מורגשת בה מאוד יצירה אישית קלילה ומלאת אופי. שניהם מזכירים במידה מסוימת את משחקי המובייל הקלאסיים שהתרגלנו לראות בעבר – הם צבעוניים ופשוטים ללמידה – אבל יש בהם טוויסט קטן שמבדיל אותם מההמון. אחד מהם, “זומביט”, אף קיבל גרסת משחק קלפים רשמית שיצרה שני מאפס, דבר שלא קורה הרבה למשחקי מובייל ישראליים, וזה כבר מרמז לנו שיש כאן משהו מיוחד.

אז בואו נכיר את שני המשחקים קצת יותר לעומק ונבין מדוע קל להתחבר אליהם ופשוט כיף לשחק בהם.

“זומביט” לא מתבייש להיות הקצר והקליל יותר מבין השניים. אנחנו משחקים בתור דמות זומבי ששוחה בים ומנסה להפוך כמה שיותר בני אדם ותרנגולים לזומבים נוספים. כל משחקון מתחיל בזריקת קובייה שתוצאתה קובעת כמה יצורים צריך להמיר לזומבים, וממשיך במשיכת מוט שמגרילה את מספר הניסיונות שעומדים לרשות השחקן. לאחר מכן השחקן מותח את דמות הזומבי במכניקת פליקינג (בדומה ל”אנגרי בירדס”, לדוגמה) ומנסה לדייק ולפגוע בכמה שיותר מבני האדם. כל אדם שמצליחים להפוך לזומבי מזכה אותנו ביהלומים, ותרנגולים שווים אפילו יותר. אבל יש גם סיכון: אם שני זומבים נוגעים זה בזה – אחד מהם פשוט נעלם, וזה יכול לגרום לכישלון המשימה. אלמנט זה מוסיף עוד שכבה קטנה של מתח, בייחוד בשלבים המתקדמים, שבהם מופיעים גם מכשולים חדשים, כמו אי שמסתיר חלק מהמסלול או כריש שקופץ ומפריע לתכנון.

המשחק לא שואף להיות עמוק ומסועף; הוא יוצר בדיוק את סוג החוויה שמתאימה לכמה דקות פנויות – משהו קליל, נעים וקצבי. גם אם לפעמים מרגישים שיש משהו אקראי בקובייה או במספר הניסיונות – זה חלק מהאווירה המשחקית שמנסה להיות מהנה ולא תחרותית מדי. “זומביט” לא נשאר רק במסך, אלא גם קיבל גרסה רשמית בצורת משחק קלפים משפחתי, המבוסס על אותו רעיון של משחק המובייל, אך מעט שונה. המשחק מיועד לשתי קבוצות (שני שחקנים או ארבעה שחקנים בלבד) בני 8 ומעלה, ובו מתחרים זומבים מול בני אדם. כל תור כולל בחירה של קלפי פעולה במטרה לצבור יתרון על הקבוצה השנייה, כלומר בני האדם מנסים להמיר את הזומבים חזרה לבני אדם, והזומבים מנסים להמיר את בני האדם לזומבים. זהו משחק קלפים מהיר ומלא הפתעות קטנות, מעין תרגום פיזי ואינטראקטיבי של המהות הדיגיטלית.

ניתן לרכוש את זומביט בגרסת משחק הקופסה כאן

המשחק השני הוא “דקסי”.

דקסי היא דמות מתוקה שחיה בעולם צבעוני מלא בגלידות, דונאטס וממתקים צפים. בכל שלב מקבלים משימה שיש להשלים: איסוף ממתקים, חציית מכשולים (כמו בורות, אש, לבה וקוצים) והתחמקות ממפלצות (כמו ערפדים קטנים, פיות ודובים).

המשחק מחולק לשלושה עולמות ושמונה עשר שלבים, ובכל פעם נכנסים לסביבה חדשה ונתקלים במכשולים מסוג אחר. כדי לשרוד דקסי יכול לאסוף כוחות שיעזרו לו להתגבר על המכשולים: מסטיק שמשמש מגן, קרשים שעוזרים לחצות בורות, מגינים מיוחדים ועוד. המנגינה המלווה את המשחק נעימה ונוסטלגית והצבעים משרים אווירת קנדילנד מעורבבת עם מייפלסטורי. יש גם חנות (שגובה כסף אמיתי), ובה ניתן לשדרג את הדמות, להחליף לדמות אחרת מתוך שש אפשרויות שונות, להוסיף חיית מחמד מרחפת ולקנות חיים נוספים – אך כמובן שאין חובה לבקר בה, אלא רק למי שמרגיש צורך בכך. גם המשחק הזה מתמקד בחוויה קלילה; הוא לא מנסה להתחרות במשחקים הגדולים של הז’אנר, ובשום צורה לא מדובר במשחק כבד בנושא שלו או בנפח האחסון שהוא תופס בסמארטפון, אלא במשחק חמוד, מהנה ונעים למשחק.

“זומביט” ו”דקסי” מציגים שני צדדים שונים מבית הסטודיו: מצד אחד משחק קומי מלא אנרגיה, ומצד שני הרפתקה מתוקה ומאורגנת יותר. שניהם מצליחים לייצר חוויות פשוטות, קצרות ומלאות אופי, בלי להעמיס על השחקן. שניהם גם אותנטיים מאוד, וניכר שנעשו מתוך אהבה למשחקים.

באתר של Wild Geex כבר מופיעה הצצה למשחק שלישי, BIGUM. אין כרגע מידע אמיתי לגביו פרט לכיתוב “בקרוב”, אבל נראה שהסטודיו כבר מעורר ציפייה לקראתו.

בסופו של דבר, “זומביט” ו”דקסי” מוכיחים שגם משחקים קטנים ופשוטים יכולים להותיר חותם אם הם נעשים באהבה ובאופי ברור. ואם BIGUM העתידי ימשיך את הכיוון הזה – יש סיבה להיות סקרנים.